עונת הקינון נפתחת בוונציה

״אני מאמין שקידמה ופיתוח באדריכלות אינן מטרה בפני עצמה, אלא דרך לשפר את איכות החיים של בני האדם – חיים שנעים בין התנאים והצרכים הבסיסיים ביותר עד לגחמות המפוארות והמופרכות ביותר״, אומר האדריכל אלחנדרו ארוונה מצ׳ילה, אוצר הביאנלה ה-15 לאדריכלות בונציה, שתיפתח בשבת 28.5.16. תחת הכותרת ״מדווחים מהחזית״, הוא מקווה להפגיש קהל רחב ככל האפשר – של מתעניינים וסקרנים מכל שכבות הציבור, לצד אנשי מקצוע ובעלי השפעה – עם הגישות המתקדמות ביותר ופרספקטיבה מרחיקת לכת של גורמים מובילים בעולם האדריכלות.

״שיפור ופיתוח הסביבה הבנויה הוא אתגר המתמודד בחזיתות מרובות: בין ההבטחה של קווי יסוד מקצועיים ותנאי מחיה נאותים לכל אדם, לבין פרשנות ומילוי של משאלות אנושיות יוצאות דופן ומרחיקות לכת; בין המענה היצירתי לצרכים ייחודיים לבין שמירה על טובת הכלל; בין הפעילות היומיומית לבין הרחבת הגבולות ושאיפה לשינוי והתפתחות״.

הביאנלה מנסה לפרוס מנעד רחב ככל האפשר של תחומי חיים שבהם נוגעת האדריכלות באופן מעשי, ולהציג באופן מפורש ונגיש את ההיבטים התרבותיים והאמנותיים של הענף, לצד ספקטרום רחב של היבטים חברתיים, פוליטיים, סביבתיים וכלכליים. ״הביאנלה משקפת לקהל הרחב את עבודתם של אנשים שתרים את האופק בחיפוש אחר שדות פעולה חדשים, בעודם מתמודדים עם נושאים מגוונים ושאלות קיומיות״, הוא מציין.

בין אלה נמנים נושאים כמו חקיקה ונוהגים מקומיים לעומת מגמות ושאלות גלובליות; גבולות, אי-שוויון, הגירה, גישה למשאבים, מחסור בדיור, אסונות טבע, פשיעה, זיהום ופסולת; פריפריה ומרכז, קהילות מסתגרות וקהילות מעורבות, בעיות מימון ותקציבים מוגבלים תמיד, אילוצים וחששות מפני שינוי. ״אדריכלות אינה מסתפקת במענה לנושא אחד בכל זמן נתון, אלא פועלת סימולטנית ומשלבת גישה פרגמטית בתפיסה פילוסופית, תעוזה במעשיות, יצירתיות בהיגיון בריא״, מגדיר ארוונה.

המפגש עם הקהל מתקיים בתערוכה המרכזית של הביאנלה, שאוצר ארוונה, אשר תתפרס על פני חללי התצוגה הראשיים באתר הג׳רדיני והארסנלה, ותציג עבודות של 88 אדריכלים ויוצרים רב-תחומיים מ-35 מדינות, חלקם ידועי-שם וחלקם צעירים וחדשנים. לצידה מוצגות תערוכות עצמאיות בביתני המדינות השונות.

העידן הביולוגי

בעוד שסיומה של המאה ה-20 נתפס כשיאו של ה״עידן הדיגיטלי״, ראשיתה של המאה ה-21 נתפסת כראשיתו של העידן הביולוגי – כך טוענים אוצרי הביתן הישראלי בביאנלה – האוצרת ד״ר יעל אילת ון אסן, האדריכלים בניה בואר, ד״ר אריאל בלונדר ונוי לזרוביץ, והמדען ד״ר עידו בצלת. תערוכת הביתן הישראלי LifeObject מתייחסת לקשר בין סביבות אנושיות לסביבות חיים בטבע, ומציעה מבט רענן ומאתגר על דרכי השתלבותן אלה באלה.

במקום המבט המסורתי, המפריד ואף יוצר אופוזיציה בין אדם לטבע, מציעים האוצרים תזה חדשה, הבוחנת את נקודות הממשק בין אדריכלות לסביבה ביולוגית – מרמת החומר והתא, דרך המבנה ועד למרחב האורבני. התערוכה בוחנת את היחסים החדשים הנרקמים בין האדם לסביבתו, המבטלים את האבחנה המקובלת בין טבע לתרבות, ורואה בסביבה האדריכלית חלק מאקולוגיה רחבה ומרובדת.

מטרת התערוכה להוות פלטפורמה לדו שיח בין אדריכלות ומדע – דיאלוג שבהמשך עשוי להיות מהלך משפיע ומכונן חשיבה חדשה במרחב הישראלי. לצורך כך הזמינו וציוותו האוצרים שבע קבוצות מחקר בינתחומי, של אדריכלים ומדענים (ביניהם חתן פרס נובל פרופ׳ דן שכטמן), וחלק מהתערוכה מוקדש להצעות, תרחישים וספקולציות שעלו מהמפגש בין מדעי החיים והאדריכלות. בין היתר עולות ממנו פרקטיקות של לימוד מהטבע – כמו לדוגמה, אימוץ רעיונות ומתודולוגיות מתחום המחקר של ריפוי מחלת הסרטן למניעת תהליכים של קריסת תשתיות עירוניות בעקבות ציפוף אוכלוסין, או תכנון של בניין נושם, המבוסס על חיקוי של מנגנון הנשימה.

המיצב המרכזי בתערוכה משלב בין אלמנטים מלאכותיים וטבעיים לכדי מערכת אורגנית, דומה במראהו למעין קן ציפורים ענק, המתפקד כ״מבנה חי״ המגיב לסביבתו. המיצב המחקרי מבוסס על שימוש בחומרים טכנולוגיים חכמים וחומרים ביולוגיים, ומציע חשיבה מחודשת על מערכות הייצור האדריכליות, שיכולות לאמץ יותר מודלים מן הטבע. זאת, מתוך התפיסה שמערכות בטבע  יודעות להתחדש ולהסתגל מחדש בהתמודדות עם זעזוע או טראומה – נושא רלוונטי במיוחד בעידן של שינויים אקולוגיים וגיאופוליטיים שעובר העולם בעשורים האחרונים ועוד יותר מכך במציאות הישראלית המתמודדת תדיר עם מצבי משבר, המשפיעים הן על הוויית החיים בארץ והן על עיצובה המרחבי.