פוטופואטיקה במוסררה: מפגש בין כתיבה, הגות ואמנות
בגלריות של בית הספר לאמנות מוסררה בירושלים יפתחו הערב (26.12) שלוש תערוכות באירוע פוטופואטיקה 9: מפגש בין כתיבה, הגות ואמנות. פוטופואטיקה מחברת עשייה של אמנים, משוררים, כותבים ואוצרים ומציעה שיח על הקשר שבין המילה הכתובה לבין הדימוי החזותי, באמצעות שלוש תערוכות מקיפות ואירועים נילווים. התערוכות יוצגו עד 6.5.2020.
אירנה גורדון אצרה את התערוכה ״בין הברה להברה יש חלל ריק״, בהשתתפות גסטון צבי איצקוביץ, הילה בן ארי, לארי אברמסון, אייל גורביץ, זלי גורביץ, מלאכי סגן כהן, פסי גירש, פראנס לבה נדב. התערוכה מציגה שירים של גורביץ׳ לצד עבודות צילום, וידיאו, ציור והדפס שמנהלות דיאלוג סמוי עם השירים.
הילה בן ארי בגלריות מוסררה. צילום: אסף סבן
גבריאל מוזס בגלריות מוסררה
בת דזבלי ויואב ליפשיץ אצרו את התערוכה ״פואטיקה מן המכונה״ בהשתתפות אושר בן יהודה, אלה נובק, אלינור סלומון, בן בנחורין, גבריאל בן משה, ג׳ניפר אבסירה, דגנית אלייקים, כרמל ברנע ברזנר ג׳ונס, ליז מאר, ערן הדס, עלמה אלורו, שירין אנלן. בתערוכה מוצג פסיפס של עבודות מתוך גלים שונים של אמנות רשת ישראלית.
דוד דניאל אצר את התערוכה ״ללא חרפה וללא תהילה״ בהשתתפות אורי דרומר, חן שיינברג, יורם רון, מור אסתר קצמן, ניצן מקובר כספי. התערוכה יוצאת מתוך יצירתו הקנונית של ט.ס. אליוט ״ארץ הישימון״ (במקור – ״The Waste Land״) ומנסה לבחון את תוקפה כיום, הן במישור הקיומי/הפרטי והן במישור החברתי/אוניברסלי. התערוכה תיצור אנאלוגיה לרוח הזמן העולה מ״ארץ הישימון״ לימינו אנו.
אליהו אריק בוקובזה במרכז לאמנות עכשווית רמלה
חומת מחמדנו במרכז לאמנות עכשווית רמלה
בתערוכה חוֹמַת מַחֲמַדֵּינו, שתיפתח מחר (שישי, 27.12) במרכז לאמנות עכשווית במוזיאון רמלה, מציגים מאיה סמירה ואליהו אריק בוקובזה ומציעים בחינה מחודשת של זהויות וסולמות ערכים שהתקבעו בתודעה הישראלית. התערוכה הזוגית שאצרה סמדר שפי מתרחשת במרחב שבין זיכרון לסטראוטיפ, בין תפיסות מובנות לערעורן. שם התערוכה לקוח מהבית השלישי בשיר ״תִּקְוָתֵּנוּ״ שחיבר נפתלי הרץ אימבר ב־1878, שגרסה שלו – שני בתיו הראשונים של השיר (במקור היו תשעה) – הפכה להמנון הרשמי של התנועה הציונית ובהמשך להמנון מדינת ישראל.
• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>
ב״חוֹמַת מַחֲמַדֵּינו״ הכוונה לירושלים, מושא געגוע פיזי ומטאפיזי של יהודי הגולה. חמדה וגעגוע הם אלמנטים משותפים בעבודות של סמירה ובוקובזה. בשניהם נבחנת תפיסת ״המזרח״ שהשתרשה במערב, ובהגמוניה הישראלית נתפסה כ״ערביות״. החשיבה על הגוף, במיוחד, אך לא רק, הגוף הנשי, מרכזית בעבודות שניהם. במיצב הווידאו ״באלדה״ של סמירה מוקרן דימוי של בטן נשית, מעוטרת פירסינג, בתנועות חוזרות של ריקוד בטן מזרחי, גוף כלוא בגבולות מבט צר. רקדנית בטן מופיעה גם בעבודת הווידאו־אנימציה ״תקווה״ של בוקובזה, תחילה כצללית, ולבסוף כדמות צבעונית מצויירת. אצל שני האמנים החיבור בין לאומיות, למוסיקה, לגוף, מה שנחשב בעבר לנמוך, תורגם לשפה של אמנות עכשווית.
מתוך האוסף של גיל פנטו, בבית בנימיני
שרון רשב"ם פרופ בבית בנימיני
בוקר הרצאות לתפארת בבית בנימיני
בוקר של הרצאות יתקיים מחר (שישי, בשעות 10:00־12:00) בבית בנימיני, לקראת נעילת התערוכה ״ולתפארת…״. מזכרת הינה חפץ, מוצר תרבותי, המופק בהקשר חברתי־תרבותי מסוים, הן לצרכים פנימיים של הקבוצה התרבותית שבמסגרתה הוא נעשה והן לצרכים חיצוניים מול קבוצות אחרות. יתרה מזאת, מזכרת היא עדות חומרית־מוחשית המקפיאה באופן סמלי זיכרון של אדם, תחושה, חוויה חולפת או מקום. במפגש
אוצרות התערוכה, גלינה ארבלי ועדי קרליץ, ירצו על מאחורי הקלעים של התערוכה. איריס פישוף, אוצרת ומרצה במחלקה להיסטוריה ופילוסופיה בשנקר, תרצה על זיכרון ומזכרת בתכשיטים. האספן גיל פנטו ירצה על מזכרות ישראליות של פעם. יסמין ברגנר, אמנית ומלווה רוחנית באמצעות קעקועים תרצה על קעקועי חיים – הקעקוע כטקס מעבר וחניכה. רונית מירסקי, חוקרת אמנות, תרצה על ״נוכחות נעלמת״ – מהם האלמנטים המקשרים בין המושג המופשט של הזיכרון לבין תרגומו הפיזי? האמנית שרון רשב״ם פרופ תקרא מספרה ״הזמן שכח״ שבו היא עוסקת בילדות, התבגרות וזיקנה בקיבוץ, דרך ציורים וטקסטים.
הכניסה בתשלום 50 ₪. לסטודנטים 50% הנחה.
The post הרשימה המשותפת // 26.12.2019 appeared first on מגזין פורטפוליו.
