כסאות מתבודדים במוזיאון ישראל
המטיילים ביערות בישראל נתקלים לעיתים בכיסא שבור שהותקן לישיבה מול הנוף, במושב שגזע עץ משמש לו משענת או בכיסא מאולתר שאחת מרגליו היא סלע. מה עושה כיסא יחיד בלב יער? למי הוא שייך וכיצד הגיע לשם? מי תיקן אותו? מחקר ותערוכה חדשה שנפתחה אמש (רביעי 4.3) במוזיאון ישראל, מתחקה אחר הכיסאות שמשמשים את חסידי ברסלב להתבודדות ביערות ומציבים לצידם כיסאות של מעצבים עכשוויים.
כיסאות שבורים שתוקנו לצורכי התבודדות מוצבים בנקודות שנבחרו ברגישות ובקפידה והם מגדירים מקום, גבולות ושייכות. המעצב ערן לדרמן, שחקר את תופעת ״הכיסאות המתבודדים״ ושרון וייזר פרגוסון, אוצרת באגף לתרבות ואמנות יהודית, שאצרו את התערוכה יחד, מסבירים: ״אם תרבות הצריכה והשפע מאדירה את החדש ומייתרת את התיקון הפיזי, הרי שהעולם הברסלבי מאמץ אותו. לפעולת התיקון יש בחסידות משמעות רוחנית עמוקה״. לצד תצלומי ענק של הכיסאות מהיערות, מוצגים בתערוכה כיסאות של מעצבים עכשוויים.
הוד קוטור
מוזיאון יהדות איטליה על־שם ש.א. נכון, אוצר בין כתליו אוסף יוצא דופן של תשמישי קדושה עתיקים מטקסטיל מהמאות ה־16 ועד ה־19; פרוכות, מעילי תורה, אבנטים ומפות לספרי תורה, טליתות מרהיבות ובדי־ברית מאריגים יקרי ערך, מעוטרים ברקמות משי בחוטי זהב וכסף. כל תשמישי הקדושה באוסף המוזאון היו בשימוש משפחות וקהילות בכל רחביי איטליה והעברו באהבה ובחרדת קודש מדור לדור. רבים מהפריטים ניצלו בעתות מלחמה וחורבן.
התערוכה הוד קוטור, שתפתח הערב (חמישי, 5.3) תשזור פריטים מאוסף הטקסטיל במוזיאון, המקיימים דיאלוג עם אופנה עתיקה ועכשווית. התערוכה תפנה זרקור אל אופיה התרבותי של יהדות איטליה ואל השפעתה על אופנת העילית האיטלקית, ובשלב מאוחר יותר על זו הישראלית. עשרה פריטים שנבחרו מהאוסף יפגשו בתצוגה בגדי הוט־קוטור, בהם הטקסטיל שממנו עוצב הבגד, שמציב ראי להשראה של המעצבים מחפצי הדת היהודי האיטלקי. אוצרת: אילנה כרמלי לנר.
שם אחר
אמנים ישראלים ואמנים מבקשי מקלט מציגים יחד בתערוכה שם אחר, שתפתח הערב במקביל בגלריה צדיק ביפו ובמתחם המקרר בתל אביב. העבודות שמתבוננות מחדש בגורלם של אנשים, נוודים, שעוברים ממקום למקום, תלויים בחסדיהם ובנדיבות ליבם של אחרים. התערוכה שואלת על אטימות, התעלמות, על עיניים שלא מוכנות להביט, על חווית החרדה מול דלתות סגורות ומול פחד מפני גירוש, על עקירה ואבדן זהות.
• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>
התערוכה מלווה בלקט סיפוריים אישיים על הגירה ומעבר מארץ לארץ, שנאסף בראיונות עם מבקשי המקלט ועם האמנים המקומיים. סדנאות ציור בעקבות האמנים שמציגים בתערוכה – יתקיימו על ידי חלק מהאמנים המציגים במתחם המקרר, לתלמידי בית הספר ביאליק רוגוזין, ילדי מבקשי מקלט במגמת אמנות. יצירותיהם יוצגו כחלק מהתערוכה במתחם המקרר.
בהשתתפות: ציבי גבע, אסד עזי, סיגלית לנדאו, ליאב מזרחי, מריה סלאח מחמיד, תמר סימון, אסף רהט, מיקי צדיק, עידו דגן, מיכל גבריאלוב, איתמר שגיא, גאמרלדין עלי, צגאי ברהה, סאלם, דאוויט ורגאי, אפרווקי טעמה, ואמנים נוספים ממבקשי המקלט שכרגע מציגים בעילום שם. אוצרת: יעל פיבק אילן. נעילה: 21.3.
תערוכות חדשות בסדנה לאמנות יבנה
שלוש תערוכות יחיד תיפתחנה במוצאי שבת (7.3) בסדנה לאמנות יבנה. בתערוכה מציוריו של אבי עזרא ממעט האמן להשתמש בפרטים ובצבעים; המיעוט משלים את תכני הציורים עצמם, הצנועים במכוון. סיפורו המתמשך, החוקר, התבוננותו הנוקבת על חייו, על סביבתו המידית מניבים עשרות רבות של סיפורים, יצירות ויזואליות צנועות בשפתן אך מתוחכמות בהתבוננותן. אוצרת: חנה ברק אנגל.
הצלם איציק אייגר יחשוף מראות ומקומות אותם עין האדם לרוב אינה מעלה לתודעה, בתערוכה ״אל האינסוף…״, המשלבת את האורבני והטבעי, חדות האוביקט וטשטוש המרחבים, מציאות ומציאות מדומה. אוצר: רוני ראובן. בקיר האמן ״מסעות/משאות״ של האמן מיכאל בן אבו, שזורים אלה באלה מסעות ומשאות, דימוי מופשט של דיוקן האמן נושא המשא, הנוסע, לצד תנועת טיפוס הדורשת מאמץ פיזי, תנועת הטבילה המאופיינת בדרך של פנימה והחוצה ותנועת המסע עצמו, משא מטאפיזי הנוצר מתוך הכלום. אוצר: דורון פישביין. נעילת התערוכות: 25.3.
15 דקות
הנבואה של אנדי וורהול, שתבע את המונח ״15 דקות של תהילה״ בהתייחסו לעתיד בו כל אדם יזכה לפרסום ותהילה לרגע, התממשה הרבה מעבר לרעיונות הפילוסופיים והאמנותיים העומדים מאחוריה. התערוכה 15 דקות, שתפתח הערב (5.3) בגלריה ND, אינה עוסקת באנדי וורהול באופן ישיר, אלא דרך מחווה לרעיונות המקוריים ולשפה האמנותית של פופ ארט וגרפיטי. העבודות מתייחסות לסגנון הציור האופייני או לרעיונות המרכזיים, שימוש באלמנטים מושאלים מעולמות הפרסום, הגרפיטי והרשתות החברתיות. אוצרת: רונית רוט חדד.
לצד התערוכה יוצגו בגלריה ארבעה קירות אמן. רועי קורן יציג עבודות צבעוניות ורגישות המתכתבות עם ניאו־פופ־ארט, בטכניקה מעורבת על קרטון ועץ. שרית רוטמן, המושפעת מפרסום, מאיור, מציור נאיבי ומפופ ארט, מתארת בעבודתיה סצנות אישיות בשפה עליזה ואופטימית. מירי טללים שטראוס תציג עבודות מתוך הסדרה ״גן עדן – האמנם?״, המנסה להרכיב את תמונת גם העדן האבוד מתוך שברי דימויים. עימנואל סופר קספל יציג עבודות עכשוויות ברישום וציור בטושים בשפת הציור הייחודית לו.
The post הרשימה המשותפת // 5.3.2020 appeared first on מגזין פורטפוליו.