מגלים אוצרות // אריה ברקוביץ׳

הפעם הראשונה

בשנת 1997 אצרתי את התערוכה הגדולה הראשונה שלי: ״כסא פלסטיק״ בגלריה המומחה בנווה צדק – שהייתה בית חרושת נטוש לייצור אריחים. בתערוכה השתתפו 29 אמנים ומעצבים, בהם אלון רזגור, דרורה דומיני, דודו גרשטיין, בועז טל, הנס ואילנה פלדה, ערן שקין ועוד. הרעיון שמאחורי התערוכה היה מבט חדש על כיסא הפלסטיק המוכר של חברת כתר פלסטיק. הייתי כתב העיצוב של העיתון ״חדשות״ ז״ל ואחר כך של ״גלריה״ בעיתון ״הארץ״, ולכן פנו אליי מנהלת גלריה ״המומחה״ רחל טל שיר ובעלי כתר פלסטיק, וביקשו ממני לאצור תערוכה שתתייחס לכסא האיקוני הישראלי. התוצאות היו בהתאם: הרבה הומור, אבסורד, ביקורת. אמנם זו הייתה תערוכה גדולה ראשונה, אבל היה לי ניסיון קודם כאחד ממייסדי גלריה אחד העם 90, ושם אצרתי כמה תערוכות אמנות.

התערוכה הזו הביאה לכך שבתחילת הדרך האוצרותית שלי התמקדתי בעיקר בתערוכות עיצוב, בהן תערוכות מוזיאליות ותערוכות בעלות ערך מחקרי כמו ״עיצוב איטלקי בכסף״ במוזיאון ארץ ישראל, ״האגרטל״ בגלריה ״פריסקופ״ שאחר כך הפכה לתערוכה נודדת באמנות לעם. ו״בקשר לגוף״ תערוכה בפורום המוזיאונים. ב־2002 ניהלתי ואצרתי את התערוכות בגלריית החווה לעיצוב בחולון, ואחר כך מוניתי לאוצר ראשי של בית האמנים בתל אביב – תפקיד שאני מחזיק בו עד היום ובמסגרתו אוצר ומלווה תערוכות רבות.

צילום: אלה אורגד

מתוך ״כסא פלסטיק״. אילנה והנס פלדה, So many fucking white chairs. צילום: מ״ל

מתוך התערוכה ״ניתוח פלסטיק״. דניאל פלדהקר, תיבת אור צהובה. צילומים: אבי אמסלם

דניאל פלדהקר

התחנה האחרונה

בימים אלה אני חוזר ואוצר תערוכה אחרי שנים רבות בגלריית החווה בחולון – ״ניתוח פלסטיק״. התערוכה היא גם מעין סגירת מעגל עם אותה תערוכה ראשונה. המשתתפים גם הפעם הם תמהיל של מעצבים ואמנים בהם: ירון אליאסי, טלי בלומנהאו, דניאל פלדהקר, ורדי בוברוב, רוזה בן ארי, שולי בורנשטיין וולף, ינאי נבון ואבינועם שטרנהיים.

• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>

נראה שהפלסטיק עדיין רלוונטי, אם כי היום מודעים יותר לנזקים שהוא עושה. התערוכה מציגה יישומים אחרים לחומרים הפולימריים, בהם שימוש במדפסות תלת־מימד, מיחזור צינורות השקיה, שימוש בדבק וטכניקות שממחזרות את החומר הביתי ליצירת מוצרים ואובייקטים חדשים.

מכל מלמדי השכלתי

ההשפעות על צורת האוצרות שלי הן ראשית מהמורים שלי, רפי לביא שאצר לתלמידיו תערוכות שהיו משפיעות בזמנן. הוא השכיל לשלב בין אמנים ותיקים וצעירים ולמקם את העבודות בחלל במקום הנכון להן. יונה פישר, שיצא לי להיות לידו כשאצר תערוכה בבית האמנים, וראיתי את המיומנות, הדיוק והקלילות, שבהן הוא מציב את התערוכה בחלל. וכמובן הסיורים בגלריות ומוזיאונים בעולם שמעניקים השראה ידע וחידושים בצורת התלייה, אמירה אוצרותית ושימוש בטקסטים.

רוזה בן ארי

ירון אליאסי

תערוכת החלומות

הייתי רוצה לאצור תערוכה שמשלבת בין מדיות עיצוב, ציור, פיסול, מוסיקה ותיאטרון. החלל יהיה אלטרנטיבי – חלל תעשייתי גדול מימדים ואמצעי תלייה לא מוגבלים שיאפשרו תנועת קהל מעניינת ומפתיעה.