כמידי סוף שנה אזרחית, בימים האחרונים נחתו מכל עבר ההכרזות של חברות הצבע על ״צבע השנה״, זה שיוביל את שנת 2020. לפי פנטון האמריקנית (והמפורסמת מכולן) הוא יהיה כחול קלאסי. בנג׳מין מור הבריטית רואה אותו כורוד ״שושני״, ואילו דולוקס האמריקנית הכתירה אותו כ״שחר רגוע״, שצבעו ירקרק סלדיני.
חברות הצבע בארץ לא נשארו מאחור: ורוד ״פרוספריטי״ הוא הצבע שעליו הכריזה חברת נירלט, ו״כחול סערה״ הוא הבשורה שיצאה מבית טמבור. הציפייה של עולם העיצוב באה על סיפוקה, ונראה שהכחולים והוורודים למניהם יציפו כל חלקה טובה בסביבה בשנה הקרובה, עד שיגיעו יורשיהם – בשנה הבאה.
״צבע הוא אחד המרכיבים המשמעותיים בעולם העיצוב וחברות צבע נחשבות בו לאוטוריטה, כך שלא בכדי מחכים לבשורות שלהן״, אומר גיל רויטר, טרנדולוג, אוצר ויזם פרויקטים בתחום העיצוב, שנושא הצבע קרוב לליבו. ״הצבעים שהוכרזו השנה על ידי החברות אמנם מגוונים למדי, אבל מדובר בנרטיב זהה שרק התרגומים שלו שונים, מפני שבתחום החזאות הרבה מאד תלוי במה ואיך ממקדים את נקודת המבט.
״בהתייחס לצבעי השנה, עם כל השוני ביניהם, הבחירות בהם מגיעות מאותו מקום. הם מבטאים צורך ברוגע, בביטחון וביציבות, כתגובה לאינטנסיביות ולממד כאוטי שמאפיינים את מציאות החיים היום, וכמסר של אופטימיות ותקווה בפתחו של עשור חדש״.
רויטר הוא בוגר המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר ולימודי חזאות טקסטיל במכללה לאמנויות סנטרל סנט מרטינס בלונדון. אחד הפרויקטים שלו היה שותף לאחרונה הוא הוצאת ״מדריך הצבע של נירלט״, שאת בניית הקונספט שלו, כתיבת תכניו ועריכתו, ביצע במשותף עם האדריכלית הדס כהן, מנהלת תחום אדריכלות והשראה בנירלט. ״שיתוף הפעולה ביני לבין החברה מתקיים כבר מספר שנים, והשנה הוחלט לא להסתפק בהכרזת צבע או בהצגת קולקציה שנתית כמו שנעשה עד היום״, מסביר רויטר.
אנשים אוהבים צבע אבל השימוש בו בעיצוב הבית מלמד שהגישה כאן שמרנית למדי והנטייה היא ״ללכת על בטוח״ ולבחור בצבעים ניטרליים. המדריך מראה שאפשר גם אחרת, ואין לו שום קשר לטרנדים
״בעולם יש לא מעט מגזינים שעוסקים בצבע, שהתוכן שלהם מוקדש אך ורק לנושא, ובארץ, למיטב ידיעתנו, לא היה קיים עד עכשיו משהו כזה. לטעמנו זה היה אך מתבקש, כי אנשים אוהבים צבע אבל השימוש בו בעיצוב הבית מלמד שהגישה כאן שמרנית למדי והנטייה היא ׳ללכת על בטוח׳ ולבחור בצבעים ניטרליים. המדריך מראה שאפשר גם אחרת, ואין לו שום קשר לטרנדים או לבשורות צבע כאלה ואחרות״.
שש ״הצעות הגשה״
בעידן שנשען על כאן ועכשיו וניזון ממידע שמופיע ברשת, המדריך המושקע והעבה למדי אינו חזון נפוץ, אבל לא מבחינת רויטר, שוחר מושבע של פרינט, שמסרב בכל תוקף להימנות על קהל מספידי המדיום. ״חוויית הדפדוף בספר או בחוברת אינה דומה בשום צורה להתרשמות דרך מסך או צג המחשב. היא הרבה יותר עמוקה והרבה יותר ׳מחלחלת׳, וגם בחיי האישיים ספרים ומגזינים, בנושאי עיצוב כמובן, תופסים חלק נכבד מסעיף ההוצאות שלי״.
תהליך העבודה על המדריך ארך מעל שנה, ורויטר מתאר אותו כ״תהליך ארוך ומעמיק של מחקר צבע בספקטרום רחב של התייחסויות: אופנה, אמנות, חברה ותרבות. היו לנו המון רעיונות, דיונים והתלבטויות באשר לגיבוש הקונספט שלו, ובמסגרת זו חקרנו הרבה ספרים ומגזינים מרחבי העולם שעוסקים בצבע״.
אחת ההתלבטויות המרכזיות הייתה, לדבריו, איך לגשת לנושא שהוא לכאורה מוכר. ״בסופו של דבר החלטנו ׳להתחיל מההתחלה׳ ולכלול בו גם מידע עובדתי־בסיסי, כמו מהם צבעי יסוד, צבעי משנה, צבעים משלימים, גוונים חמים וקרים; אלו השפעות, רגשיות ואחרות, יש לצבעים השונים וכדומה. המטרה הייתה ליצור כלי עבודה איכותי, שימושי ונוח לאדריכלים ומעצבים, שיהיה רלוונטי לאורך זמן וללא שום תלות בצווי אופנה ובתכתיבי צבע מתחלפים.
״רצינו להעמיק את הידע וההבנה של עולם הצבע, של המשמעויות שנקשרות לצבעים השונים, ובעיקר של הווייתם כאמצעי חשוב ליצירת עניין בחלל ולגיבוש זהות אסתטית ייחודית. זה היה גם מה שהנחה אותנו בחלוקה הנושאית־תוכנית של המדריך, כשאת האפיונים התוכניים גזרנו ממה שרואים בתחום הצבע בארץ ובעולם תוך התייחסות לצרכים ולדרישות שזיהינו״.
• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>
כך, המדריך מציג 12 צבעים – לבן, צהוב, כתום, אדום, ורוד, סגול, כחול, ירוק, חום, אפור, שחור וזהב – על גוניהם השונים, בטווח שנע ממופעו המלא/רווי/נקי של הצבע ועד ניואנסים המתקבלים מעירובו עם צבעים אחרים, תוך קבלת מופעים נוספים, מובחנים ומוגדרים בפני עצמם. לדוגמה: ורוד נקי, ורוד בייבי, פודרה, פוקסיה, ורוד עתיק או ורוד מג׳נטה.
לכל צבע מוקדש פרק הכולל טקסט רלוונטי, צילום השראה אמנותי, לוח השראה שבנה המעצב ירון שמואלי, ושש ״הצעות הגשה״ – שש פלטות צבעוניות, שנבנו בחלוקת הזהב המוכרת ליצירת הרמוניה: 60־30־10. הצבע המוביל, 60 האחוזים שמספקים את הרקע הכללי, הוא הצבע שאליו מתייחס הפרק. כל אחד מהשילובים זכה לשמות פואטיים כמו אופטימיות עוטפת או צל של מסתורין, ורויטר מגדיר אותם כ״עולמות צבע שאופיינו על סמך הקשרים סגנוניים ותוכניים שונים, כך שהם מייצרים מנעד אפשרויות ויכולים לספק מענה למגוון סגנונות״.
בנוסף, לכל שילוב מוצע במדריך צבע אקסטרה כתוספת או כחלופה, וגיבוש השילובים ככלל היה, לדבריו, השלב המורכב ביותר בתהליך. ״הגישה שלנו הייתה להיות פתוחים ורלוונטיים, ולצד הידע המקצועי וההכרות שיש לכל אחד מאיתנו עם תחום הצבע נסמכנו גם על רפרנסים מהמחקר שביצענו. מטבע הדברים, כשמציגים שילובים, ועוד יותר מכך כשיש ביניהם כאלה שהינם מעזים ונועזים יותר, הדיוק בצבעים, בגוונים ובניואנסים הוא משמעותי ביותר.
״לכן לשלב הזה היה גם צד מעשי: לא הסתפקנו בעבודה עם מניפות הצבע הקיימות של החברה, אלא התנסינו עם הצבעים עצמם. ביצענו המון ניסיונות של מריחות צבע על ניירות קשיחים כדי לבדוק את עצמנו. לראות בעיניים את הפלטות הצבעוניות כפי שהן במציאות ולא רק בגרסה מודפסת, ולוודא שדייקנו; שהן ׳עובדות׳ ושאפשר לאמץ אותן ליישום במרחב הביתי״.
לצורך המחשת השילובים ניהלו כהן ורויטר מסע לאיתור ״דוגמאות חיות״ מפרויקטים של אדריכלים ומעצבים, שחושפים שימושים לא שגרתיים בצבע בתחום הבנייה הפרטית. ״בכל התהליך הקפדנו לברוח מהמובן מאליו ולא ליפול לקלישאות. חתרנו לצאת מהקופסה ולהציג שימושי צבע שהם לאו דווקא שגרתיים, אבל בה בעת, הקפדנו לא להיות תלושים מהמציאות, גם לא פסקניים מידי או פרועים מידי.
״אחרי הכול המדריך נועד להרחיב את יריעת ההתייחסות לצבע ולספק השראות חדשות, ולכן היה לנו חשוב שהוא יהיה נגיש, מושכל ומאוזן. מבחינתי האישית תהליך העבודה עליו היה אולי ארוך אבל אין ספק שהוא היה גם מרענן מאד, ובעיקר מלא מאד צבע תרתי משמע: במחשבות שבראש, ולא פחות מכך על הידיים״.
לקריאה נוספת
The post גיל רויטר: בלי קשר לבשורות צבע כאלה ואחרות appeared first on מגזין פורטפוליו.