Quantcast
Channel: מגזין פורטפוליו
Viewing all articles
Browse latest Browse all 3234

הזכרונות מאפריקה, הניחוח משוודיה 

0
0

פורטפוליו בשיתוף בוטיק אינדיבידואל


באחד מביקוריה ביבשת אפריקה, צלמת האופנה והאמנית ויוויאן ססן קנתה ערימה של גלויות תיירותיות גנריות, ונתנה לילדים לצייר עליהם. גלויות אלה עומדות במרכז קמפיין הפרסום המציין עשור להשקת הבושם בל ד׳אפריק (Bal D’afrique, נשף אפריקאי) מבית Byredo.

מותג הבשמים ביירדו הוקם בשנת 2006 על ידי בן גורהאם, בן 42, שנולד לאם הודית ואב קנדי, וגדל בטורונטו, בניו יורק ובשטוקהולם. הוא למד אמנות בבית הספר לאמנות בשטוקהולם, אך מפגש מקרי עם יצרן הבשמים פייר וולף גרם לו להבין שהוא מעדיף ליצור ניחוחות מאשר ציורים. הוא החל את דרכו ללא הכשרה פורמלית בתחום והקים את ביירדו בשאיפה ״לתרגם זכרונות ורגשות למוצרים וחוויות״.

עם חנויות בניו יורק, בפריז, בלונדון, בסיאול ובבייג׳ין, גורהאם הפך לדמות מוכרת בעולם האופנה, והוא הפך לחבר של דמויות מפתח כמו ריקרדו טישי (ברברי), קניה ווסט ו־וירג׳יל אבלו (לואי ויטון), שעימו השיק בשנה שעברה ניחוח במהדורה מוגבלת, פרי שיתוף פעולה בין ביירדו למותג Off White.

לציון העשור לבל ד׳אפריק פנה גורהם לססן בת ה־49, שפועלת באמסטרדם. ססן ידועה בשימוש שלה בצבע ובצורות גאומטריות, ואף הציגה עבודות בתערוכה המרכזית בביאנלה לאמנות של ונציה 2013. בנוסף היא צילמה קמפיינים למותגי אופנה כמו מיו מיו, סטלה מקרטני ולואי ויטון. 

ויוויאן:

מוזר שעד היום לא היית באפריקה

בן:

כן, מעולם לא הייתי באפריקה, למרות שאבי גר שם

ויוויאן:

זה דורש תיקון… מה אביך עושה באפריקה?

בן:

הוא למד במוזמביק והיה בטנזניה ובקניה, שם עשה את התזה שלו על נוודים בשבט המסאי. הוא הוציא ספר בנושא, ואני זוכר איך הוקסמתי מהתצלומים של המסאים: זה היה הטעם הראשון שלי מאפריקה. גדלתי עם אמא שלי, וכשהייתי בן 18, היא נתנה לי את היומנים של אבי לקרוא. יכולתי לקרוא על התקופה שבה אבי חי וטייל באפריקה.

זו הייתה דרך מדהימה להכיר את אבי, אבל זה גם עורר במוחי תמונה מאוד חיה של מהי אפריקה, וממש הוקסמתי ממנה. הניחוח של בל ד׳אפריק היה סוג של הרחבה של אותם זיכרונות ראשוניים. זה קצת מוזר, בהתחשב בכך שמעולם לא הייתי שם, אבל בל ד׳אפריק הפך למכתב האהבה הזה לאפריקה, על המקום המדהים הזה, שמעולם לא הייתי בו

ויוויאן:

אולי כבר לא כדאי לך לנסוע, לא להרוס את הפנטזיה

בן:

לא, אני חייב להיות שם. גדלתי בפרברי שטוקהולם והיו לי חברים רבים ממוצא אפריקני, דור ראשון של מהגרים מניגריה, מגאנה, מסנגל ומאתיופיה. כל כך הרבה פעמים תכננתי את המסע לאפריקה, ותמיד הוא התבטל ברגע האחרון

בן גורהאם. צילום: Matthieu Salvaing

בן:

ספרי לי על הנסיעה הראשונה שלך לאפריקה

ויוויאן:

הייתי בת שנתיים כשאבי ואמי נסעו לראשונה לקניה. גרנו שם כשלוש שנים בכפר קטנטן ליד אגם ויקטוריה, ושני האחים שלי נולדו שם. אבי עבד כרופא בבית החולים היחיד שהיה באזור, ופעם בחודש הוא היה יוצא לכפרים לטפל בחולים. היינו נוסעים שעות ואז מגיעים לאיזה בית ספר בכפר קטן, באמצע שום מקום. כל החולים, אמהות וילדים, התכנסו מתחת לאיזה עץ גדול וחיכו לאבא שלי. בגיל 6 חזרנו להולנד, אבל החוויות האלה צרובות אצלי בכונן הקשיח

בן:

ומתי חזרת אחרי זה?

ויוויאן:

כעבור עשר שנים, בגיל 16, נסענו שוב כל המשפחה. זה היה כמו להגיע ליקום מקביל, מאד אמוציונלי; לא הצלחתי להתחבר שוב לאפריקה. המהפך קרה בשנת 2000, כשהכרתי את הוגו, כיום בעלי. הוא נולד בזמביה וגדל בטנזניה

בן:

את חושבת שהחיבור שלכם קשור בזכרונות משותפים?

ויוויאן:

כן, מאוד: אפריקה קישרה אותנו מייד. אנחנו ביחד כבר 20 שנה ומטיילים שם לעיתים קרובות. יש לנו שם חברים, ואנחנו מנסים לבלות שם כמה שיותר

בן:

הרבה מהעבודות שעשיתי בחנו את הקשר בין ריח לזיכרון. הרגשתי שלריח יש את היכולת לעורר רגשות ולהעביר אותך מייד אל העבר ולזכרון. עכשיו כשאת נוסעת לאפריקה לעיתים קרובות, את מרגישה עדיין את הקשר לזכרונות ילדות?

ויוויאן:

בהחלט. יש ריחות שמעבירים אותי בחזרה מייד: ריח של שריפת עץ לדוגמה. או ריח מסוים של אדי מנוע ולהיות באוטובוס עם הרבה אנשים בחום

בן:

אני מנסה להסביר לאנשים שזה קשור לניחוחות מסוימים, אבל זה קשור למקום. אמא שלי מהודו והיינו מטיילים שם המון. הודו היא סביבה מסעירה עבור ילד מאירופה – זה כל כך חושני, עמוס ברעשים ואנשים וריחות. אפילו ריחות הזיהום, כן, גם הריחות האלה, הלחות, צפיפות האנשים בחללים קטנים, ריחות מוכרים, אם כי לא תמיד נחשבים

ויוויאן:

בעיניך אלו ריחות מושכים?

בן:

כן, ריחות מושכים, הם הפכו להיות חלק ממני

ויוויאן:

ריח גם גורם לנו להרגיש בטוחים או לא בטוחים. לדוגמה דטול, חומר חיטוי, מעורר אצלי מייד זכרונות עזים שקשורים באבא שלי. הייתי הולכת לבקר את אבא שלי במחלקה, שהיתה מלאה באמהות וילדים, ובאוויר עמד ריח חזק של חיטוי. זה ריח ספציפי שנקשר למקום

בן:

לדעתי מבחינה פיזיולוגית ופסיכולוגית ריח וזיכרון קשורים זה לזה. את מסכימה? האם ריח הוא כמו צילום עבורך, מעורר זכרונות?

ויוויאן:

ובכן, כן. לפני זמן מה דיברתי עם חברה של אימי; היא מנורבגיה, ובשלב מסוים היא גם עבדה בבית החולים בקניה כשגרנו שם. היא סיפרה לי שתמיד הצבעתי על דברים ואמרתי Kijk eens Kijk eens, שפירושו בהולנדת ״תסתכלו על זה״, אבל היא תמיד חשבה שאני מדברת על עוגות, כי האופן שבו מבטאים את הביטוי הוא cay-cans.

תמיד הצבעתי על דברים שאיכשהו הרגישו חשובים לי: זה קרה מגיל צעיר, כל הרעיון של להסתכל על העולם ולהכיר ולראות דברים שמרגישים לי חשובים. אני חושבת שסוג האור והצבעים שהם כל כך ספציפיים לאפריקה, וגם במדינות משווניות אחרות כמו הודו, השפיע עלי. האור באפריקה כה פריך והצללים כל כך חזקים, וזה נכנס לצילום שלי

בן:

כן, אני יכול לראות את זה

ויוויאן:

אני זוכרת את האמהות והילדים מחפשים מחסה מפני השמש מתחת לעץ, והצללים שהעלים היו מטילים על בגדיהם ועורם; זה משהו שהעניק לי השראה בהמשך הצילום שלי, סוג כזה של איכות גרפית, צורות וצבעים

זכרונות ילדות של משהו שמעולם לא ראיתי

בן:

מתי הבנת שההשתקפויות שלך ייחודיות? יש לך גוף כל כך גדול של עבודה שקשור לאפריקה, מתי זה התחיל להיות חלק מהסיפור שלך?

ויוויאן:

זה התחיל בשנות האלפיים, כשהתחלתי לנסוע שוב לאפריקה עם הוגו. התחלנו בדרום אפריקה והיינו מסוקרנים מהעיירות – פשוט רציתי לבקר בהן כל הזמן. זה הזכיר לי את הכפר שחייתי בו, הכול היה כל כך תוסס. ב־2004 נסענו למזרח אפריקה והראינו אחד לשני את מקומות ילדותנו. נסענו לבקר בכפר ילדותי לפגוש את האנשים שעדיין הכרתי. טיילנו סביב אגם ויקטוריה וזה היה הרגע שבו משהו התרחש תוך כדי צילום.

במסעותיי הקודמים לעיירות, תמיד צילמתי בסגנון תיעודי. רוב הדימויים מאפריקה שהופיעו בתקשורת המערבית היו בסגנון נשיונל ג׳יאוגרפיק או תמונות על רעב או איידס, צילום שחור־לבן מגורען. אני יודעת שזה נשמע נאיבי, אבל אפריקה הייתה צריכה להיות מוצגת באופן תיעודי. ובכל זאת, איכשהו, כשחזרתי למקומות ילדותי, התחלתי לעשות צילום מסוג שונה – ביימתי את האנשים, אפשרתי להם להיות אישיים וסוביקטיביים יותר.

• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר של פורטפוליו>>

בטיול הזה היו לי חלומות עזים מאוד בלילה וכל זכרונות הילדות חזרו. הייתי מתעוררת ומשרטטת רעיונות לתוך המחברת שלי, רעיונות סוריאליסטיים שהושפעו מהחלומות שלי. אתה יודע, כשאתה ילד עדיין יש לך חשיבה קסומה, שבה אתה משלב דברים שאינם אמיתיים. זה היה סוג של קליק – לפתע המצלמה הפכה לכלי שיכול לחבר אותי מחדש עם זכרונות העבר שלי

בן:

מה שאת מתארת מתחבר לעבודה שלך. את מבינה שיש לי זכרונות ילדות של משהו שמעולם לא ראיתי? לכן העבודה שלך מדברת לבדיוני, לחלום שלי. איכשהו, זה מהדהד אותם בדרך יפה מאוד

ויוויאן:

זה אינטואיטיבי, קשור לתת מודע

בן:

יש איכות מופשטת בצילום שלך, משהו שקרוב יותר לאמנותי מלריאליסטי. הדימוי של חלום הוא דרך יפה לתאר אותו – הוא חי ורגשי ומופשט. אני עובר על כל מה שאבא שלי שלח מאפריקה, גלויות שהיו מעין דרישת שלום, ואני מוצא בהן יופי – באותנטיות, בצבעוניות. זה מופיע גם אצלך

ויוויאן:

בילינו כמה חודשים בטנזניה. קרוב לעיירה שבעלי גדל בה יש חנות הודית ותיקה בשם Shah Enterprise שמוכרת מזכרות. מנהל החנות, בשנות ה־80 או ה־90 לחייו, הכיר את בעלי מילדותו. הלכנו לבקר בחנות ומצאתי ערימת גלויות ישנות, קניתי כמעט את כולן. כשיצאתי, ראיתי חבורת ילדים יושבת בכניסה וחשבתי בספונטניות לתת להם לצייר על זה, כדרך טובה להעסיק אותם! זה לא היה מבוים ולא מתוכנן, לגמרי ספונטני. היו לי עפרונות בתיק, כי לעיתים קרובות גם אני מציירת על צילומים שלי. באותו רגע בכלל לא חשבתי שאעשה עם זה משהו

בן:

אני מרגיש בר מזל שאנחנו יכולים להציג את הדימויים הללו. אפילו לראות איך ילדיי – שהם בני 11 ו־5 – מגיבים לתמונות האלה. יש בהן כוח. אני תמיד מדמיין שבאפריקה קיימת רוח יצירה ייחודית, שאי אפשר למצוא במקומות אחרים בעולם. את מסכימה איתי?

ויוויאן:

אני לא בטוחה שזה שונה מאוד ממקומות אחרים בעולם. אם אתה מסתכל על תרבויות שונות לאנשים תמיד יש נטייה לעשות דברים יפים; לשנות את המחשבות, את הדימויים ואת החלומות שלהם לאוביקטים, פסלים או כל מה שנוח להם. מה שאני אוהבת באפריקה היא התרבות המונפשת שמעלה חיים נורמליים מאוד; לדוגמה הדרך שבה הם משתמשים בשיר, בריקוד ובתיאטרון לביטוי רעיונות וסיפורים

מקור אינסופי להשראה ורגש

בן:

פרויקט הגלויות הפך לפרויקט צדקה

ויוויאן:

הצדקה מנוהלת על ידי סבתם של הילדים שעזרו לצייר את הגלויות הללו. היא נולדה בטנזניה, יתומה שגדלה עם נזירות. עכשיו, בשנות ה־80 לחייה, היא אישה מכובדת מאוד. היא הייתה אחת הנציגות הראשונות בבתי הפרלמנט בטנזניה והיא עשתה עבודה מדהימה למען הענקת השכלה לנערות צעירות.

בעבר, כשתלמידות בית ספר צעירות היו נכנסות להריון, אסור היה להן להמשיך את הלימודים ולעיתים הן גורשו מהבית. היא דאגה לבתי מחסה וטיפחה אותן. חשבתי שיהיה נחמד להעניק לה את התרומה, דווקא כי היא פועלת מתחת לרדאר

Instagram Photo

בן:

אני מאמין בחיבור בין פרויקטים לאנשים באזור. למרות שבל ד׳אפריק הוא חגיגה אדירה של התרבות והחלומות האפריקאים, צריך להכיר ולהבין שיש גם קשיים וניגודים תרבותיים שרוחשים מתחת לשטח. איזה חוויות העברת לבן שלך על אפריקה?

ויוויאן:

נטענו בו את זרע האהבה לאפריקה. הוא היה בן שנה כששהינו שם כמה חודשים; הוא למד ללכת על אדמת אפריקה. זה משהו שאנחנו מוקירים. חשוב לראות כיצד אנשים בתרבות אחרת לגמרי חיים. הוא אוהב את זה והוא רוצה לחזור

בן:

בן כמה הוא עכשיו?

ויוויאן:

בן 11

בן:

גיליתי שביתי, שהיא גם בת 11, הרבה יותר בוגרת ומודעת מכפי שציפיתי

ויוויאן:

כן, זה מטורף וזה נכון

בן:

יכול להיות שהוא היבנה את הזיכרון שלו על אפריקה דרך הדימויים שלך?

ויוויאן:

הוא לא ממש מתעניין בצילום שלי! אותו מעניינים רק בעלי חיים! הוא מחובר יותר לטבע ולחיות בר, יודע הכול על נמרים ועל פילים ועל החרקים הזעירים ביותר. כשהיה צעיר יותר שמנו לו סרטים תיעודיים של חיות בר עם דייוויד אטנבורו, אז אפשר לומר שטיפחנו את זה. הוא רוצה להיות ביולוג כשייגדל, או לפחות ולוגר (וידאו בלוגר)

בן:

זה נראה לי תקף לגבי כל הילדים בני ה־11

ויוויאן:

אולי הוא יכול לעשות בלוגים על חיות בר, נחכה ונראה

בן:

ואת? האם תמשיכי לחקור את הזכרונות שלך מאפריקה? 

ויוויאן:

אני מקווה שכן. אני שוקלת מה לעשות הלאה ובהחלט אמשיך לחזור לאפריקה.

בן:

זה מקום כל כך עשיר ורב־פנים. וגם הבושם, בל ד׳אפריק, נבנה כך; אפריקה היא מקור אינסופי להשראה ורגש


Byredo, מותג הבישום השוודי, מושק בימים אלה בישראל בבוטיק אינדיבידואל לבשמי נישה בנווה צדק, תל אביב

בוטיק אינדיבידואל. צילומים: גיא יחיאלי

The post הזכרונות מאפריקה, הניחוח משוודיה  appeared first on מגזין פורטפוליו.


Viewing all articles
Browse latest Browse all 3234

Latest Images

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Vimeo 10.6.2 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.2 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.1 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.1 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.0 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.0 by Vimeo.com, Inc.

Re:

Re:

Re:

Re:

Re:

Re:

Re:

Re:

Re:

Re:





Latest Images

Vimeo 10.7.0 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.7.0 by Vimeo.com, Inc.

HANGAD

HANGAD

MAKAKAALAM

MAKAKAALAM

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Vimeo 10.6.1 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.1 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.0 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.0 by Vimeo.com, Inc.

Re:

Re:

Re:

Re: