עדי יופה: המציאות שיחקה לטובת המקצוע של חיזוי הטרנדים

Yuval:

הי עדי. מה קורה? מה שלומך?

Adi:

הי. החודש העמוס בשנה. אבל חוץ מזה, הכל אור:)

Yuval:

הייתי אומר החודש העמוס בעשור, לא?

Adi:

אני אגלה לך סוד: לאורך כל השנה, אני כותבת תחזיות, אבל בדצמבר יש מן משהו היסטורי כזה, שצריך לסכם ולכתוב תחזית חדשה שמחוברת ללוח השנה. האמת שסיכמנו עשור – והיה אחד משובש לאללה

Yuval:

משובש זה אנדרסטייטמנט. וזה אולי משהו שצריך לשאול בסוף השיחה אבל אשאל עכשיו: את חושבת שהעשור הבא יהיה משובש פחות? יותר?

Adi:

שאלה טובה. אחשוב עליה עד סוף השיחה

Yuval:

מקובל. בואי נדבר על הספר, הבא: השיטה לחזות טרנדים בעולם משובש. למה רצית לכתוב כזה ספר?

Adi:

כי אני באמת מאמינה שצריך להרכיב משקפיים חדשים כדי להבין לאן העולם הולך. השיטות המסורתיות כבר לא מספיקות, ושום גרף של אקסל לא יספר לי איך יראה כל תחום בעוד כמה שנים. אני גם חושבת שהמיומנות של ״חשיבת עתיד״, ו״איך לזהות את הטרנד הבא״, היא מיומנות הכרחית בשנים האלה. והספר הוא כלי

Yuval:

כלי למי? למי הספר מיועד?

Adi:

בעיניי, לכל אחד שרוצה להיות רלבנטי. הספר ״פורם״ פרדיגמות. צורות חשיבה. ומציע שיטה אחרת לזהות טרנדים, או בזווית היותר עסקית שלהם – הזדמנויות

Yuval:

מה את יכולה לספר על תהליך העבודה על הספר? מאיפה התחלת? היה לך בראש את המבנה והסדר בהתחלה? הוא נבנה תוך כדי?

Adi:

שאלה מצוינת אחד האתגרים היו: איך אמור להיראות ספר בעולם של 2019? הרגשתי שהוא לא יכול להיראות כמו ספרים מסורתיים. בוודאי לא ספר שעוסק ב״שיבוש״ של העולם. רציתי משהו שנראה אחרת, ושמעביר את המסר בפורמט. תוך כדי הכתיבה, גיבשתי צוות שיכול לייצר פורמט קונספטואלי וויזואלי. היה סטודיו קרן וגולן שביצעו פיצוח קריאטיבי, את מעין זיגדון העורכת ואת גבריאל אראל שסייעה לי בתחקיר ובתוכן. ברקע, נעזרתי בהרבה מאוד אנשים חכמים, ביניהם, צחי דינר, ראש המחלקה לתקשורת חזותית במכון טכנולוגי חולון ואחרים.

את כולם שאלתי, איך ספר כזה צריך להיראות. והספר מתכתב עם צריכת התוכן העכשווית שלנו ברשתות החברתיות, אבל הוא גם ספר שמאפשר העמקה למי שרוצה

Yuval:

אבל בסוף הוא ספר. ואני לא אומר את זה בקטע רע, אלא אפרופו מה שאמרת מקודם, שהשיטות המסורתיות כבר לא מספיקות. יכולה לספר בכמה מילים כמי שעוסקת בתחום עוד מעט 15 שנה (נכון?), איך המקצוע נראה אז ואיך הוא נראה היום? מה נשאר אותו דבר ומה השתנה?

Adi:

הוא ספר לגמרי. ואני אוהבת את זה שהוא ספר פיזי. נוכח. לא נעלם אחרי 24 שעות

Yuval:

אני גם אוהב את זה, והוא נראה מעולה!

Adi:

תודה רבה.

יש היום שיח מאוד ער וחזק על עולם הדאטה, ויש תחושה שהאין סוף דאטה יכול לחזות מגמות, מה שלמעשה הוא אחד האיומים הגדולים על המקצוע. לשמחתי, עדיין, מכונה לא יכולה למצוא הקשרים בין תחומים שונים – ויש ערך עדיין לחשיבה אסטרטגית שמבינה משמעות של שינויים והתפתחויות עתיד

בכל מה שקשור למקצוע, אני חושבת שהמציאות בעשור האחרון, שיחקה לטובת המקצוע של חיזוי הטרנדים. כי זאת גישה מולטידיסציפלינרית, שמחברת מקצועות ולא מסתכלת על תחום אחד. לפני 13 שנה כשהתחלתי, העולם העסקי לא הבין איך אפשר לחשוב ככה. הספיק להם לבחון את העולם המסוים שלהם לעומק. בשנים האחרונות, כבר ברור שההשפעות על העתיד יכולות להגיע מתחומים שאי אפשר היה בכלל לדמיין – ולכן יש ערך להבנה הרוחבית של הדברים. או לניסיון לחבר נקודות שלאו דווקא היו מתחברות לפני עשור.

מצד שני, יש היום שיח מאוד ער וחזק על עולם הדאטה, ויש תחושה שהאין סוף דאטה יכול לחזות מגמות, מה שלמעשה הוא אחד האיומים הגדולים על המקצוע. לשמחתי, עדיין, מכונה לא יכולה למצוא הקשרים בין תחומים שונים – ויש ערך עדיין לחשיבה אסטרטגית שמבינה משמעות של שינויים והתפתחויות עתיד

Yuval:

נראה לי שזה השלב לדוגמאות. יכולה לתת איזו דוגמה או שתיים על טרנדים מהשנים האחרונות, על האופן שבו היה אפשר לחזות אותם, ואולי על הדרך להגיד מילה על ההבדל בין סוגים של טרנדים, בין טרנד למגמה. אולי להתחיל בכלל ממה זה טרנד? (הרבה שאלות בבת אחת, מצטער…)

Adi:

נתחיל : ישנם כמה סוגים של טרנדים. אבל לפני זה, הגדרות: טרנד זה שינוי בהתנהגות. ״מגה מגמה״: מגמה גדולה שמשפיעה על יותר מתחום אחד בו זמנית. לדוגמה, הבריאות: משפיעה על עולם המזון, הספורט והאופנה.

טרנד ומגמה, זה אותו דבר. בשתי שפות. יש טרנדים שעוסקים בקטגוריות מסוימות ויש טרנדים שעוסקים באנשים, או מה שקוראים בעולם העסקי, מגמות צרכניות. אני עוסקת בעיקר בהם, במה משנה אותנו, מה הכוחות שדוחפים, איך נתנהג בעתיד וכו׳

טרנד ומגמה, זה אותו דבר. בשתי שפות. יש טרנדים שעוסקים בקטגוריות מסוימות, כמו טרנדים באמנות, טרנדים בטכנולוגיה, טרנדים בחינוך. ויש טרנדים שעוסקים באנשים, או מה שקוראים בעולם העסקי, מגמות צרכניות. אני עוסקת בעיקר בהם, במה משנה אותנו, מה הכוחות שדוחפים, איך נתנהג בעתיד וכו׳.

ויש את ה״פד״, שזה מוצר טרנדי. שירות טרנדי. משהו קטן שבא והולך. בספר שלי אני אומרת שמוצרים טרנדים אנחנו לא יכולים לחזות. ושצריך לעשות שימוש במגמות על כדי להבין לאן העולם הולך.

להמשיך?

Yuval:

כן!

Adi:

בכל שנה אני כותבת תחזית עם מגמת על חדשה. אני אתן פה דוגמה או שתיים, ואנסה להסביר אותן.

בסוף 2016 כתבתי תחזית שקראתי לה ״העתיד של המערות״. התחזית הזאת התבוננה על שינויי התנהגות, שהביטוי החיצוני שלהן, היה החזרה לנוסטלגיה. לדוגמה, גידול בצריכת תקליטי ויניל או קלטות של פעם בשנים הכי טכנולוגיות בתולדות האנושות. או הקמפיין של טראמפ שעסק ב״להחזיר את אמריקה לגדולתה כמו פעם״, או מחקרים שהראו שאנשים רוצים לחזור לאוכל המקומי המסורתי שלהם – כל זה קרה באותה שנה באופן מועצם וזה היה מרתק לחבר בין התופעות האלה.

חברות אופנה, כשהן מזהות את המגמה הזאת, הן מחזירות מוצרים, דגמים נוסטלגיים. אבל בעיניי, החזרה אחורה לא באמת העידה על זה שאנחנו רוצים לחזור אחורה, אלא על הצורך בהחזרת השליטה על החיים שלנו, על הרצון לחוות חוויות שמעוררות בנו רגש, חוויות מוכרות, מוצרים פיזיים. דברים שנוסכים בנו בטחון.

• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>

בעיניי, התחזיות הן כלי כדי להבין לעומק מה אנחנו מצפים שיקרה עכשיו, ופחות להבין את הביטויים הקונקרטיים של זה כרגע. חשבתי שחברות הטכנולוגיה צריכות לעשות מהלכים כדי להחזיר לנו את השליטה, ובאמת כשנה לאחר מכן, יצאו מוצרים שאיפשרו לנו לדעת כמה זמן אנחנו במסך וכו׳.

יו אני חופרת!

אתה רואה למה כתבתי ספר?…..:)

Yuval:

תני קרדיט לקוראים של פורטפוליו שמבחינתם את יכולה להמשיך לחפור עוד הרבה יותר…

Adi:

בדוק, כמו שאומרים הצעירים

Yuval:

אכן. ואני רוצה לשאול אם כך: לפעמים יש תחושה שחזאי הטרנדים לא רק חוזים אותם אלא גם יוצרים אותם, בכך שחברות נסמכות על מה שאת אומרת להם. מה את אומרת על זה?

Adi:

שזאת שאלה פילוסופית. באמת. הרי אני מסמנת את מה שאני רואה במציאות באותו רגע. מחברת את הנקודות הקיימות. לא ממציאה אותן. לפעמים יש תחושה כשנותנים למשהו שם, אז הופכים אותו לממשי. אבל הוא היה שם עד אותו רגע. מתודולוגית, אני תמיד מסתמכת על מה שאני רואה באותו רגע. אני לא עוסקת בעתיד שעוד לא הומצא. אלא על תופעות קיימות שאני טוענת להתחזקותן בשנים הקרובות

Yuval:

אז שתי שאלות אחרונות לסיום: 1. טיפ קטן למי שרוצה לנסות לחזות מה צופה העתיד (מעבר ללקנות את הספר) 2. מה צופן העתיד?…

Adi:

1. להתבונן מסביב. להיות סקרן. לשאול שאלות. לחקור. לזכור שכל דבר יכול להשפיע על דבר אחר. לקנות את הספר

2. התחזית ל־2020 שפירסמתי לפני שבוע עוסקת בהחזרת הבעלות על המשאבים. או במילים אחרות, ״אם אין אני לי מי לי״. אנחנו נראה יותר ויותר שינויי התנהגות שקשורים ללקיחת אחריות על החיים שלנו מחדש – זה מאוד שונה מהעשור האחרון שהפך אותנו להיות פסיביים ומנוהלים על ידי אלגוריתמים. אנחנו נהיה יותר אקטיביים: אנחנו רוצים עתיד טוב יותר, ולכן נפעל לשנות.

אנחנו כבר רואים את האקטיביזם בחלק מהמדינות, ואת האקו־אקטיביזם בחלק אחר של המדינות. אנחנו מסיטים צריכה לעולם יותר שפוי: גידול בצריכת מוצרי יד שניה, תיקונים של מוצרים במקום להחליף. מדיניות צריכה של אפס־בזבוז. ומצד שני, מצפים מתאגידים להיות יותר טובים באופן אותנטי ולהיטיב לא רק עם עצמם אלא גם איתנו ועם העולם. אני חושבת שהעשור הבא ימשיך לשבור פרדיגמות עסקיות. אבל בסך הכל, כמו שאומר השיר: החזאית אופטימית