Merav:
הי יובל
Yuval:
הי מרב, ערב טוב. מה שלומך?
Merav:
מצוין, מה שלומך?
Yuval:
לא רע בכלל! (חוץ מהיתושים הרשעים)
Merav:
כן, טוב, זו רק ההתחלה
Yuval:
לגמרי. אבל אני אופטימי ומקווה שהמזגן יבריח אותם. בואי נדבר על כותרת המשנה שלכם, מאנה פראנק עד מארק צוקרברג
Merav:
יאללה
Yuval:
הבאתם אותה בשם, מה שנקרא… ועוד תחת הכותרת ״פרויקט יומן״. בואי תסבירי במה מדובר
Merav:
חחח, תודה. זה הכוח של שני מוחות בזמן סערה.
הרעיון היה לעשות סדנה משותפת שלנו שתעסוק בנושא היחסים בין טקסטים לדימויים. כשדיברנו על זה עלה הנושא של האופן שבו המערכות האלו נפגשות היום בעולם הטכנולוגי, ברשתות ובסמרטפון. מכאן עלתה המחשבה שיש תופעה כזו של ״יומנאות עכשווית״, שכל אדם היום מנהל יומן שיש בו טקסטים ודימויים, ומכאן נולד הרעיון לקחת את זה כפרויקט
Yuval:
מי זה אנחנו? תגידי כמה מילים לטובת מי שלא מכיר
Merav:
אנחנו זה עידו בורנשטיין שהוא מחזאי, תסריטאי ואחד המייסדים והמנהלים של אנסמבל כאן, שמפיק את הסדנה. עידו ואני מכירים מתאטרון תמונע מהתקופה שאצרתי שם את הגלריה והרעיון לעשות סדנה יחד היה שלו. אני מגיעה מתחום האמנות: בעבר היתה לי סדנה שעסקה בקשרים ומעברים בין טקסטים לדימויים שנקראה ״לצייר סיפורים ולכתוב ציורים״
Yuval:
בחזרה לסדנה: אז יש יומנאות. מה יש ללמד בה? ולמה דווקא אמנים?
Merav:
אוקיי, שאלה מצוינת. הרבה שואלים אותי מה יש ללמד בכתיבת יומן, אז זהו, שאנחנו לא מלמדים לכתוב יומן אלא מנסים להבין ממה הפרקטיקה הזו מורכבת ואיך אפשר להשתמש בה בכל מיני אופנים. הכוונה לפתח עמדה מודעת, ביקורתית, לייצר טייק אוף על זה. ננסה לחדד את המאפיינים שמייחדים יומן כמו למשל ממד הזמן והחזרתיות. המטרה היא לפתח פרויקט אישי: אחד הדברים שיהיו בסדנה הוא פלטפורמה שבועית להצגת הפרויקטים
Yuval:
אז מה בתכל׳ס קורה בסדנה?
Merav:
הסדנה מורכבת מתרגילים שלי ושל עידו לסרוגין, כאשר את רוב השיעורים אנחנו מעבירים יחד. התרגילים יכללו תרגילים לפתוח דמות, תרגילים עם טקסטים ודימויים, עבודה עם, בתוך ובהשראת יומנים היסטוריים מוכרים, חשיפה לשימושים שונים של פלטפורמות הרשתות החברתיות ועוד ועוד. אחד התרגילים המעניינים בקורס מבוסס על כניסה לתוך דמות של כותב/ת יומן מוכר, אנה פרנק למשל, כאשר כל משתתף מקבל קטע טקסט במטרה לייצר התערבות בתוכו. ההתערבות יכולה להיות בטקסט או בדימוי
Yuval:
אז אני חייב לציין שלמרות שהסדנה נשמעת כמו משהו מגניב שהייתי שמח לקחת בו חלק, לא לגמרי הבנתי עד עכשיו מה המטרה שלה. למה לי להצטרף בתור כותב, או בתור יוצר חזותי
Merav:
יש אנשים שעושים עבודות מצוינות אבל נתקלים בקושי לדוורר את זה החוצה, להיות תקשורתיים, בעיקר ברשתות החברתיות. הסדנה שואפת לתת כלים להבין איך לתפעל טקסטים ודימויים, איך לפתח פרסונה ברורה ואיך לעשות מזה אמנות מעניינת
Yuval:
את יכולה להרחיב לגבי האיך לעשות מזה אמנות מעניינת? איפה – בפייסבוק או באופן כללי?
Merav:
הפרויקט לא חייב להיות ברשתות אבל כן יש דגש להבין את השפה החדשה שמתפתחת שם ולהשתמש בה
Yuval:
אז בהקשר הזה – וכאמנית – עד כמה הטכנולוגיה משפיעה על השפה ועל האמנות, עד כמה היא כלי שאפשר לעשות איתו מה שרוצים וכמה היא מכתיבה שפה?
Merav:
לדוגמה, יש היום טרנד חזק של ספרי אמן, שלדעתי קשור לתופעת ״היומנאות העכשווית״, וזו דוגמה לפורמט שהוא כביכול לא טכנולוגי שחוזר לאובייקט, לחומריות לייחודיות. מצד שני הטכנולוגיה מקלה על האפשרויות של יוצר ללכת ולהדפיס ספר במספר עותקים מוגבל. בעיני זו דוגמה מצויינת לפרויקט שאפשר לצאת אתו מהקורס הזה
Yuval:
וואלה. לא חשבתי על זה ככה. מעניין. אז איפה עידו נכנס לפה? ומה חלוקת העבודה ביניכם?
Merav:
עידו כמחזאי יתן את הפוקוס על הנושא של תרגילי כתיבה ופיתוח דמות. בעיני זה מרתק לחשוב על עצמנו כדמויות בעולם הרשתות ולעבוד עם האווטר שלנו במלוא הרצינות: לכתוב אותו, לביים אותו, לצייר אותו וכו׳. אני אתן דגש על מניפולציות של דימויים, חיבורים בין טקסטים לדימויים, ובנייה של רצף. אבל עיקר הכיף יהיה לדעתי מה שיקרה במעברים מתרגיל אחד לשני. זה שאנחנו מלמדים יחד והתרגילים שלנו מתייחסים ונבנים אחד ביחס לשני
Yuval:
לגמרי. זה הכי כיף ללמד ביחד, בטח עם שני אנשים מתחומים שונים, וזה הכי כיף גם לסטודנטים. רגע לפני שמסיימים, משהו חשוב נוסף להגיד שלא אמרת?
Merav:
כן: עידו ואני באים לקורס הזה כשמאחורי כל אחד מאיתנו שנים של ניסיון בהוראה, והכי כיף שאנחנו מאד מתרגשים מפתיחת הקורס
