עידן ברזילי לדניאלה ספקטור: על הגבול בין המוכר והנעים ללא נודע

Yuval:

הי עידן, מה קורה?

Idan:

שלום יובל, שלומי טוב. נהנה ממזג האוויר הקיצי כאן. קצת מתרגש לקראת יציאת הקליפ

Yuval:

כמה זמן עבדת עליו?

Idan:

התחלתי לעבוד עליו אי שם בדצמבר 2017 וסיימתי במרץ 2019. העבודה היתה עם עצירות קטנות בדרך, תוך כדי עבודה על פרויקטים אחרים. לכן זה ארך די הרבה זמן

Yuval:

איך בכלל דניאלה ספקטור הגיעה אליך?

Idan:

האמת שזה סיפור נחמד. הקשר עם דניאלה התחיל בעקבות פרויקט אנימציה אחר שעבדתי עליו לפני מספר שנים. במסגרת פרויקט של בית אבי־חי ״פנים יום זיכרון״, יצרתי סרט קצר בהשראת סיפורו של יהודה קן־דרור, שנהרג במבצע קדש. דניאלה הופיעה בטקס הזיכרון שמארגן מדי שנה בית אבי־חי וראתה שם את הסרט, שהוקרן באותו הערב.

עידן ברזילי. צילום: מ״ל

יום למחרת היא שיתפה את הסרטון בפייסבוק. זה היה רגע מאוד מרגש בעבורי: יוצרת שאני מאוד מעריך וכבר שנים מאזין לה בקביעות, ומכיר את כל המוזיקה שלה לפני ולפנים, מעריכה את הדברים שאני יוצר. מפה לשם התחיל שיח דרך מכר משותף והיה לנו חיבור מעניין. היה לנו ברור שמתישהו נשתף פעולה, לכשיגיע הרגע המתאים. ושנה לאחר מכן היא שלחה לי סקיצה של השיר שיהיה באלבום הבא שלה

Yuval:

נחמד! אתה מקבל את הסקיצה, ואז מה? איך מתחילים?

Idan:

כשקיבלתי את השיר לקחתי את הזמן. הייתי צריך להאזין לו מדי יום במשך תקופה מסויימת ואז קצת להתרחק ממנו. התחילו לעלות דימויים בראש בעקבות ה״סיפור״ שיש בשיר, אבל לא היה איזשהו תהליך מאוד מסודר, ותהליך היצירה ובניית הקונספט היה אינטואיטיבי בעיקרו. לא אמרתי ״הנה, יש לי סיפור, תסריט כזה וכזה, ועכשיו בוא נראה איך עושים/מביימים את זה יפה״. הייתה יותר מערכת של איזונים ובלמים בין כל אותם מרכיבים: נעתי בין הדימויים שהיו לי בראש, בין הסקיצות על הנייר לבין השיר, לבין המוזיקה, והתסריט שלאט לאט התגבש.

הדבר שהכי חיבר אותי לעבודה עם השיר היה שימוש בתנועה. אני זוכר שהאזנתי לשיר גם בבית וגם לפעמים ברחוב, וממש זזתי עם השיר ואפילו רקדתי, וככה פרקתי את הקצב שיש בשיר. דרך התנועה התחברתי לדמות והבנתי איך הייתי רוצה שהיא תנועה בעולם שלה

Yuval:

ספר רגע בכמה מילים איך אתה רואה את הסיפור של השיר, מה קורה שם

Idan:

איך שאני חווה את הסיפור בשיר זה מעין ריקוד בתוך התעוררות על המיטה. ככה הרגשתי כשהאזנתי לשיר בפעמים הראשונות. יש בשיר כמה ממדים שמסתבכים אחד בשני – כמו בחלום. יש את ממד הזיכרון, החלום והפרידה ובנוסף יש את ממד הזמן (״הזמן הוא כמו מים״) והזמן הוא חמקמק וקשה לתפוס אותו. הדמות שניסיתי ליצור היא דמות שמנסה לשהות בהווה ולהתמסר לטבע ולרגעים הקטנים שקשה לנו לפעמים לתפוס בגלל המון הסחות דעת

פנינים, דניאלה ספקטור

Yuval:

מעניין. איך זה בא לידי ביטוי מבחינת הסגנון, הצבעוניות, הקומפוזיציה, התנועה?

Idan:

אני חושב שהתנועה בקליפ היא מעין דיאלוג בין הדמות לבין החיות והטבע. הדמות מתעוררת מהשפירית ולאחר מכן היא עוקבת אחרי סימנים שונים כמו: סנאי, זרעים עפים, מים, מדוזות. לגבי הצבעוניות ניסיתי לייצר שתי סקאלות של צבעוניות. הראשונה פסטורלית ונעימה כמו הרגעים הנעימים שיש בחלום, רגעים שלא רוצים להתעורר מהם. והשניה מעט יותר מסקרנת או אפילו קודרת – כמו אותם רגעים שהחלום מתחיל להיות כבר קצת על גבול המפחיד.

מה שלרוב הנחה אותי בבימוי של הקליפ זה להיות על הגבול הזה שבין המוכר והנעים לבין הלא נודע. זה בא לידי ביטוי בבחירות של הסיטואציות, החיות, הצבעים וכו׳. לדוגמה, הסצינה במים מתחילה בצורה נעימה, יש שם ריקוד והתמסרות, ואז הדמות מתחילה לשקוע עמוק מדי עד שזה נהיה כבר פחות נעים

Yuval:

אני מתחבר לתחושות שאתה מתאר של החלום, של הלא להתעורר…

תגיד, מבחינת הסגנון האיורי שלך, כמה אתה רואה אותו מופיע בקליפ? כי יש לך כתב יד שמי שמכיר מזהה, עם הדמויות הלא פרופורציונליות שנמצאות תמיד בתנופה

Idan:

נראה לי שהסגנון וכתב היד שלי בצורה שאתה מתאר אותו די נוכח בקליפ. כן היה משחק של איזונים… של איפה אני יכול להגזים פרופורציות ואיפה טיפה למתן. אם ניקח את הדמות לדוגמה, היא לא הכי צרה וקטנה אבל מצד שני היא גם לא גדולה מדי. היה חשוב לי שיהיה בה רוך ועגלגלות מסויימת כי רציתי שהיא תהיה כמה שיותר מדוייקת לשיר

קמפיין לפרייה

ספר מדעים לכיתות א׳

Yuval:

יש הבדל כשאתה ניגש לפרויקט מהסוג הזה לבין נגיד פרסמות לפרייה, ספר ילדים או ספר מדעים לכיתות א׳…

Idan:

כן, לגמרי. הבדל עצום. קודם כל קהל היעד הוא שונה בכל אחד מהפרויקטים שציינת כאן, וזה הדבר הראשון שאני מתייחס אליו. ויש כמובן את ההבדל שכאן מדובר באנימציה והנפשה. יש את עבודת הבימוי והמצלמה ודבר נוסף וחשוב הוא שצריך לאפיין את התנועה וזה תהליך מאוד ארוך שדורש מחקר של תנועה.

• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>

אני לדוגמה (ואני יודע שעוד הרבה אנימטורים עושים את זה) צילמתי את אחותי שהיא רקדנית, והשתמשתי בתנועה שלה כרפרנס לתנועה של הדמות. מעבר לזה כל חיה וחיה יכולה להתאפיין באיזו תנועה שרק הייתי רוצה. הסנאי לדוגמה זז כמו כדור שקופץ וכן הלאה. יש המון המון החלטות שצריך לקבל כי זה עולם שלם שנברא מאפס

Yuval:

ספר בכל זאת כמה מילים על מה שעבר עליך בשנה האחרונה? אלה באמת פרויקטים מגוונים ושונים אחד מהשני

Idan:

אכן עברה עלי שנה רוויה בפרוייקטים מגוונים שכל אחד מהם היה מרגש בפני עצמו. איירתי ספר ילדים ראשון שכתבה נרי אלומה ויצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד, וספר מדעים לכיתות א׳ בהוצאת מט״ח. שני פרויקטים גדולים שליווי אותי בכל השנה ואילצו אותו לחשוב מתוך נקודת מבט של ילדים. זו חשיבה אחרת מפרסום או מהקליפ שיצרתי. זה היה מאוד מאתגר לדלג בין הפרויקטים השונים כי מאוד קשה לי עם מעברים

התערוכה בפסטיבל אאוטליין. צילומים: מ״ל

בין כל זה העברתי את עצמי לברלין לתקופה מסויימת וזה עוד יותר הפך את הדברים למורכבים. בנוסף, היה לי חשוב לספר על תהליך היצירה של הקליפ ובחרתי לעשות תערוכה צנועה במסגרת פסטיבל אאוטליין. התערוכה הוצגה בחודש יולי וזו הייתה תערוכת מסע שהציגה את השלבים השונים שביצירת סרט אנימציה

Yuval:

כן, אני זוכר את התערוכה, ואני שמח שסוף כל סוף הקליפ יוצא לאוויר העולם בצורה רשמית. על מה אתה עובד עכשיו? מה התכניות לעתיד?

Idan:

אני גם מאוד שמח הוא ממתין ליציאה כבר ממרץ.

כרגע אני עובד על ספר ילדים לשיר של תרצה אתר בהוצאת הקיבוץ המאוחד. בינתיים אני בשלב הסטוריבורד / סקיצות ראשונות וקצת עיצוב דמויות. יש בעיקר חיות בשיר ונראה לי שהולך להיות לי כיף עם הספר הזה. בקרוב אמשיך לעבוד עם מט״ח על ספר מדעים לכיתות ב׳, ותוך כדי שאני כותב זה מזכיר לי שבדיוק השבוע התחילו ללמוד בכיתות א׳ עם ספר המדעים שאיירתי. כיף

לגבי תכניות לעתיד, הייתי רוצה לכתוב ספר ילדים אבל אני מרגיש שאני צריך להיות קצת יותר בסביבת ילדים לפני שאני עושה את זה ובהמשך לכתוב תסריט לסרט אנימציה קצר.

Yuval:

יפה! מה עוד? משהו חשוב נוסף להגיד לפני שנפרדים?

Idan:

בהצלחה לכל המתוקים שעלו לכיתה א׳