Quantcast
Channel: מגזין פורטפוליו
Viewing all articles
Browse latest Browse all 3234

עובדיה בנישו (לא) מחכה לניסים

0
0

יובל:

בוקר טוב עובדיה, מה שלומך? ואיך אתה עם כל בלאגן הקורונה?

עובדיה:

הי הי יובל, שלומי לא רע, מסתדר בסדר עד כה, על פניו נראה כאילו לא הרבה השתנה אצלי כמי שעובד מהבית, אבל עדיין יש הבדל באקלים מסביבי, האנרגיה לגמרי משפיעה

יובל:

לגמרי. ומהבחינה הזו אני חושב ששם הספר החדש שאיירת לא היה יכול לתמצת טוב יותר את המצב: מחכים לנסים

עובדיה:

יש בזה משהו, תזמון מושלם ולא צפוי

יובל:

אכן. ובוא נדבר על הספר המקסים! איך נוצר הקשר עם הוצאת זמורה, אתגר קרת ושירה גפן?

עובדיה:

קדימה.

עובדיה בנישו. צילום: רוני בן יוסף

הקשר בין אתגר ושירה קרה בדיוק אחרי שאיירתי את האיור שלי לספר ״אגדות אמיתיות״. יעל ‏מולצ׳דסקי מכנרת זמורה דביר שערכה את הספר (כניראה) המליצה עליי לאתגר ושירה לספרם הבא באותה הוצאה

יובל:

מגניב. תקן אותי אם אני טועה, זה ספר ילדים ראשון שאתה מאייר?

עובדיה:

בהחלט! זה ספר הילדים הראשון שלי, ואני מאוד מתרגש כי באופן יזום לקחתי את הזמן עם טבילת האש הראשונה שלי בעולם הזה. אני מאמין שיש הבדל עצום בין ילדותי וילדי, ולהעביר מסר ילדי בעיניי אומר: פשוט, מתומצת ומדוייק, דבר שלא הייתי בטוח שאני יכול לעשות ברמה מספקת, לפחות עד כה D:

יובל:

למה? הסגנון שלך מלכתחילה – אני רוצה להגיד לא רציני, אבל זה לא נשמע טוב, אז אני אגיד אחרת. יש בו הומור, וגרוטסקה, ולא פומפוזי, והוא מעלה חיוך, ולמרות זו הוא הכי לא ילדותי. לא ככה?

עובדיה:

כן, הוא באמת לא רציני, אני אוהב ללכת עם הרבה הומור כמו שציינת, אבל ניראה לי שזה בדיוק זה. לילדים, במיוחד קטנים (שלהם הספר מיועד, גילאי 3-6), עדיין אין יותר מדי מהמטען הוויזואלי הזה שלנו המבוגרים יש. אצלנו כל סמל מתכתב עם סמל אחר שראינו בעבר במודע או לא במודע, והרבה פעמים אני משתמש בזה לטובתי.

אצל מבוגרים כל סמל מתכתב עם סמל אחר שראינו בעבר במודע או לא במודע, והרבה פעמים אני משתמש בזה לטובתי. אני חושב שאצל ילדים זה הרבה יותר טהור: ידעתי שהייתי צריך ״לנקות את הבולשיט״ כדי לדבר באופן יותר ישיר. לכן הסגנון בספר הוא כמו שהוא, הדמויות קלילות יותר אבל הרקעים והסביבה גובלים בריאליזם כמעט רישומי

אני חושב שאצל ילדים זה הרבה יותר טהור: ידעתי שהייתי צריך ״לנקות את הבולשיט״ כדי לדבר באופן יותר ישיר. לכן הסגנון בספר הוא כמו שהוא, הדמויות קלילות יותר אבל הרקעים והסביבה גובלים בריאליזם כמעט רישומי

יובל:

הבנתי. אז איך מתחילים? קיבלת פנייה מקרת וגפן, היה כבר טקסט? הם אמרו לך מה הם רוצים?

עובדיה:

זאת שאלה מצויינת, כי התהליך היה מאוד אינטואטיבי ומשתנה. 

הטקסט שקיבלתי במייל היה מדהים כמצופה אבל גם מאוד מבלבל כי ניסיתי לצייר לעצמי בראש את הפורמט של הספר, דבר שלא הצלחתי לעשות עד שהגעתי לפגישה הראשונה עם שירה, אתגר ויעל. שם גיליתי שהספר הוא הכלאה בין סיפור ילדים, קומיקס ואפילו אעז לומר שירה, בגלל המצלול והמבנה הברור והקצר שלו.

זה סיפור על סבלנות וחברות: לב קובע עם חברו נסים להיפגש בדיוק בשעה שתיים ליד המקלט השכונתי. כשלב מגיע ראשון לנקודת המפגש הוא כבר לא יכול לחכות לחברו ומרגיש כאילו נצח עובר, בעודו ממתין דברים אחרים צצים ומתחרים על תשומת ליבו. מכיוון שהטקסט היה קצר, האיורים לגמרי תוכננו ליצור את היקום בספר ולהחיות את הדבר שבו עוסק הספר: הזמן. לכן בכל פגישה עם הסקיצות הטקסט נערך יחד איתם עד שבסוף נהיה דבר

יובל:

הייתה כפולה מסויימת שהתחלת איתה? דמות? סיטואציה? או שעבדת במקביל?

עובדיה:

כן, כמו בהרבה דברים בחיים שלי אני אוהב להתחיל מהחלק הקשה, שבסיפור הזה הוא לגמרי שלושת הפריימים הראשונים שפותחים את הסיפור, במן נצח זעיר של נקודה בזמן, שבהם לב מחכה ליד המקלט. הכפולות כמעט זהות אבל עם שינויים קלים, שלושתן צויירו מחדש בכל פעם, נמנעתי מקופי פייסט (למרות הפיתוי הרב) מתוך הבנה שבמציאות כל שניה היא אחרת, בין אם זה ציפור שעפה בשמיים, למיקום השמש או להרגשה שלנו

יובל:

כן. האמת שבגלל שקראתי את הספר כקובץ דיגיטלי, זה היה נחמד לראות איך בכל לחיצה של העכבר לכפולה הבאה או הקודמת משהו משתנה, קצת כמו אנימציה

עובדיה:

אני שמח שאתה חושב ככה, בתור ילד אהבתי לחפש את הפרטים הכי קטנים באיורים שאהבתי, ניסינו להדגיש וללכת עם זה

יובל:

ספר עוד משהו על התהליך, על הפיצוח של עוד כפולה

עובדיה:

עוד דבר ששמנו עליו דגש הוא השיער של לב, הוא שחור מאוד ומסתיר עין אחת. זאת דרך מעניינת לספר קצת על הרגשות שלו ולציפיה לרגע שניסים יגיע. הקפדתי לצייר את השיער במשיכה כמעט אחידה של המכחול (הווירטואלי, שבא לדמה מכחול של דיו יבש), ובכך להוציא קצת אקספרסיביות מהאיפוק של לב. זה בעיקר בא לידי ביטוי שבכפולה ש(ספויילר) לב באקסטרים קלוז־אפ בחלל: הוא מרותק מהמחזה שמולו אבל בקושי זז

יובל:

תגיד משהו על הצבעוניות? כי גם היא – אפרופו ילדי/ילדותי – מינורית יחסית. חוץ מהכתומים שבולטים מידי פעם (אתה אוהב כתום, נכון?)

עובדיה:

אני מאוד אוהב כתום :))

עוד דבר שאיתגר אותי לא מעט בספר זה באמת הצבעוניות, השאלה ששאלתי את עצמי היא איך מראים תחושה של זמן שעומד מלכת, מבלי לשעמם את הצופה; או לחלופין, לא לעניין על יתר המידה כי ניסינו להתאים את התחושה לזו של לב. הפתרון היה הבאלנס בין זה לזה: סקאלה אפורה עם נגיעות של צבעים עזים. כך גם אנחנו לא זזים מצבעוניות ארץ ישראלית שרופה בצהרי היום, ככל שהספר מתקדם הפלטה מתהפכת והכתומים הם אלה שתופסים את הבמה.

• כל מה שחשוב ויפה, פעמיים בשבוע היישר לתיבת המייל! הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>

עוד דבר: מלבד לזמן, הספר עוסק בפרטים הקטנים, לדברים שילד שם אליהם לב כשהוא אינו מוסח מדברים אחרים: נמלים מתהלכות על הרצפה, שקית ברוח, מיקום עלים על העץ ועוד, כל אלה הם דברים קטנים ויומיומיים שאנחנו נוטים לדלג מעליהם. ניסיתי לרקוח פלטה בעלת תדר צבעוני נמוך בכדי לגרום לצופה להישאר על האיור ולחפש

יובל:

זה ממש נראה לי הספר המושלם לימי סגר ובידוד…

שאלה אחרונה: אם אתה מסתכל על תחילת הדרך שלך, מפרויקט הגמר (המעולה) שלך בשנקר ועד הספר הזה, דרך כל מה שעשית באמצע – איפה אתה רואה בספר משהו חדש או אחר ואיפה אתה רואה בו המשך של תחילת הדרך? מה לא השתנה בכלל ומה אתה יודע היום טוב יותר?

עובדיה:

הממ, עברו ארבע שנים מאז שנקר, המשכתי לאייר (כמעט) כל יום בזמן הזה וככל שהזמן עובר אני מבין יותר את חשיבותה של המציאות עצמה ואיך שהדמיון הוא הנגזרת שלה. זה לא משנה אם הסגנון האיורי עצמו הוא פנטזיה לגמרי לדוגמה, אבל לפחות אצלי הוא חייב להיות מושתת על עקרונות שאני לוקח מדברים שאני מתבונן בהם, רק כך אוכל להגיע לעיצוב כנה באמת.

בספר ״מחכים לנסים״ הלכתי על זה ב־100 אחוז, הפילטר שנקרא ״עובדיה״ צומצם במקסימום שלו: לא היה אובייקט שלא הייתה לי דעה מוצקה לגביו, זה משהו שאין לו הרבה נוכחות באיורים שהייתי עושה שהייתי סטודנט נגיד. אני חושב שזה התהליך של כל מאייר: בתחלה אתה מאייר את המסר ואז הבנתי שהמסר מאייר את האיור

יובל:

אהבתי. מה עוד? משהו חשובנוסף להגיד לפני שנפרדים?

עובדיה:

רק שהספר זמין לקניה באינטרנט 🙂 ומאחל לעבור את הזמנים האלה במהרה!

יובל:

ויפה שעה אחת קודם!

לקריאה נוספת

The post עובדיה בנישו (לא) מחכה לניסים appeared first on מגזין פורטפוליו.


Viewing all articles
Browse latest Browse all 3234

Latest Images

Vimeo 10.7.0 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.7.0 by Vimeo.com, Inc.

HANGAD

HANGAD

MAKAKAALAM

MAKAKAALAM

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Vimeo 10.6.2 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.2 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.1 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.1 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.0 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.0 by Vimeo.com, Inc.

Re:

Re:





Latest Images

Vimeo 10.7.0 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.7.0 by Vimeo.com, Inc.

HANGAD

HANGAD

MAKAKAALAM

MAKAKAALAM

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Vimeo 10.6.1 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.1 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.0 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.0 by Vimeo.com, Inc.

Re:

Re:

Re:

Re: