מתן אורן תופס את הרגע

הי מתן, מה שלומך?

שלומי מעולה

הכל מוכן לפתיחת הפרויקט שלך במעבדה או שאתה חותר בסערה לסיום?

יש עוד קצת התקנות, הסערה לא עוצרת אותי

אחלה. בוא תכניס אותנו קצת לסוד העניינים. הנה מה שכתב לי שרון תובל, האוצר של מעבדת האמנות (בחסות רשת ישרוטל): ״המיצב החדש של מתן אורן, שעליו הוא שקד במעבדה בחודש האחרון, הוא מהלך מאוד מעניין, המוציא את הציור מן הקיר, אל החלל, אל התנועה ואל הזמן״. 

מה זה זה?

התערוכה ״פלאש״ מגיעה בסיום שלושה שבועות של ציור בחלל המעבדה. כל מה שיהיה בתערוכה נעשה במהלך הזמן הזה. העבודה המרכזית שתוצג היא סדרה של 30 ציורים, שיוצרים סרט אנימציה קצר של ארבע שניות. בחלל יוצגו השניים במקביל, הציורים וגם האנימציה

גם את הסרטון ערכת בתקופת העבודה במעבדה?

כן. הכל נעשה בתוך אותה מסגרת זמן. את הסרט היה אפשר לערוך רק אחרי שסיימתי לצייר את כל הציורים, אבל הסרט שעליו מבוססת העבודה צולם לפני. הוא הדבר היחיד שידעתי והכנתי לפני התקופה של הרזידנסי, ואיתו נכנסתי לחלל

מתן אורן. צילום: פלורה דבורה

מה ההבדל בין עבודה ברזידנסי כזה לבין עבודה בסטודיו?

העבודה ברזידנסי אפשרה לי לבחון מחדש עם מה ואיך אני עובד. נכנסתי לחלל ריק לגמרי, כל חומר שעבדתי איתו הייתי צריך להביא איתי וזו הייתה הזדמנות לבחון את הפרקטיקה. חוץ מזה, כיום הסטודיו שלי מלא וטעון בעבודות קודמות, וזו הייתה הזדמנות ליצור בחלל נקי וריק. והמידה של העבודה היא הפריסה שלה לאורך כל הקירות

זה נשמע כאילו חיכית להזדמנות ״להתפשט בחלל״ גם אם לא ידעת את זה מראש

לגמרי, ההזדמנות הזו הגיעה ממש בזמן טוב. גם מבחינת האפשרות לקחת רגע זמן וליצור משהו חדש. הדיאלוג עם שרון (תובל) היה ארוך: קבענו את הדייט שלי במעבדה ממש מזמן ובזמן העשייה קיבלתי המון אמון וביטחון מצדו, שנתן לי פשוט ללכת עם זה

ספר קצת מה רואים שם? ואיך זה מתורגם למסיבה – שהבנתי שהיא חלק מהעניין?

הדימוי באנימציה הוא איש רוקד. זה וידאו קצר שצילמתי לפני כמה שבועות במסיבה באומן 17, בסוף הלילה או בעצם תחילת הבוקר. הציורים פורטים רגע קצר, מהשלב שראיתי את הבחור ועד שהאורות כבים והוא נעלם. התאורה במסיבה היא שמתחילה ומסיימת את ההופעה של הבחור

כבר מזמן אתה עושה אנימציה בציור קלאסי – שזה מדיום חריג ושימוש חריג בציורים שהערך שלהם נחשב ליוקרתי יותר. וכאן יש את אלמנט הצילום/תנועה חיה – וזה כאילו מכניס משהו ״עצבני״ לעבודה

מבחינתי התנועה זה ממקום של תסכול, מהרצון לראות עד שמגיעה היעלמות. תוך כדי ציור מאוד נקשרתי לדמות המצויירת ואז בציור האחרון, שבו היא נעלמה, היה רגע עצוב מבחינתי. אפשר לומר שזו עבודה על התאהבות או על הדרך של אנשים להיכנס לנו לחיים. יצאתי למסיבה, מבין מלא אנשים החלטתי לצלם מישהו אחד, היה רגע אחד שראיתי ממש בבירור מישהו רוקד לבד (או עם האורות של המעדון), ואז האור השתנה והוא נעלם מהצילום, וגם מהזיכרון שלי. העבודה מנסה לתפוס את הרגע הזה.

בהמשך למחשבה על העצבנות או התסכול: אני חושב שיש בזה משהו; שזו עבודה על פספוס

נכון! זה זה, סוג של תחושת רגעיות מתעתעת. ועל הקירות סביב מוצגים ציורים?

הציורים תלויים כמו פרגוד במרכז החלל, מקופלים בין שני עמודים. כך שכדי לראות צריך לנוע לאורך העבודה

1. • רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>

אין ברירה – חייבים לבוא לראות. אני אוהבת את העובדה שהתנועה שלנו (הצופים) היא שיוצרת את התנועה בעבודה. זו המשמעות של מיצב בעבורך? שההצבה היא חלק מהותי מהעבודה עצמה?

לגמרי. מהרגע הראשון ידעתי שכך הציור יוצב. זה לא פתרון שנמצא אחרי שעבדתי עם הציורים בחלל, אלא תכנון מראש. חשבתי על המצב שהציור כמו מתקרב ומתרחק ממך

ובכוונה כל ה־30 ציורים באותו מנעד צבעים צר, ההתרחשות היא די מינורית בסופו של דבר

הצמצום בצבע הוא גם המשך של החוויה במועדון. כשאין אור טבעי ואתה רואה רק מה שהתאורה מאפשרת לך. זו חוויה נטולת זמן או הקשר

אהבתי את התרגום בין חוויות ולא רק העברה של דימוי למדיום כמו צילום או ציור. המסיבה בפתיחה היא גם חלק מהמיצב־מיצג?

כן. ונראה שהעננים בשמיים גם אירגנו מסיבה אני מאוד סקרן לראות את התנועה שתקרה מסביב לעבודה

נקווה שבאמת לא יהיו שיבושים, עם היסטריית מזג האוויר. מה הדבר הבא? יש תוכנית לתערוכה בקרוב?

כרגע אני משתתף בשלוש תערוכות, מאוד שונות אחת מהשנייה. אחת בשקלר לוי במודיעין ששואלת שאלות על ציור והתנועה שלו, והשנייה זו הביאנלה לרישום שאת העבודה משם אני מאוד רוצה להמשיך ולהרחיב. אז התוכנית לעתיד היא לחזור קצת לסטודיו לעשות רישומים

יופי שיהיה בהצלחה

תודה

פלאש | מתן אורן
אוצר: שרון תובל
המעבדה, רח׳ הרצל 119, תל אביב; נעילה: 18.1
שישי ושבת, 17-18.1, בשעות 10:00-14:00

The post מתן אורן תופס את הרגע appeared first on מגזין פורטפוליו.