אופל קודוביצקי // שגרת חירום
אופל קודוביצקי מהמחלקה לתקשורת חזותית בוויצו חיפה היא ילידת קיבוץ כרמיה במועצה אזורית חוף אשקלון, בקרבת לרצועת עזה. בפרויקט הגמר שלה היא איירה בטושים על גבי קיר הגלריה סיטואציות שנחקקו בזכרונה, מזכרונות רחוקים ועד מקרים אקטואליים, וביקשה מהמבקרים לעזור לה למצוא את הטראומות החבויות שלה ושל חבריה. בעזרת אפליקציית מציאות רבודה האיורים התמימים קמו לתחייה והעבירו את האיום המתמיד בשגרה היום־יומית ואת הניסיון לשמור על השפיות במציאות בלתי אפשרית.
אופל קודוביצקי. צילומים: מ״ל
אמיר כהן // מָמְחפשׂ
בעולם שבו מספר האפשרויות הולך וגדל בכל רגע, מסך הטלפון עולה על גדותיו מרוב אפליקציות היכרויות והחיפוש אחר זוגיות הופך לללא פשוט בכלל. אמיר כהן מהמחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל מתייחס לעולם זה ב״מָמְחפשׂ״, חוויה אינטראקטיבית מאויירת – משעשעת ומייאשת כאחד – המבוססת על עולם הדייטינג בקהילה הגאה, שבה המשתתף מוזמן לשוטט ולחפש בסביבה עירונית אחר האחד שיסכים לצאת איתו לדייט (ואף יותר…).
אמיר כהן
אריאל עיני // Deadline
״אפשר להתווכח על הדרך והבחירה שלנו למות, אבל אי אפשר להתווכח על אהבה״, אומרת אריאל עיני מהמחלקה לתקשורת חזותית בוויצו חיפה. לסבתה ז״ל של עיני ניתנה הזכות ״לביים״ את סצנת הסיום של חייה, בתהליך שבו עברה המתת חסד בקנדה בשנת 2017. במסע שעברה משפחתה של עיני יחד איתה, השאירה סבתה למשפחתה מסר מוסרט שתיאר להם את הפרידה שלה מהעולם. בסרט המרגש שיצרה בוחנת עיני את הדיאלוג שנוצר בין מי שחווה את הפרידה ממקורבו ממקום מאוים וכאוב, לבין מי שחובק את המוות כחלק מחייו.
אריאל עיני
הגר ברקת // המכשפה והזאב
הגר ברקת מהמחלקה לתקשורת חזותית בשנקר יצרה מיצב איורי תלת־ממדי וחוויתי, העוסק באלמנטים המפחידים ובדימויים המאיימים הגלומים בעולם אגדות הילדים. ברקת התמקדה בדמויות הרשע ובאלמנטים המפחידים ובחרה להציג אותם באופן מרוכך יותר, שמאפשר להבין, להתיידד ולהתקרב אליהם. הדמויות מוצגות מזוויות מבט שונות, לעיתים אפילו עם קצת הומור, ונחשפים בהן צדדים אחרים ולא רק רוע אבסולוטי, שמתוארים בשפה האיורית שמשלבת בין גותיקה ואמנות ימי הביניים לארט־נובו.
הגר ברקת. צילומים: טל סולומון ורדי
זהר יוסיפון // הגירה דיגיטלית
כמו כל מהגר, אומרת זהר יוסיפון מהמחלקה לתקשורת חזותית בוויצו חיפה, גם המהגרים הדיגיטליים שמתוארים בסרט שיצרה סובלים מקשיי שפה, תרבות, התנהגות. האתגרים שהעידן הדיגיטלי מזמנים פוגשים כל אחד במקום אחר: ברצון הכמעט סיזיפי להיות הכי מעודכן, בשיתוק מול מה שהיה מוכר ועכשיו כבר לא, באכזבה או בבבדידות. כל אלה באים לידי ביטוי בטסטמוניאלס מוקלטים, איור והנפשה: הקושי היום־יומי האישי או המקצועי של מעבר מעולם אחד לעולם אחר.
זהר יוסיפון
חופית בן־נון // התוצאות של הטרור
בשנת 2003, כשהיא בת 10 והאינתיפאדה השנייה בשיאה, חופית בן־נון מהמחלקה לתקשורת חזותית במנשר ציירה קומיקס שביטא את נקודת מבטה על האירועים הביטחוניים שפקדו את ישראל באותה העת. 15 שנים מאוחר יותר היא מצאה את הקומיקס בבית הוריה והחליטה לאייר אותו מחדש על בסיס האיורים והטקסט המקוריים. את הספר שיצרה מלווה משחק זיכרון המציג לכל זוג קלפים שני דימויים שונים תחת אותה המילה – אחד מהם מציג את המילה כפי שהיא, באופן פשוט, והשני מציג פרשנות מקומית עכשווית.
חופית בן־נון
יובל סלינגר // הדיג והרוח
סיפור הדיג והרוח שאיירה יובל סלינגר מהמחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל הוא ספר־קונצרטינה לילדים, הלקוח מתוך סיפורי אלף לילה ולילה. העלילה הארוכה והמבוכית מובילה את הקורא לסיפור נוסף בשם ״סיפור הנסיך המשותק״, והיא פורשת מגוון עשיר של דימויים צבעוניים שאויירו באקריליק, המאפיינים את רוח הסיפורים. הפורמט המוארך מציג את המסע שעוברות הדמויות כמן מסדרון ארוך, שסיפור אחד מתוך כמה לילות יכול לסחוף אליו את הקורא.
יובל סלינגר. צילומים: מ״ל
יוליה טורקינץ // אתה לא
יוליה טורקינץ מהמחלקה לתקשורת חזותית במכון טכנולוגי חולון עוסקת בחוויות של ילדים שהיגרו לישראל לאחר התפרקותה של ברית המועצות, וגדלו בין שתי התרבויות: התרבות הישראלית והתרבות הסובייטית. הספר המרגש בסגנון הלכאורה נאיבי שאיירה מתמקד במתח שבין דור הילדים לדור ההורים, ומחולק לארבעה פרקים הכוללים מספר סטריפים של קומיקס. כל סטריפ קומיקס מתבסס על טענה/האשמה כלפי הדור הצעיר, מצד ההורים או מצד החברה הישראלית. הפרויקט מתבסס על ראיונות עם אנשים המייצגים את הגיל והמגזר, ועל פוסטים ושיתופים בקבוצות פייסבוק של המגזר הרוסי.
יוליה טורקינץ
יערה גולדברג // שלוש ילדות־רופאות
יערה גולדברג מהמחלקה לתקשורת חזותית בשנקר איירה את הסיפור ״שלוש ילדות-רופאות״, שנכתב על ידי סופרת הילדים ימימה אבידר־טשרנוביץ׳, וראה אור לראשונה בשנות ה־40 של המאה ה־20. בסיפור, דנה, ארה ותותי מנסות למצוא דרך יצירתית ותמימה להתמודדות עם השעמום של החופש הגדול, ומהלך האירועים מתואר באיורים משובבי נפש, בסקלה צבעונית שמתבססת על גוונים שונים של ורודים וכתומים רעננים.
יערה גולדברג
ישי גרייזמן // מפה לאוזן
כסטודנט במחלקה לתקשורת חזותית במכון טכנולוגי חולון, העיר תל אביב היוותה בעבור ישי גרייזמן סביבת עבודה בעלת השראה רבה: נחשפו בפניו דמויות ופינות איקוניות מקומיות שעודדו אותו לאייר ולתפוס את הרגע. גרייזמן אייר סדרת מפות משעשעות ועמוסות בפרטים, המציגות את הדמויות שמאכלסות את תל אביב, הקבועות והזמניות, לצד מסלולי הסיור שבהן אפשר למצוא אותן. מלבד התשוקה שלו לאיור ועיצוב גם בישול וחווית האירוח באים לידי ביטוי במפות חלק מהותי בחיי היום־יום שלו ושל העיר.
ישי גרייזמן
נדב הלוי // אנומה אליש
נדב הלוי מהמחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל אייר את סיפור הבריאה הבבלי, המלווה בפרשנות צורנית חדשה לפנתאון האלים השומרי. הספר, שהופק ידנית בדפוס משי, עוסק בעימות בין הדור הקדום של האלים המיצג שמרנות לבין הדור הצעיר המייצג קידמה, המתוארים כולם בדימויים מלאי צבע ועוצמה. הוא הודפס כקונצרטינה אחת ארוכה, שהפכה את את הספר לאוביקט ורסטילי ומרשים, שאפשר לדפדף בו, לפרוש אותו ולאחסן אותו בקלות.
נדב הלוי. צילומים: מ״ל
סרגיי איסקוב // עלילות גלגמש
סרגיי איסקוב מהמחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל אייר ספר מסעות למבוגרים, שכולל פרשנות חדשה לאפוס המסופוטמי עלילות גלגמש. הספר, שהודפס בהדפסת ריזוגרף, מציג את המצב האנושי ונוגע בהבטים פסיכולוגיים שעוברים הגיבורים באיורים יוצאי דופן ומלאי תנופה. איסקוב התמקד במעשיהם של הגיבורים, העלה על פני השטח את המתחים ביניהם תוך שהוא בוחן הבטים כמו העולם הפראי מול התרבותי, יצריות ומיניות, אכזריות, אגו, חיי נצח ואפסות האדם.
סרגיי איסקוב. צילומים: מ״ל
רוני שלו // צריכה, אהבה
בעידן העכשווי של מסכים וצרכנות מוגברת, רוני שלו מהמחלקה לתקשורת חזותית בשנקר סבורה שהאופן שבו אנו צורכים זוגיות זהה לאופן שבו אנו צורכים מוצרים חומריים שונים. שלו עיצבה סדרת אוביקטים מאויירים המתייחסים לפער בין הפנטזיה של הזוגיות המושלמת לבין הקושי הגדול לממשה בחברה קפיטליסטית. כל אוביקט מביא לידי ביטוי חוויה נחשקת בנרטיב החיים הזוגי, ובו זמנית גם את האכזבה ממנה, והכל תוך שימוש בטכניקה השאולה מצביעת כלי רכב, שיוצרת אף היא אוביקטים נחשקים במיוחד.
רוני שלו. צילום אריאל מדינה
שקד גינות // עיר־בר
שקד גינות מהמחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל איירה וכתבה ספר פואטי למבוגרים בשם עיר־בר, שעוסק בנקודות המפגש בין עירוניות ארץ־ישראלית לטבע מקומי, דרך ארבעה סיפורים. כל אחד מהסיפורים מתמקד בעיר אחרת ובמין אחר של בעל חיים מקומי: שפני סלע בערד, תנים בתל אביב, צבאים בירושלים וצבועה מפוספסת אחת ממודיעין. כל סיפור מבטא פן אחר של עירוניות, של טבע ושל השטח החופף בין השניים. האיורים הנפלאים בשחור־לבן משמשים בעבורה ככלי לשחזור התחושות והמחשבות הללו באופן חוויתי, ופותחים צהר לפרשנות, למחשבה ולדמיון.
שקד גינות
The post בוגרים 2019 // איור appeared first on מגזין פורטפוליו.
