בתערוכת היחיד החדשה שלה, ״סקין, טון״, שנפתחת במרכז האמנות בתניאן בברלין ב-26.5, אלין אלג׳ם עוסקת בשאלות על גוף, מגדר וארוטיקה, בתקופה של דימויים היפר מעובדים. היא מציגה חמישה ציורים היפר ריאליסטיים גדולי ממדים, לצד אובייקט מצוייר שנעשה במיוחד לחלל (סייט ספסיפיק) המציגים סצנות של התרסקות, אורגיות, טבע, חלקי גוף ואייקונים היסטוריים. באמצעותם היא בוחנת את הפערים בין דימוי גוף האישה בתרבות הפופ, הפנטזיה והפורנוגרפיה לבין דמותה המורכבת בתולדות האמנות כמען אלה מפתה שיש לכבוש. התערוכה מסכמת תקופת שהות של האמנית בתוכנית הרזידנסי הבינלאומית של הבתניאן.
אלג'ם מציירת בשמן על גבי בדים גדולים, ציור מלטש ומופרז, מדוייק ומתריס. היא משלבת דימויים מולם הפרסום והפיתוי החומרי בדימויי גוף וחפצים. באחד הציורים, מבעד לכדי פורצלן מנופצים נראית סצינת פורנו מקוטעת, מסביבה שטים לימונים; על בד אחר נראית אורגיה של פסלי שיש בוהקים עם צמחייה; בציור שלישי פלג גוף תחתון נשי משוכפל ומעוות למנח פטישיסטי, ודרכו משתקף נוף נשגב לכאורה ומשובש; בציור אחר, לבן וחלומי, מצוירים ברבורים עם סצינת פורנו. שפתיים מבהיקות מפושקות, גופים מפורקים ומשוכפלים, מציגים ניסיון להבין את הדחפים, להיכנע ולשלוט בהם בעת ובעונה אחת.
