מעין פרוינד סיגלר: כרגע אנחנו עוסקים בהישרדות, אבל יש גם דברים מדהימים

חגית:

הי מעין, מה שלומך?

מעין:

הי חגית, שלומי בסדר גמור. יום ראשון, אנרגיות חדשות

חגית:

יופי. אתה מרגיש כמוני שירדה קצת רמת הפאניקה של הימים הראשונים?

מעין:

אני חושב שבאופן טבעי התרגלנו להרבה דברים שהיו חדשים להרבה אנשים. אני לא חושב שהבעיות שלנו נפתרו, בעיקר בגלל שאין עדיין ודאות לטווח הבינוני והרחוק. אז אמנם כולם כבר מתורגלים בעבודה מרחוק, אבל הלקוחות שלנו עדיין לא ממהרים לשים כסף על פרויקטים חדשים

חגית:

ברור. אתם גם עובדים בדרך כלל על סגמנט של מותרות במידה מסוימת. ביצים וחלב פחות צריכים מיתוג, ולעומת זאת דברים כמו האירוויזיון (פרויקט דגל של השנה האחרונה) הם הראשונים להתבטל

מעין:

כשמסתכלים על סגמנט של Entertainment, אז כמובן שאין בו פעילות, וכל מה שהיה אמור להיות – מתבטל. הפרויקטים שהוקפאו כרגע הם בעיקר פרויקטי מיתוג של קרנות הון סיכון, אבל רוב הפרויקטים שבעבודה נמשכים כרגיל. הבעיה היא בפרויקטים החדשים שלא נכנסים עקב חוסר הודאות בשוק.

אבל יש עבודה רבה גם בתחומים אחרים – חברות TECH שיוצאות עם מוצרים חדשים, או מכינות את עצמן לסבבי גיוס נוספים; חברות מזון שעובדות על ליינים חדשים של מוצרים; משרדי ממשלה שעדיין עובדים על מיזמים ארוכי טווח; וגם ממשיכים בעבודה מאומצת של אפיון ועיצוב המוצר הבנקאי של הבנק הדיגיטלי החדש שיושק כאן בסוף 2021.

זאת אומרת שאנחנו לא מדברים של שאטדאון מוחלט, אלא על הנמכה מאוד משמעותית בכמות העסקאות שנסגרות ונכנסות לעבודה אצלנו

חגית:

שמחה לשמוע שלא הכל נעצר. אולי זה חלק מתחושת ההרגעה, היחסית, שאפשר לחכות רגע לפני שמכריזים על אסון

מעין:

מדובר בסוג של משבר (אסון זו מילה אובדנית מדי) שאנחנו עדיין בעיצומו

חגית:

אוקיי, משבר J

מעין:

כרגע אנחנו עוסקים בהישרדות מיידית, שתאפשר לנו להמשיך לפעול ברמה התזרימית לחודשים הקרובים בלי שנצטרך לשחרר אף אחד. בטווח הרחוק יותר, אנחנו מדברים על המוני אנשים ברחבי ישראל שהוצאו לחל״ת כפוי וחלקם לא ישוב לעבודה. אלה דברים שישפיעו על המצב הכלכלי הכללי בישראל ובעולם, מה שכמובן ישפיע על הביזנס שלנו בצורה משמעותית.

מעין פרוינד

חגית:

בוא נעשה קצת סדר – ספר על awesome ועליך בכמה משפטים

מעין:

קצת עלינו: Awesome – אנחנו סוכנות למיתוג ולעיצוב. הקמתי אותה ב־2012 במטרה שתהיה בית ליצירת חוויות בתחום המותג והמוצר (ui/ux). אנחנו צוות של 25 אנשים ומתעסקים בעיקר בתחזוקה של מותגים ישראלים בארץ ובעולם.

אנחנו עובדים עם הרבה סוגים של לקוחות, חלקם B2B, חלקם B2C ובין הלקוחות שלנו אפשר לראות מותגים מאוד מוכרים כמו סודה סטרים, שטראוס, כתר, ישראייר, קרולינה למקה ואחרים, לצד מותגים גלובליים, שעובדים בעיקר מול חו״ל כמו פלייטיקה, אקס.קו, ספוט, פרומו, become ועוד

חגית:

בפוסט שפרסמת בלינקדאין בתחילת המשבר, הסברת את הכורח להוציא עובדים לחל״ת ולצמצם הוצאות, בשעה שהפעילות ירדה בחדות, פרויקטים הוקפאו ולקוחות חדשים הם בגדר חלום. הסברת את הכורח לחתוך קודם כל בהוצאות שיפילו את החברות, ולשמר את היכולת לחזור לתפקוד מלא ברגע שיתאפשר. זה חלק ממה שכתבת:

קראתי על אנשים שמתמרמרים על זה שמיד מוציאים אנשים לחל״ת ושאין סולידריות של מעסיקים לעובדים וכו׳. לזה אני אענה שכל עסק שלא מגיב באופן מיידי למצב המטורלל הזה הוא חסר אחריות כלפי כל הצוות שלו, כי יהיה לו מאוד קשה להחזיק מעמד לאורך זמן עם סך הוצאות גבוה בלי עזרה או השתתפות מהמדינה. מדינה? איפה את?

חגית:

במדינות אחרות יש גם הקלות בשכר דירה, הצלחתם לקצץ משהו מההוצאות הקבועות?

מעין:

בכל מה שהיה תלוי בנו קיצצנו באופן מיידי. הכל. מהריחנים שמפזרים בושם במשרד ועד לכל ההוצאות הגדולות. הקפאנו העלאות שכר והורדנו שכר לבכירים. לגבי השכירות של המשרד, זה משהו שלא תלוי בנו ואנחנו מאוד מצפים לשיתוף פעולה מצד החברה המשכירה

חגית:

אז עברתם לעבודה מרחוק אבל עוד לא הוצאתם לחל״ת?

מעין:

הוצאנו שני אנשים לחל״ת (אדמינסטרציה ומרקטינג) כל השאר עברו לעבוד מרחוק. במידה ולא תהיה התעוררות חזרה בשוק, נצטרך להמשיך להוציא אנשים לחל״ת כדי להתאים את עצמנו לביקושים

חגית:

יש דיבור על פרץ של יצירתיות בתקופה של ההסתגרות בבית. אתה רואה את זה גם אצלכם?

מעין:

את האמת, שיש דברים מדהימים שקורים בתקופה האחרונה. לא יודע אם לנכס אותם לעובדה שעובדים מהבית (כי גם היו דברים מדהימים לפני) אבל אין ספק שהעבודה מספקת מפלט

חגית:

כאיש ברנדינג, בוא נדבר על ערוצי התקשורת הראשיים בתקופה הזו – עומס יתר, חוסר בידול מוחלט, קשקשת. אתה תופס את הראש וחושב מה (וכמה) אפשר לשפר שם? ואותה השאלה גם לגבי התקשורת והמסרים של הממשלה לציבור…

מעין:

אנחנו רואים את אותה תופעה כמו שמתקיימת כאן במלחמות. הצורך להחזיק שעות על גבי שעות של זמן אוויר ומשדרי חדשות גורם לערוצים להטריל אותנו בכמויות אדירות של אינפורמציה שולית. בספירת מתים בלתי נפסקת בלי לתת לנו קונטקסט (מתים אנשים גם בלי קורונה).

מצד שני, זה הביזנס שלהם וככה משאירים אותנו מהופנטים למסך. אני אישית הגבלתי את עצמי ל־20 דקות ראשונות של מהדורה אחת בכל יום

חגית:

גם אני, וגם את זה כבר מבקשים ממני בבית לחדול

מעין:

כן, אנחנו נשארים בבית ומייצרים לעצמנו בדמיון עולם חרב שעולה באש בעזרת נתונים מלחיצים ומבעיתים. וזה לא שאני ממעיט בחשיבות המצב ובצורך שלנו להתייחס אליו, פשוט עושים עלינו תוך כדי סיבוב רייטינגי ופוליטי. היה אפשר להעביר את אותה האינפורמציה עם קצת פחות פאתוס

חגית:

בברנדינג יש לא מעט פסיכולוגיית המונים, החל מבחירת השמות (קורונה תפס ממש חזזזק, כנראה הצליל הקליט, בכל שפה. אפשר לציין התפשטות מהירה של השם עוד יותר מהווירוס עצמו); המשך בערכים רגשיים וכד׳. היית לוקח תקציב למיתוג חזרה לנורמליות? מה היית עושה כדי להוריד את הטונים?

מעין:

לדעתי אנחנו צריכים עוד דברים להתעסק בהם כדי להחזיר את עצמנו למסלול חיים נורמלי. כרגע די נגזר עלינו להיתקע בבית ולהתבודד עם הנגיף הזה בטלוויזיה. זה נושא השיחה היחיד כרגע וגם נושא החדשות היחיד בכל המדיות

חגית:

נכון, זה חלק מהבעיה. כאילו יש חשש שאם נדבר על דברים אחרים נתחיל לקבל את זה כמציאות נורמלית. מצד שני ככה אנחנו משמרים את הפסיכוזה

מעין:

מצד שלישי אנחנו בני אדם, ומטבענו מתחיל להימאס לנו מדברים שאנחנו רואים/עושים יותר מדי – מערכות יחסים, אופנה, עיצוב ו…מגיפות

• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>

חגית:

זה אולי החלק הקומפולסיבי שמאיץ בנו לחפש כל הזמן עוד גירויים. אני לא מאמינה שאנחנו יודעים היום לסכם, אבל אם אתה יכול לדמיין את הדבר הראשון שתרצה לעשות אחר כך – מבחינה מקצועית?

מעין:

נצטרך לעשות חשיבה מחודשת על המקום של המשרד בתוך חיי החברה, ולאפשר עבודה היברידית מהבית ומהמשרד לבחירת העובד בצורה שתטיב עם צורכי הצוות והארגון בו זמנית

חגית:

נטוס פחות?

מעין:

אני לא חושב שחודשיים של כזה מצב יגרמו לנו לזנוח את הקפיטליזם ואת הנהנתנות שלנו. בשביל ריסטרט קשוח כזה, צריך להיות הרבה יותר גרוע ואנחנו עוד לא שם

אני לא חושב שחודשיים של כזה מצב יגרמו לנו לזנוח את הקפיטליזם ואת הנהנתנות שלנו. בשביל ריסטרט קשוח כזה, צריך להיות הרבה יותר גרוע ואנחנו עוד לא שם

חגית:

מקווה שאתה צודק. אשמח לדבר איתך יותר על הפרויקטים הרצים מאשר על מה שנעצר. יש לך מחשבה מה יכול לעזור? בפוסט שלך בלינקדאין קראת למדינה להיכנס לתפקיד המבוגר האחראי: משהו קונקרטי?

מעין:

צריך להבין שחודשיים כאלה כמו שאנחנו חווים יכולים להיות מכת מוות להרבה מאוד עסקים שאין להם מיליוני שקלים מונחים בעו״ש. הציפייה שלי מהמדינה היא לפעול בצורה מיידית בכלים שהיא יכולה:

הקפאת תשלומי רשויות (מס הכנסה, ביטוח לאומי ומע״מ)
יצירת תקדים ותקנות בנוגע לתשלום שכירות משרדים בזמן הזה
ואפשר גם ללכת למקומות יותר מתקדמים, כמו באירופה, שבהם המדינה משתתפת בשכר ומאפשרת לא להוציא אנשים לחל״ת

כלום מכל אלה לא קרה

חגית:

נכון. נראה שהם מתבלבלים בתפקיד בינם לבין אנשי החדשות, עוסקים יותר בדף המסרים לאומה במקום בחשיבה יותר מערכתית. ושאלה כמעט אחרונה: אתם מתמקדים בחוויות משתמשי אונליין ביום־יום, והנה כמעט כל העולם עבר לאונליין – למדת משהו חדש?

מעין:

בהחלט, קודם כל, ברמה הארגונית – יש משמעות מאוד גדולה לשמירה על סדר יום דיגיטלי על בסיס כלים קיימים כמו סלאק וגוגל הנגאאוט (או בשמו הגנרי: זום). אנחנו לומדים להוסיף לשיחות המקצועיות גם שיחות קצת פחות ״מתוכלסות״ שיכולות להכניס בתוכן גם הווי וצחוקים. אין אמנם תחליף למגע אנושי ולפנים מול פנים – אבל אנחנו עושים את המיטב לשמור על קשר גם מרחוק

חגית:

קראתי גם את תשובתך למגזין של אאא על עבודה בבית – ואני מסכימה עם כל מילה (כולל העצה לקום ולהתלבש, גם אם אתה לבד בבית. נשברתי רק בשלב של אימון טאבטה, העברתי לבן שלי). אז תודה על השיחה והשיתוף במחשבות. משהו חשוב לסיום?

מעין:

לסיום, חשוב לי לקוות שנצא מכל זה מחוזקים בלי שנצטרך להצטמצם ולהיפרד מאף אחד. הימים הבאים חשובים כדי שנבין לאיזה כיוון הולכים. מאחל לכולנו חג שמח