נגרות־אמן, או Fine Woodworking, מתקיימת על קו התפר שבין מלאכה לאמנות, ונשענת על מסורות עתיקות מרחבי העולם. הנגרים־אומנים יוצרים חפצים שמקדשים את עבודת היד, ומשלבים יופי וקפדנות, שימושיות מעשית ופואטיקה של חומר. הערב (חמישי 24.10) תפתח בגלריה SAGA ביפו תערוכה שתוקדש לנגרות האומן, עם 18 עבודות מצטיינות של יוצרים מקומיים מהשנה החולפת, תמונת מצב של תחום שחווה שגשוג מפתיע בשנים האחרונות בישראל ובעולם.
״יש לנו כזו יכולת לבחור היום, בין שלל רהיטים גנריים שאפשר להזמין אפילו באינטרנט, שמייצרים אותם עובדים אנונימיים במקומות אנונימיים, מחומרים אנונימיים שהם לא ממש עץ״, מסבירה ליאור חרמוני, מנהלת הגלריה. ״בנגרות־האומן נוכחים האנשים, המסורת, הידע, עבודת היד והחומר. אנחנו בגלריה מעריכים פריטים שיש בהם ערך חד־פעמי, וכאלו שמרגישים בהם את האנשים שמאחוריהם״.
כסא נדנדה של תם אטיאס
פרט בקונסולה של אופיר שמש
פרט מגוף תאורה של פבל דיברוב
כסא ושולחן של ארנון קורבר
״במקרה הזה, בגלל שזו מלאכה שדורשת המון זמן וידע ואהבה, מרגישים את זה לגמרי ברהיטים הסופיים״, מוסיפה חרמוני. ״אפשר לראות את עבודת היד ואת העץ המלא, גם בהקפדה על הפרטים וגם במקומות הפחות־מושלמים. העץ עצמו, האופי והתכונות של העץ מסוים, מנחה את יצירת הרהיט, גם בפרטים הקטנים של העיצוב וגם בבחירת סוג הרהיט והשימוש בו. צריך להבין ולהכיר היטב את החומר כדי ליצור באופן הזה, וזה ניכר ברהיטים עצמם. פריטים שנוצרו בכזו עבודה ומתוך כזו אהבה גם נשארים חלק מחיינו לאורך זמן״.
• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>
נגרות האומן שואבת ידע תיאורטי ופרקטי ממגוון מסורות בעולם, ונשענת על עקרונות יסוד קבועים. הראשון בהם הוא עבודה בעץ מלא בלבד, כלומר לא בלבידים, MDF או עץ מעובד הנפוץ בריהוט התעשייתי. חלק ניכר מהעבודה (ולעתים קרובות כולה) הוא ידני, ללא שימוש במכונות כבדות.
עקרון משמעותי נוסף הוא במחברים: בעוד הרהיטים התעשייתיים נסמכים על מסמרים וברגים העשויים ממתכת, חומר הזר לעץ, שדינו לבסוף לפרק ולהשחית אותו, כאן פיסות העץ מחוברות זו לזו באמצעות מחברים מסורתיים ובני־קיימא, המאפשרים לרהיט להתקיים עשרות ואף מאות שנים לאחר בנייתו. המלאכה נחתמת עם חומרי גימור טבעיים שמשלימים את העץ.
ספסל של בעלות מלאכה (דורון שי וענת גלזר)
ספסל ווינדזור של ארז לנדו
פרט משולחן קפה של נמרוד גינזבורג
״בשנים האחרונות קמו בארץ כמה בתי ספר שהביאו את התורה ממעבר לים. פתאום נהיו המון תלמידים ובוגרים שיוצרים בעץ״, מספר גיל ארד, נגר־אמן המשתתף בתערוכה וגם אחד מיוזמיה, ובעצמו בעל בית ספר לנגרות מסורתית. ״ללימודים האלו מגיעים הרבה הייטקיסטים וכל מיני אנשים שהיום־יום שלהם הוא בעבודה מול מחשב, וצריכים לבוא לכמה שעות ולייצר משהו בעולם האמיתי, מחוץ למטריקס״.
פריחת הנגרות המסורתית קשורה בתחייה מחודשת של מלאכות ידניות שונות, שניכרת גם בתחומי הטקסטיל, הקרמיקה והזכוכית. בכולן גוברת התעניינות גם מצד יוצרים חדשים שמתמחים בטכניקות כתחביב או כמקצוע, וגם מצד הקהל שרוכש פריטים ומגיע לתערוכות. ״אנשים נמשכים לזה״, מאשר ארד. ״הם מחפשים את התהליכים האיטיים, את הקרבה לחומר, את העשייה האמיתית. התהליך הזה, של הפיכת חומר גלם למשהו חדש, שחשבת עליו ויצרת לאט ובעבודה ידנית, הוא סוג של התגלות רוחנית״.
ארד יציג בתערוכה שידה יפנית המשלבת שלושה סוגי עץ. ״התחלתי לעבוד עליה לפני כמה שנים, וכשהגינו את התערוכה ידעתי שזו תהיה ההזדמנות לסיים אותה. כל הרהיטים בתערוכה נבנו בהמון השקעה וסבלנות והקפדה על מה שנכון לעץ, ולכן הם גם יכולים לשרוד עשרות או מאות שנים. כמובן שהם לא מתחרים מסחרית באיקאה או ברהיטים תעשייתיים, הם לא באותה קטגוריה מבחינתנו, לכן גם קראנו לתערוכה נגר־אמן. הרהיטים האלו הם אמנם שימושיים ועמידים, אבל מתקיימים במרחב שבין מלאכה, עיצוב, נגרות ואמנות״.
שידת Reflection של גיל ארד
בחירת המשתתפים בתערוכה היתה גם היא קפדנית, כיאה לתחום. ההצעות הרבות שהוגשו נבחנו על־ידי פאנל שופטים רחב, שכלל גם שני נגרים־אמנים מארצות־הברית. מתוכן נבחרו 18 העבודות שהצטיינו בשימוש שלהן בטכניקה ובחומר. התערוכה תוצג בגלריה במשך שבועיים וחצי, והעבודות המוצגות יוצעו למכירה.
״כגלריה וכמעצבים, זו סצינה שמאוד חשובה לנו, שמקיימת מלאכה ומשמרת ידע ויכולות״, מסבירה חרמוני את הבחירה לקיים את התערוכה בגלריה. את המסורות האלו משלבים היוצרים עם רגישות מקומית, ייחודית לאזורנו, המתאפיינת בבליל של זרמים והשפעות תרבותיות. התערוכה מבוססת על השילוב של המסורתי עם החדש והנועז. כל אחד מהבונים עובד בנגריה שלו, מצויד בידיו ובדמיונו, וכולם מאוחדים במחויבות שלהם לבנייה ברמה הגבוהה ביותר ובניסיונם לגעת ברוח מבעד לחומר.
נגר-אומן: Fine Woodworking בישראל
גלריה SAGA, רבי פנחס 4, יפו
משתתפים: תם אטיאס, גיל ארד, אלחנן בן סירא, נמרוד גינזבורג, ענת גלזר, פבל דיברוב, קרן הראל, חיים זנו, גיא לנדאו, ארז לנדו, יניב מלץ, אורן פייגנבאום, ארנון קורבר, ירמי קמחי, אודי רזמוביץ׳, דורון שי, אופיר שמש, עמרי תירוש
פתיחה: 24.10
כסא נדנדה של תם אטיאס
קונסולה של אופיר שמש
The post אמת החומר: נגרות־אמן מקומית appeared first on מגזין פורטפוליו.
