מירב לרך, מעצבת ומאיירת, בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית בוויצו חיפה, אמנית בגלריה 1of135.
גדלתי בקיבוץ מעגן מיכאל, וכשהייתי קטנה המשפחה שלי עברה לברזיל לכמה שנים מטעם הסוכנות היהודית – מקיבוץ קטן בישראל למטרופולין התרבותי העשיר והעמוס של סאו־פאולו. התאהבתי בתרבות שרחוקה ממני, ורציתי ללמוד את השפה, להתנסות באוכל המקומי, לקחת חלק ולהכיר התרבות והמאפיינים שלה, לזהות סמלים שחוזרים על עצמם. למרות הדימוי של ברזיל, החיבור שלי לטבע ולפרא דווקא הגיע מהקיבוץ: הייתה לי ילדות כזאת של לטפס על עצים, לדוג בבריכות דגים של הקיבוץ, להיות בחוץ בעיקר.
בשנה האחרונה יצרתי את סדרת האיורים הדיגיטליים Tribe. הסדרה פונה אל השבטי, הארצי והחומרי, אל תרבויות רחוקות במטרה להפגיש אותן עם זמננו. ההשראה לסדרה מגיעה מאמנות שבטית אפריקאית, טקסטיל אפריקאי מסורתי, כתבים קדומים, ציורי קיר ומסכות. הסדרה מתחקה אחר הסמלים האלו, והצבעוניות נשענת על גווני חמרה, עור אדמוני, חום וכחולים עמוקים.
האתגר בסדרה היה לייצר משהו גולמי, אינטואיטיבי ומשוחרר במדיה דיגיטלית מדויקת, שמאפשרת תמיד לחזור אחורה, לתקן ולשפר, עם קונטרול z שתמיד זמין. אתגר נוסף בעבורי נבע מתוך המחשבה על ניכוס תרבותי; נסיון להתבונן בייצוגים ויזואליים של תרבות מסוימת מבלי לקטלג אותה, אלא לכבד ולהעריך אותה, אולי גם לשאוף אליה באופן מסוים.
התחלתי מסקיצות בעפרון במחברת, שבהן חיפשתי לחלץ המאפיינים והסמלים בצורה חופשית, ולאחר מכן לתרגם אותם למדיה הדיגיטלית שבה אני יוצרת בשנים האחרונות. יש קסם במעבר מהחומרי לדיגיטלי ובחזרה אל החומרי – אלמנטים מסוימים אובדים במעבר הזה, ובכל זאת רציתי לשמר את האופי של התוכן, שהיה במקרה הזה גולמי, ולשמר את הרגעיות במעבר לכלי טכני שבו כל פיקסל מחושב.
• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>
בתקופה האחרונה אני מגלה עניין בחומריות שבאיור הדיגיטלי. ברגע שליצירה יש נתונים טכניים שהגדרתי וטמפרטורות צבעים מדויקות, היצירה היא קוד שפיתחתי. ה־Tribe מתעסק בכל זה: בקודים ובסמלים, בהתחקות אחר תרבויות רחוקות ועתיקות, ובשאיפה להביא ולהפגיש אותן עם סביבה עכשווית ומקומית.
כחלק מהמחקר נחשפתי לקבוצת הלוּבּה, מקבוצות הבנטו הממוקמות במרכז יבשת אפריקה, בדרום־מרכז הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. יש להם תרבות עתיקה בעלת היסטוריה מלכותית עשירה מהמאה החמישית, שמיוצגת עד היום דרך חפצי אומנות. בני הלובה פיתחו שיטות ואמצעים להפקת מתכות, יצירת תכשיטים, קדרות, גילוף בעץ ואומנות בשנהב.
רציתי להציג את הסדרה בפלטפורמה שמשלבת בין אמנות ועיצוב, כשאחד לא מאפיל על השני. 1of135 עונה להגדרה הזו: רשימת האמנים מורכבת מאמנים מוכרים, וגם מכאלו שבדיוק נשלפו מהתואר הראשון, כמוני. נדיר למצוא גלריה מסחרית שמתעסקת בתפר שבין עיצוב לאמנות, משלבת ביניהם, ונותנת הזדמנות לבוגרים טריים.
חלק מההשראה לסדרה מגיעה ממקורות עכשוויים – ביניהם פסלי הברונזה של סטפן פרמנטייר. הדואליות בפסלים, התמצות וההפשטה של צורות בסיסיות מרמזות על מסע, כמו מזכרת מחופשה מרוחקת. פרמנטייר משחק בשיווי משקל והיררכיות במשקלים, ומשתמש בצבעוניות מונוכרמטית ואלגנטית.
כמעצבת ואמנית רציתי להציג ולייצר את הסדרה עבור פלטפורמה שמשלבת בין שני העולמות האלו- אמנות ועיצוב, כשאחד לא מאפיל על השני. גלריה 1of135 עונה להגדרה הזו: רשימת אמני הגלריה מורכבת מצלמים ואמנים מוכרים, וגם ממעצבים גרפיים שחלקם מוכרים וחלקם בדיוק נשלפו מהתואר הראשון, כמוני. נדיר למצוא גלריה מסחרית שמתעסקת בתפר שבין עיצוב לאמנות, משלבת ביניהם, ונותנת הזדמנות לבוגרים טריים.
היצירות מוצגות בחנות הגלריה בתל אביב, אבל עיקר הפעילות אונליין. החוויה של לראות את היצירה שלך פומבית, נגישה לקהל כל־כך רחב ומגוון היא מעניינת – רגע אחד יצרתי לילה שלם בסטודיו לבד, ורגע אחר־כך אספנים, לקוחות ומעצבי פנים מזמינים את העבודות באתר.
מדור הגשות כולל חומרים שהתקבלו במערכת פורטפוליו. שלחו לנו סיפורים חדשותיים, מידע בלעדי ופרויקטים מעניינים ותקשורתיים. פרטים נוספים בעמוד ההגשות שלנו
The post Tribe // מירב לרך appeared first on מגזין פורטפוליו.
