איך נראה האופק של סטודנטים לאמנות ולעיצוב בשנת 2020? מה כדאי שהם יידעו לקראת היציאה לקריירה? ומה מייחד את תקופתנו מבחינת האפשרויות העומדות בפניהם? שאלות אלו עמדו במרכז יום עיון על יצירה, כסף וקריירה שהתקיים בשבוע שעבר בפקולטה לאמנויות של סמינר הקיבוצים, אותו ארגנתי בשיתוף עם הדרה שפלן־קצב, ראש החלקה לאמנות ודנה צרפתי, ראש המחלקה לעיצוב בסמינר הקיבוצים.
החדשות הטובות הן שמעולם בהיסטוריה לא היה קל יותר להתחיל קריירה של אמן או יוצר. החדשות הפחות טובות הן שמעולם גם לא היה כל כך מאתגר. מצד אחד יש המון אפשרויות חדשות, אבל בגלל שכולם נמצאים באותן פלטפורמות, יש יותר תחרות וקשה יותר להתבלט. החזון של יום העיון היה לספק לסטודנטים כלים פרקטיים, חומר למחשבה ובעיקר הרבה השראה באמצעות סיפורים אישיים של דמויות מצליחות בשדה.
הצלחה
הצלחה בתחום היצירתי אינה תלויה בכישרון בלבד, כפי שסיפרה מיכל רובנר, בעיניי האמנית הישראלית הגדולה של זמננו, שסיפרה על ראשית דרכה והדגישה את העבודה הקשה, ההתמדה ובעיקר את האומץ ללכת לאיזורים של הלא נודע. רובנר הציגה סרטונים מאחורי הקלעים של עבודותיה הראשונות על גבול לבנון בתחילת הקריירה שלה, של העבודה שהציגה בלובר ושל העבודה החדשה ביותר שלה המוצגת בלונדון.
מעצבת הטקסטיל תמר ניקס החלה לעצב וילונות אמבט ועכשיו עובדת עם סוכנות החלל נאסא, לפיתוח חליפה לאסטרונאוטים שתגן עליהם מפני קרינה גלקטית. גם היא דיברה על התמדה כמנוף להישגים: ״אל תפחדו לסמן את התוצאה ולבחור את הדרך. יחד עם זאת, בחיים תמיד יש שינויים והפתעות, התכוננו גם לבחור מחדש״.
שושקה. צילום: אלעד אקרמן
ואכן, הדרך היא לרוב מפותלת ולעיתים יש טוויסט בעלילה, שלוקחת למקום לא צפוי. כך קרה לזאב אנגלמאיר, שלקראת תערוכת יחיד שלו במוזיאון בית העיר בקיץ 2016, הפיח חיים בשושקה, דמות קומיקס נשית שהפכה לדמות פיזית שהוא עוטה על עצמו. על פי התוכנית המקורית של אנגלמאיר היא הייתה אמורה להיות חלק מהתערוכה ותו לא, אלא שהקהל התאהב בשושקה והיא הפכה לישות עצמאית, מעין אלטר אגו שלו. הטיפים של שושקה להצלחה כוללים אומץ, פרובוקציות ושיתופי פעולה.
שרון תובל, אוצר רב תחומי שהחל את דרכו כמהנדס בוגר טכניון, הפך בשנים האחרונות את רשת ישרוטל ל״האב״ של אמנות עכשווית, שבין היתר מארח תוכניות רזידנסי לאמנים. תובל דיבר על החשיבות של שיתופי פעולה. למרות האופי היחידני של מעשה האמנות, העתיד של העשייה היצירתית הוא קולקטיבי, כפי שאנחנו רואים כבר היום. וכפי שציטטתי בהרצאה שלי פתגם אפריקאי עתיק, ״כדי להגיע מהר לכו לבד אבל כדי להגיע רחוק, לכו יחד״.
לאן אני רוצה להגיע?
לא תמיד אנו יודעים מהו היעד הסופי במסע, אבל כדאי שיהיה כיוון. כשאנחנו מסמנים במפה את היעד, תהיינה דרכים שונות להגיע אליו, ממש כמו בווייז, ולפעמים יהיו עיכובים ואולי נצטרך לשנות מסלול בדרך. ״איפה אהיה בעוד חמש שנים״ זו שאלה חשובה בעיני, ולא רק בתחילת קריירה. אבל יש מי שחושב אחרת: לדוגמה, יובל סער, העורך הראשי של מגזין פורטפוליו, שהרצה אף הוא ביום העיון. סער סיפר על התפתות הקריירה שלו ללא מפה. דבר גרר דבר, ומבחינתו זיהוי ההזדמנות הוא החשוב, כמו גם תחושת המשמעות.
מתוך שלל הקולות ביום העיון עלה נושא ההתמדה, כפי שסיכמה דרורית גור אריה, חוקרת תרבות חזותית ולשעבר המנהלת והאוצרת הראשית של מוזיאון פתח תקוה: ״מהלך של התמדה ונשימה ארוכה של רץ למרחקים ארוכים יביא להישגים והצלחה״.
שרון תובל. צילום: מ״ל
נישה
הדוברים הסכימו שיש חשיבות רבה למציאות הקול האישי, ההבעה האותנטית. זה הבסיס להצלחה. גור אריה סיכמה זאת כנאמנות לעצמך ויצירת די.אן.איי למי שאתה ומהי האמנות שלך.
ואני מוסיפה, שלמזלכם אנחנו חיים בעולם נישתי שיש בו מקום לכל סוגי היצירה, במסגרת מה שמכונה ״תיאוריית הזנב הארוך״, שתבע כריס אנדרסון, מייסד מגזין Wired ב־2004. לכן, תשאלו את עצמכם היכן נמצאת התשוקה שלכם ולשם תלכו עם היצירה שלכם.
פרנסה
בסופו של דבר חייבים גם להתפרנס אבל האם זה אומר להתפשר על העשייה האמנותית שלכם? בשום פנים ואופן לא. לאורך ההיסטוריה אמנים נאלצו להתפרנס מדברים אחרים, גם אם זה אומר עבודת יום ועבודה בסטודיו בלילה. גם אם זה אומר מלצרות (ברוב המקרים). ישנם מקורות שנועדו לממן את החלומות שלכם, כפי שחשף איתמר גורביץ׳, יושב הראש של פורום מוסדות תרבות ואמנות בישראל. כדאי להתעניין במילגות ופרסים ולא להתבייש להגיש מועמדות.
• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>
בסך הכל יצירה אינה קריירה פשוטה. גם היום מעטים האמנים שמצליחים להתקיים רק מהאמנות שלהם. ומה לגבי עבודות ללא תשלום? הגירסה הרווחת היא שעבודה ללא תשלום היא ניצול, אך בנקודה זו חידד סער את השאלה ״עבור מי עובדים״. אם אדם עובד בשביל עצמו, כמו הכתיבה של סער בפורטפוליו או הניוזלטר השבועי שלי, יש הרבה ערך וגם תועלת בכך: העשייה הזו לקחה אותנו למקומות שאי אפשר היה לחזות מראש.
חשיפה
הגדרתם לאן אתם רוצים להגיע, מצאתם נישה ועכשיו הזמן לקפוץ למים. אבל מה עושים? עוד לפני שאתם יוצאים לדרך, כדאי שתתחברו לסצינה: כבר עכשיו! גם למעצבים וגם לאמנים יש פורומים ופורטלים שבהם אפשר להתעדכן גם על פרויקטים, תערוכות ואפילו משרות. חפשו קבוצות בפייסבוק בנושאים שמעניינים אתכם, הירשמו לניוזלטרים המספקים תוכן רלבנטי ועדכני לתחום העניין שלכם, וגם מעבר לו – תמיד כדאי לדעת על מה שקורה גם בשולי התחום ומאד כדאי להיות מעודכנים במה שקורה במרחב שלכם.
מעצבים: עצבו לכם אתר! תחשפו את עצמכם לעולם בשפה הייחודית שלכם. אמנים: רצוי שגם לכם יהיה אתר או לפחות דף עסקי בפייסבוק. הנה היתרון של תחילת קריירה בעידן הדיגיטלי – ברשת מחכות לכם כל כך הרבה אפשרויות שלא היו זמינות לפני עשור. היתרון העצום של העידן הדיגיטלי הוא שיש הרבה אלטרנטיבות זמינות. כל רשת חברתית היא לוח מודעות ענק שעליו אתם יכולים, בחינם, לחשוף את עצמכם.
ליטל מגידיש, יועצת לשיווק דיגיטלי בתחום האמנות והעיצוב, סיפקה חמישה טיפים לקידום עצמי ברשתות החברתיות:
1. דעו את קהל היעד שלכם.
2. הכירו את הפלטפורמות שבהן אתן משתמשות.
3. נהלו אנגייג׳מנט מפרה – עודדו שיתופים, לייקים תגובות, תיוגים ולחיצות כפתורים.
4. צרו תוכן מעניין – סיפור טוב, צילום חזק תוך כדי התייחסות למה שמעניין את הקהילה שלך.
5. גלו לי מי אתם.ן – האודות באינסטגרם צריך להיות תקשורתי! מי את, מה אתה עושה, ואיך אתם יכולים לעזור, בצירוף של לינק לאתר, יעזרו רבות לעוקבים המתאימים להתחבר אליך.
דבי לוזיה. צילום: עדי שרגא
קשרים
כישרון זה חשוב, גם מוטיבציה אבל אחד הדברים החשובים ביותר לקידום הקריירה שלכם הוא האנשים שאתם מכירים. רשת חברתית היא אחד הנכסים החשובים ביותר שאתם יכולים לנכס לעצמכם.
גם בעולם האמיתי תהיו בכל מקום שבו נמצאים האנשים שאתן רוצות להכיר. תציגו את עצמכם, אל תתביישו. תחייכו ואל תבקשו כלום. פגשתם מישהו שאתם רוצים שיכיר אתכם? תעשו פולו־אפ: הי, אני דבי, נפגשנו באירוע הפתיחה….. הסתכלתי באתר שלך/ קראתי מאמר שלך ורציתי להגיד לך שאני ממש אוהבת את מה שאתה עושה. זהו. אל תהיו עסוקים בשיווק עצמי. האנשים שאתם רוצים להכיר מותשים מפניות של אמנים. הדרך היא לגרום להם להתעניין בכם.
עם הפנים קדימה
ישנם מיזמים אמנותיים שונים שאפשר להגיש אליהם מועמדות, כמו לדוגמה ברשת אברהם הוסטלס, שדוגלת בשילוב אמנות באכסניות שלה. על כך סיפר בהרחבה שותף מייסד, דרור טישלר. בנוסף, אפשר להגיש מועמדות לחממת האמנים ביריד צבע טרי, למוזיאון הפופ־אפ TLV, פרויקט זמני שאוצרת יערה זקס בבתים לפני הריסה ויש לו חשיפה אדירה.
גילה לימון הציגה בפני הקהל את הפרוייקט הפילנטרופי שיזמה: זום – אמנים ישראלים צעירים, המיועד לעזור ולקדם בוגרי אמנות מצטיינים מכל רחבי הארץ. פרוייקט זום עוזר לאותם בוגרי תואר ראשון ושני בהתפתחותם המקצועית ומעניק להם במה מוזיאלית ראשונה.
כדי לאתר את הסטודנטים הבולטים, לימון חורשת את כל תערוכות הבוגרים מספיר ועד תל־חי בחיפוש אחר כשרון, דימיון, תשוקה והתמדה. בעיקר היא מחפשת עבודות (בכל סוגי המדיות) שמעוררות מחשבה ומעורבות מצד הצופים. במקרה זה אל תפנו אליה, אבל תקוו שהיא תפנה אליכם, כי מעבר לתערוכה המתוקשרת, המתקיימת כל כמה שנים, ועדה מקצועית בוחרת באמן המצטיין, המקבל פרס בסך 30,000 ש״ח.
ולסיום, דברים שאמר איתמר גורביץ׳: ״תעבדו קשה, תאמינו במה שאתם עושים, ולעולם אל תחששו לומר את האמת שלכם״.
בהצלחה!
עשר העצות של שושקה לקרייריסטית המתחילה
The post על יצירה, כסף וקריירה (והרבה התמדה) appeared first on מגזין פורטפוליו.
