דוד בעל החלומות: הדהוד רחוק לאליס בארץ הפלאות

הי יקיר, בוקר טוב. מה שלומך? איך אתה מתמודד עם שגרת הפוסט־קורונה?

הי יובל. אני קצת מתגעגע לזמן הפנוי שהמשבר אפשר לחלקנו להניע תהליכים שאולי יהפכו לפרויקטים חדשים… עכשיו כבר מורגש היטב חוסר הזמן שהחיים התזזיתיים תובעים לעצמם בחזרה

לגמרי. ובוא נתחיל עם מזל טוב על דוד בעל החלומות, עם האיורים הנפלאים של תום זיידמן־פרויד. אני מניח שלא תכננת להוציא אותו לאור בזמן מגיפה…

תודה – היה לי חשוב קודם כל להוציא את הספר ״דוד בעל החלומות״ עוד בחודש מרץ בלי קשר למגיפה שפקדה אותנו. המתרגם מאנגלית, איל לוין, סיים את התרגום בשנה שעברה ואחר כך חלה. מכיוון שמצבו היה רע היה לי חשוב שהוא יזכה לראות את תרגומו האחרון ושייהנה להחזיק את העותקים המודפסים, וכך אכן קרה. כך שבעצם הפרויקט הוא קצת לזכרו

וואלה. לא ידעתי. אני שמח שלפחות זה הצליח. ספר בכמה מילים על הספר לטובת מי שלא מכיר, ואיך התוודעת עליו לראשונה

את תום זיידמן־פרויד ״פגשתי״ לפני 15 שנה בבצלאל בלימודי תקשורת חזותית (בזכות אורה איתן). האיורים שלה המשיכו לרדוף אותי עוד שנים אחר כך, וכנראה שבגלל זה התחלתי לאסוף את הספרים המקוריים שהוציאה בגרמניה, שכיום הם נדירים מאוד. להרבה מהספרים שהוציאה בחייה נוצרו תרגומים עבריים עוד בתקופה על ידי ביאליק, אבל דווקא, ״דוד בעל החלומות״ (David the Dreamer) שהוא יצירה מוקדמת יחסית, נותר מיותם וללא מחקר כמעט.

כשהצלחתי סוף סוף לרכוש עותק במצב טוב של הספר, כמובן שהתפעלתי כמו כולם בעיקר מהציורים. אבל הספר, שנכתב על ידי ראלף ברגנגרן ב־1922, ארוך מאד יחסית לספרים של תום עצמה, והוא כולל הרי גם סיפורים. ההתאהבות הסופית התחילה כשסיימתי לקרוא אותו, את כל עשרת החלומות המדהימים, והבנתי שמדובר באוצר לא ידוע כמעט

מתי זה היה?

זה לקח זמן. הוא כבר כמה שנים נח אצלי על המדף… קראתי אותו ממש בעיון שוב ושוב לפני שנתיים, ואז גם נפלה ההחלטה, בעקבות המחקרים המועטים שקראתי, להוציא אותו מחדש, ובפעם הראשונה בעברית! ולהשלים איזה חוסר. 

דווקא שאר הספרים של תום זיידמן־פרויד כן קיבלו גרסה עברית במרוצת השנים, ואילו ״דוד״, שהוא מעין הדהוד רחוק ל״אליס בארץ הפלאות״ בגרסה פיוטית ומדהימה חזותית, פשוט נשכח קצת מאחור. אולי בגלל שהאיורים הם מעין שלב מעבר, שלב ביניים לסגנון הבוגר והמוכר של זיידמן־פרויד

מה זאת אומרת הדהוד רחוק לאליס בארץ הפלאות? איזה חלומות חולם דוד? ואולי זה גם המקום לספר מה הקשר שלה לזיגמונד פרויד…

זה מעניין, כי ההדהוד ל״אליס״ קורה גם ברמת החלומות (ואכן כנראה שהמאיירת נבחרה לאייר ספר על חלומות בגלל הקרבה המשפחתית לזיגמונד פרויד, שהיה הדוד שלה), וגם ברמת הפרשנות החזותית שהיא העניקה לחלומות. בחלומותיו קורים לו כל מיני טרנספורמציות: דוד הופך לקטן מאוד, משתכפל להמוני דוידים קטנים, או חוזר אחורה בזמן כדי לשחק עם הוריו כשהיו ילדים קטנים…

באיור אחד לדוגמה, כשהטבחית המשפחתית שמבשלת בביתם הופכת לפרח, המקרה הברור לקריצה ל״אליס״ הוא באיור שמזכיר כמעט במפורש את הזחל על הפטריה מהספר של לואיס קרול.

הדבר החידתי ביותר הוא שאנחנו לא יודעים בדיוק כיצד נוצר הקשר בין הסופר האמריקאי, שיושב בבוסטון, ובין המאיירת היהודיה־גרמנית שיושבת בברלין. איך הוא שלח לה את הטקסט? באיזה אופן תקשרו לגבי הפרשנות האיורית?

הדבר המעניין ביותר, ואולי החידתי ביותר הוא, שאנחנו לא יודעים בדיוק כיצד נוצר הקשר בין הסופר האמריקאי, שיושב בבוסטון, ובין המאיירת היהודיה־גרמנית שיושבת בברלין. איך הוא שלח לה את הטקסט? באיזה אופן תקשרו לגבי הפרשנות האיורית? האם הסופר בחר אותה בגלל שהיא אחייניתו של פרויד, שהוא המחבר של ה־ספר בהא הידיעה על חלומות באותה תקופה (״פירוש החלום״)?

מה שבטוח שהעבודה על הספר נמשכה שנים. האיור הראשון, שבו דוד הופך לקטנטן ומפליג באקווריום דג הזהב שלו, התחיל ב־1917. כלומר העבודה על הספר נמשכה כמעט שש שנים משני צדי האוקיינוס האטנלנטי

באמת מעניין… מוזר שאף אחד לא יודע. בכל אופן, מה אתה יכול לספר על הסגנון האיורי שלה בספר?

האיורים עצמם מייצגים איזה שלב מעבר מהסגנון המוקדם של תום זיידמן־פרויד, שהוא מתפתל ומסתלסל יותר ברוח האר־נובו הגרמני (היוגנדשטיל), לסגנון היותר בוגר שלה, שהוא כבר הרבה יותר מסוגנן, גיאומטרי, ומודרני. האיורים של ״דוד״ נמצאים בדיוק בתווך – מצד אחד הם מאוד נקיים ומודרניים, אלגנטיים בהקפדה הכמעט אדריכלית שלהם. 

• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>

מצד שני הם מלאים בפרטי קטנים ופיצ׳פקעס אקלקטיים באופן פרוע ממש: בעין בוחנת אפשר לראות שם השפעות יפניות, רנסנסיות, שטיחים מימי הביניים ועיצוב של קלפי משחק. כל איור כזה הוא יצירת אמנות קטנה שמזמין פרשנות, גם חזותית וכמובן פסיכולוגית.

הכי מרתקת הדמות של דוד עצמו, שהוא מעין ילד־בובה מסוגנן עם שיער בלונדיני ארוך. הרבה מתבלבלים ורואים בו ילדה

יקיר שגב. צילום: מ״ל

אז יש איורים מדהימים וספר נדיר ועכשיו מה? מה היה תהליך ההוצאה לאור? 

התהליך עצמו, של לברוא מחדש את ״דוד״ בעברית, הוא תוצאה של המפגש שלי כמו״ל בפרויקט הזה ובין כל מיני רמות של עברית ששילב המתרגם איל לוין: מהעברית הכי מליצית וגבוהה (״כלונסאות״, ״מחלצות״, ״ביבר״), ועד לסלנג הכי של ימינו (״אבוש, ״קשקוש״, ״מדליק״). אני תמיד אומר להורים שאם הם לא בטוחים, שיכינו מילון עברי־עברי בהיכון ליד הספר הזה. הוא באמת אוצר בלום של עברית.

השלב הבא היה עבודת עיצוב הספר עם נעמה טוביאס, שהיא זו שהעניקה לספר את המראה השובה־לב שלו. העיצוב של נעמה נעשה בזיקה לספר האמריקאי המקורי, שהוא כבר אייקון עבור האספנים של ספרי תום זיידמן־פרויד – כריכת בד קשה ירוקה עם הטבעות זהב.

נעמה עיצבה את הספר עם המון רגישות לטיפוגרפיה הקלאסית העברית, של תרבות הספר העברי בשיאה בגרמניה של שנות ה־20, אבל עם טוויסטים קטנים של ימינו. לשמחתי גלריה חנינא, שמשמשת גם כהוצאה לאור קטנה אך איכותית, הסכימה להוציא אותו לאור ולכלול אותו בקטלוג שלה

בכמה עותקים הדפסתם? ומי שרוצה לרכוש – כמה עולה ואיפה אפשר?

אז זהו, אמנם הכוונה המקורית שלי היתה ש״דוד״ יהיה זמין מעכשיו לכל בעברית ובאופן הכי נגיש (כי הספרים המקוריים, שמזמן הפכו לנדירים, עולים אגב מאות דולרים, אם לא יותר), אבל הספר החדש נוצר בהקפדה ובתשומת לב עילאית מבחינת העיצוב וההפקה, כך שבסופו של דבר זו כן הפכה למעין מהדורת בוטיק, ב־500 עותקים בלבד. מי יודע, אולי בהמשך, נדפיס אותו שוב…

מכיוון שאנחנו עדיין נמצאים בתקופת פוסט קורונה מבלבלת ולא ברורה, הספר עוד לא יצא להפצה מסודרת בחנויות. בעתיד הקרוב הוא יהיה, כך אני מאמין, בחנויות הספרים העצמאיות. מחירו 100 ש״ח ופתחנו לו תיבת מייל שאפשר להזמין ישירות בכתיבה אליה: davidthedreamer2020@gmail.com

יפה! מה עוד? משהו חשוב נוסף לספר לפני שנפרדים?

כן! גם אני מכיר את הכיף וההתרגשות כשמקבלים ספר מאויר באופן מדהים לידיים. ישר רצים לאיורים ומדפדפים קדימה. הספר הזה דורש קצת התמסרות, בכל זאת אלו חלומות וצריך לשקוע בהם. תנו גם לשפה העברית ולסיפורים לשקוע. זה שווה את זה

״דוד בעל החלומות״. מאת ראלף ברגנגרן; איורים: תום זיידמן־פרויד
מהדורה עברית ראשונה; תרגום מאנגלית: איל לוין
הוצאת גלריה חנינא, 2020
עיצוב: נעמה טוביאס

The post דוד בעל החלומות: הדהוד רחוק לאליס בארץ הפלאות appeared first on מגזין פורטפוליו.