נעם אלפר // הר

כל חיי הייתי במן ״רבאק־עשייה״ מוזיקלי. נדירים הרגעים בחיי שבהם באמת נחתי או עצרתי לחלוטין. משהו בחוויה העירונית המודרנית מרגיל אותנו לכך שכל תפיסת המציאות שלנו מוגדרת על ידי עשייה: מה עשיתי, כמה עשיתי, כמה זמן עוד נותר לי להספיק וכו׳. לקראת יום הולדת 30 מצאתי את עצמי תשוש יותר ויותר, ושואל את עצמי למה אני עושה את מה שאני עושה? בשביל מה בכלל?

החלטתי לקנות לעצמי מתנה ליום הולדת ולנסוע לחודשיים בהודו: בלי גיטרה, בלי מחשב, אפילו בלי אוזניות. להתרחק ולנתק את כל ההרגלים שלי ואת כל היום־יום, בשביל להבין יותר לעומק מי אני. ״הר״ נכתב בצפון הודו, בעודי יושב על הר בדרמסלה, מתמסר ל־Being ומשחרר את ה־Doing.

ניסיתי ללכוד את תחושת הממד האחר שהיבשת המיוחדת הזאת מביאה איתה. הודו עזרה לי להבין הרבה לגבי עצמי, ולשחרר תפיסות שגויות שהיו לי לגבי מה היא ״האמת״ שלי ומה לא. חזרתי לארץ הרבה יותר שליו ונינוח. הבנתי לעומק את מקור הדחף האמנותי שבוער בתוכי, וצללתי לתוך האמנות והמוזיקה.

כמה שנים לפני הנסיעה להודו, הכרתי את גבריאל תומס אייש (Gabriel Thomas Ayache) כשהופעתי באיזה פתיחת תערוכה בלונדון. היה בינינו קליק מיידי, ולשנינו היה ברור שעוד נשתף פעולה בעתיד. אחרי כמה ניסיונות שלא יצאו לפועל, הגיע ״הר״ והרגשנו שזה זה. הטקסט של השיר התחיל כשברי מילים ורעיונות, שצמחו למשפטים, ואז ביחד עם מור פולנוהר, שכתבה איתי את רוב הטקסטים לאלבום, הפכנו אותו לדבר שלם.

במהלך בניית פרוייקט Age is a Box התחלנו לעבוד עם לייבל לונדוני ועלתה ההצעה לתרגם אותו לאנגלית. Age is a Box הוא פרויקט אמנותי המשלב מוזיקה אקוסטית ואלקטרונית, שנוגעת ברוח וחיבור למודעות. הפרויקט הוקם בשאיפה להרחיב תודעה רגשית ואישית, לפתוח את החושים ואת הלב, לאלה הלוקחים בו חלק ולמתבוננים מהצד. כך ״אזרוק עצמי על הר״ הפך ל־״To the mountain I give in״.

• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>

הקליפ נבנה תוך כדי חודשים רבים של שיחות ווטסאפ, גלגולי קונספט, צלילות רוחניות, ומיליון המלצות אמנותיות שרצו מאחד לשני. גבריאל פשוט ברא עולם ויזואלי מאפס; מטורף לגמרי. היה ברור לשנינו כל הזמן שהיצירה משותפת. זו יצירה של שנינו: אני לא ״שכרתי״ אותו והוא לא ״שכר״ אותי. כך נוצר עולם שמתאר את שנינו בצורה מדוייקת, מן בלנד של נזירים מודרניים, רוחניים, שופעים ביצירה – עמוק בחוויה החושית, רק בלי הקטע של ההתנזרות

קונספט מהותי בקליפ הוא התפיסה הפרופורציונלית: ההבדל בין קטן וגדול הוא תפיסתי ויחסי לחלוטין. ערימת האבנים הקטנה (רוג׳ום) שפותחת את הקליפ מתגלה כהר ענק. לאורך הקליפ לא ברור מי יותר גדול ממי – זה הכל שאלה של פרספקטיבה. העולם שבתוך הגוף שלנו, בתוך הנפש שלנו, הוא בגודל של הקוסמוס כולו. המסע הזה שנבנה פריים אחר פריים מזמין את הצופה לקחת הפסקות קצרות מהשגרה, לאפשר לנפש ולגוף להתמזג ולהיכנס למיינדסט של התבוננות.

מופע ההשקה של הר, שיצא לאור בשלוש גרסאות ושלוש שפות (עברית, אנגלית ואינסטרומנטלי), יתקיים ב־5.9 בסטודיו 207, התחייה 14, תל אביב.

מדור הגשות כולל חומרים שהתקבלו במערכת פורטפוליו. שלחו לנו סיפורים חדשותיים, מידע בלעדי ופרויקטים מעניינים ותקשורתיים. פרטים נוספים בעמוד ההגשות שלנו