מהדורת 2020 של הגדת הפסח של אסופה היא המהדורה השביעית שהחנות מוציאה לאור מאז 2013, ״אלטרנטיבה מרעננת ובעיקר יפה להגדות שעוברות מדור לדור, שמקדמת וחושפת מעצבים ומאיירים ישראלים״. בדומה למהדורות העבר, גם הפעם משתתפים בהגדה 45 מאיירים ומעצבים חדשים (שלא השתתפו במהדורות הקודמות), צעירים לצד ותיקים (עד כה השתתפו בפרוייקט 315 יוצרים שונים). כל אחד אייר את הטקסט שקיבל על פי סגנונו ופרשנותו, ביד חופשית.
המשתתפים במהדורת 2020 אותרו לאורך השנה – בתערוכות הבוגרים, בחשבונות האינסטגרם, בתערוכות ובעקבות פנייה בבקשה לקחת חלק בהגדה – על ידי ליאור ימין, הבעלים של אסופה, וניצן אורלובסקי, האחראית על האוצרות והעריכה. כל אחד מהיוצרים שהשתתפו ביצירת ההגדה קיבל כפולת עמודים. שבעה מהם מציגים בפורטפוליו את הפרשנות המאוירת שלהם לסיפור המוכר ומספרים על תהליך העבודה.
הגדה לפסח 2020 של אסופה. עיצוב: אבי נעים
מיכל רוט
מיכל רוט
הרצון לייצר דימויים שעשויים ברקמה לכפולה של קערת הסדר נבע גם מתוך ההקשר היהודי שיש לרקמה ואריגה (המפית לכיסוי חלת השבת, הבד העוטף את המצות, הפרוכת וכדומה), וגם מתוך אהבה למלאכת הרקמה שפיתחתי בשנים האחרונות. הכפולה נותנת הרבה מקום לדימוי ולעיצוב מכיוון שהיא נמצאת מחוץ לנרטיב של ההגדה ויותר בעריכת טקס, במנהגים ובישיבה המשותפת סביב השולחן.
כפי שבקערה ניתנת גומחה מיועדת לכל מאכל, ניסיתי לייעד בכפולה מקום דומה לכל אלמנט בנפרד. הכנתי תכנון על דף בגודל המקורי של הכפולה, שאותו העברתי לבד מתוח על מתקן מעץ והשתמשתי בתפרים שונים ויחודיים שלמדתי תוך כדי עשייה לכל אחד מהדימויים (הביצה עשוייה בטכניקה המדמה קרושה, המצות בתפר מקווקו וכולי). בסוף תהליך הרקמה (שהיה אתגר פיזי בפני עצמו) סרקתי את הבד והוספתי נגיעות איוריות וטיפוגרפיות באופן ממוחשב. מאד נהניתי מהתהליך ואשמח בעתיד להקדיש זמן ממושך הרבה יותר לתכנון דימויים כאלה שמכניסים לפורמט תחושה חומרית.
ניב אבודרם
ניב אבודרם
הכפולה שקיבלתי היא שער לטקסט ארבעת הבנים. אני מרגיש שלרוב אנחנו מוצאים את עצמנו מחלקים אנשים לפי הקטגוריות האלו, והתבוננתי בהן מתוך מקום של גבריות ואגו: מה אנחנו משקפים לסביבה ומה מסתתר פנימה.
כדים הם כלי קיבול שאפשר לצקת בו תכנים ומשמעויות שונות. הבחירה בכד שבור היא מעין ״נורת אזהרה״ למי שלא ידע למלא עצמו בתוכן. בסגנון האיור בחרתי להפגיש בין המיתולוגיה היוונית לבין עיטורים מצריים המתבקשים מההגדה. בחירת הצבעים המצומצמת נועדה כדי לתת לאיור מספיק שקט, שיוכל להמחיש את הכוונות שלי תוך כבוד לטקסט קריא והומוגני.
עומר פורת
עומר פורת
קיבלתי את הכפולה של ארבעת הבנים. הטקסט המפורסם הוא מדרש, וככזה הוא טומן בחובו משמעויות ודיון שלא כתובים במפורש. ההגדה מבוססת על המצווה ״והגדת לבנך״, ובטקסט של ארבעת הבנים מראים את המורכבות של החינוך, בכך שיש מגוון של בנים (ובנות) שלכל אחד מהם יש לפנות בגישה מתאימה לו. באיור שלי רציתי להראות את השוני של הבנים, אך גם להדגיש את העובדה שהם בסוף חבורת ילדים שגם קצת דומים אחד לשני.
ציירתי אותם בעולם מודרני, משחקים בגן השעשועים שמוכר לכולנו. האיור נעשה בצורה דיגיטלית באייפד, אך מחקה טכניקה ידנית של צבעי עיפרון שנועדו להדגיש את התמימות. הסגנון שלי מאד מושפע לאחרונה מהסדרה המצויינת ״סטיבן יוניברס״, וגם כאן לקחתי השראה משם. דרך אגב, אני ממליץ מאד לצפות בסדרה!
תומר בן יאיר
תומר בן יאיר
בסיפור יציאת מצרים בחרתי להתמקד במוטיב הגבורה והניצחון, כסיפור הירואי של הטובים מנצחים את הרעים. בדמיוני ראיתי את הדמויות מההגדה כגיבורי על של סרטי המדע הבדיוני המוכרים בעולם הקולנוע של היום. לכן השתעשעתי עם הרעיון ויצרתי באיור דיגיטלי קולאז׳ של גיבורי ההגדה בדמותם של גיבורי סאגת מלחמת הכוכבים.
הופתעתי לגלות עד כמה הדמיון הנרטיבי והוויזואלי בין שני הסיפורים מקביל באופן סימבולי, למרות שהם באים מעולמות כל כך שונים ומתקופות שונות. כך, בהקבלה לדמויות ממלחמת הכוכבים, חרב האור כדימוי למטה הקסמים, פרעה בדמותו של דארת׳ ויידר הנוול האולטימטיבי, משה בתיבה מזכיר את בייבי יודה, גמלים מדבריים מזכירים את AT-AT walkers ועוד
שירה גלעדי
שירה גלעדי
עשר המכות הן אכזריות, ולכן בהתחלה כשקיבלתי את הכפולה, דמיינתי איור אפל עם צבעים קודרים. מצד שני היה חשוב לי להציג את הצד האופטימי בסיפור, שהוא כמובן שחרורם של בני ישראל מהעבדות שמסתיימת ביציאת מצרים, לכן הבחירה הצבעונית שלי מסמלת תקווה והתחדשות.
בחרתי להבליט את הניגוד בין המצרים השולטים לבין בני ישראל העבדים, בכך שהשתמשתי בשתי טכניקות איור שונות. את המכות הקשות שקיבלו המצרים איירתי בטכניקה ידנית עם הצללות, ובשביל לדמות את הסביבה שבה הם חיו, עיצבתי מרחב איזומטרי מופשט של צורות וקטוריות וגרפיות, שמזכירות את המבנים והפירדמידות שנבנו בכפייה על ידי בני ישראל.
שחר ארנפלד
שחר ארנפלד
חג גדיא הוא הטקסט שחותם את ההגדה. מי שהצליח לשרוד עד כה, ולשיר אותו בארמית, מגיע לו וואחד אפיקומן! ההשראה שלי נבעה מתוך פרשנות הסיפור: מסופר על אבא, ״אבא שבשמים״, שקונה את הגדי שמשול לעם ישראל. הגדי עובר מהמורות דרך מפגש עם דמויות שונות. עד שלבסוף האבא מגיע שוב, אבל הפעם בתפקיד עצמו״ הקדוש ברוך הוא, המציל ושומר על הגדי.
כך גם בכפולה: הקוסם הוא ב״דמוי״ אלוקים, הוא זה שאחראי על כל השתלשלות העניינים שבסיפור ובמציאות. הכל נעשה על פיו, ״הכל נהיה בדברו, וכל הסיפור יוצא לו כמו הקסם של מטפחות מהפה.
סרגיי איסקוב
סרגיי איסקוב
קיבלתי את סיום ההגדה, החלק שבא אחרי חד גדיא, שסוגר אותה ומשאיר מן הפתעה לסוף. באופן טבעי החלק האחרון הכי התאים לרוח העבודה שלי: יצרתי קומפוזיציה מלאה, עשירה וחגיגית שתסכם את ההגדה לפני ארוחת החג. ניסיתי להדגיש את תחושת השמחה והצהלה, היציאה מגלות לחרות וגם לתת מקום לפרשנות בהקשר הסימבולי.
האיור פועל כמו ציר זמן ויזואלי – הווה־עבר – כשלרוחבו דימויים, פיגורות ואוביקטים שזולגים אחד לתוך השני באווירת מופע מלא התרחשויות. מאחר ולא היה לי טקסט, עבדתי באופן חופשי וכך גם רציתי שהאיור שלי ירגיש – קו מול כתם, חפיפה צבעונית ושיבוש הפרספקטיבה.
The post ביד חזקה ובזרוע מאויירת: ההגדה לפסח 2020 של אסופה appeared first on מגזין פורטפוליו.
