Sohini:
הי חן
Chen:
הי סוהיני
Sohini:
ניסיתי לכתוב כמה מילים על הקליפ שעשיתי לשיר שלך, משהו מונולוגי, מתחכם, אבל תוך כדי הבנתי שזה מוזר לי לכתוב על כל התהליך לבד כי יש פה יצירה שהיא של שתינו. היא ליטרלי חצי חצי: המוסיקה שלך האנימציה שלי, אבל בעיקר החיבור ביניהם, בינינו, שהיה מושלם, ואנחנו בכלל לא מכירות בחיים האמיתיים. אז זה קטע
Chen:
ממש קטע, לא האמנתי בכלל שזה ייצא ככה כששלחתי לך את השיר
Sohini:
לגמרי. אז נראה לי יותר נכון שנספר שתינו קצת על התהליך לא? נראה לי שתתחילי בלספר על השיר?
Chen:
כן. השיר נולד מתוך החוויה הראשונית שלי, מהתהליך הנשי המכונן הזה שנקרא היריון ולידה. היתה לי לידה מאוד לא קלה, ולקח לי זמן לעכל את ההשלכות שלה עליי. השיר הזה הגיח לעולם כדרכם של שירים – בלי לחשוב יותר מידי, אבל הוא נכתב בפרספקטיבה של זמן, כמה שנים אחרי, כשכבר הייתי יותר מפוקחת. הוא מדבר בעיקר על הפער המאוד גדול בין איך מציגים את כל המאורע הזה בסביבה ובחברה בכלל, לבין מה שבפועל קורה, שהרבה פעמים כרוך בהתמודדות עם בדידות ושאלות קיומיות וכאב וויתור.
התחושות האלה פשוט פחות אטרקטיביות מאלו שמוצגות בסדרות האמריקאיות, של הריונית מאושרת שכל הקושי שלה מסתכם בחשק למלפפון חמוץ בשוקולד וחלומות על תינוק חייכן בעגלה. מסתבר שחוסר הלגיטמציה לביטוי של התחושות האלה עדיין גדול, ובמקרה הטוב נלחש בין חדרי חדרים בין אישה לאישה, וגם זה בקושי
Sohini:
זה לחלוטין אחד הדברים שהכי חיברו אותי לשיר הזה וגרמו לי לרצות לעשות לו אנימציה
Chen:
אז אחרי שאזרתי את האומץ להביא אותו רשמית לעולם ולהקליט אותו, ידעתי שהוא שיר שחשוב לי שימצא שפה ויזואלית שתפיח בו חיים. היה לי איזה חזון קל לגבי הרעיון הכללי: היה לי ברור שמדובר באנימציה ורק ידעתי שזאת חייבת להיות אנימטורית כי בכל זאת… ועם הרבה תקווה למצוא ידיים מדויקות. יצאתי למסע החיפושים המפרך אחרי ידיים נכונות
Sohini:
ואז צלצלת!
Chen:
ואז צלצלתי 
Sohini:
העניין עם אנימציה הוא – ואני לא מתלוננת, כן – שבימים אלה כולם רוצים אנימציה, ובטח ובטח מוסיקאים, כי החיבור בין האנימציה למוסיקה הוא באמת כל כך טבעי. שניהם מבוססים על תנועה, קצב והרבה מאוד רגש, ויוצא לי לא מעט לקבל שירים שמבקשים להיות אנימציה. והכלל (שלי לפחות) הוא כזה שאני חייבת להתחבר מיד לשיר; הוא צריך להעיף אותי ולגרום לי לדמיין את העולם, את הצבעים ואת הדמויות עם השמיעה הראשונה.
וזה לחלוטין קרה פה: הנושא של הנשיות, ולאו דווקא הרכה והמחבקת והמחייכת הוא משהו שתמיד התעסקתי בו בעבודות שלי. היה לי קל לדמיין את העולם של הדמות הזו שמצד אחד עוברת משהו כל כך עדין ורך כמו הריון, ומצד שני נזרקת לכל הכיוונים, משתנה, ומתגלגלת למשהו אחר ממה שהיא הייתה עד עכשיו. וזה באמת היה הרעיון לקליפ: הגלגולים שלה, מאשה לציפור לדגים, מעין נשיות שחווה בעוצמות את כל מה שקורה סביבה בפול ווליום. וכן גם החזרה שלה לטבע אני מניחה
Chen:
חוץ מהחלק שהיא בחדר בבית חולים…
Sohini:
כן, חוץ מהחלק הזה, שבו ממש רציתי לייצר איזשהו קונטרסט מכל השאר, אפילו לרגע. כי המילים שם הופכות גם למילים של מישהו אחר מבחוץ, דמיינתי מעין יד גדולה שמחזירה אותה למציאות ואומרת לה ״ככה זה צריך להיות״, זה הרגיש לי קצת אלים אפילו
סוהיני טל. צילום: רעות אלעד
חן לב ארי. צילום: נדב שלו
Chen:
כן, זו הבנה מדויקת של הסיטואציה כי באמת התכוונתי לחוויה מנוכרת ואלימה. וזה הדבר המדהים שקרה בחיבור הזה, ההבנה הזאת כי בסך הכל היצירה הזאת הייתה ממש קפיצה למים
Sohini:
ממש. כשאני עושה קליפ אנימציה, בשונה משאר העבודות שלי, אני פשוט לוקחת את השיר וחוזרת אל האמן אחרי שלושה חודשים עם קליפ. את הסכמת לזרום איתי על העניין והיית סבלנית להפליא. אגב, ברגעים האלה אני מרגישה ממש פריבילגית, שיש לי את היכולת הזו פשוט לעשות את האמנות שלי יחד עם עוד יוצר שמאמין בי ונותן לי חופש מוחלט לעוף.
אבל אין ספק שזה קשור גם לחיבור עם האמן השני. אני חושבת שפה היה חיבור מעולה, הרגשתי שאנחנו באות מאותם עולמות וזה נתן לי ביטחון לעוף על עצמי
Chen:
מרגש והדדי, היתה לי תחושה שזה זה מהרגע שראיתי את האיורים שלך באתר ולא היה לי ספק שהשיר בידיים הכי נכונות ואני הכי שמחה שהאינטואיציה ניצחה
Sohini:
לגמרי. מתי ייצא האלבום כולו?
Chen:
האלבום עוד בעבודה וייצא רשמית בפברואר 2020. בינתיים אפשר להתעדכן בדף הפייסבוק בהופעות הקרובות ולמצוא את השיר ואת שאר האחים שלו בספוטיפיי ובכל שאר הפלטפורמות הידועות
מדור הגשות כולל חומרים שהתקבלו במערכת פורטפוליו. שלחו לנו סיפורים חדשותיים, מידע בלעדי ופרויקטים מעניינים ותקשורתיים. פרטים נוספים בעמוד ההגשות שלנו
The post סוהיני טל // רחם appeared first on מגזין פורטפוליו.
