דוד שוילי (נ׳ 1953) הוא אמן קונספטואלי ותיק, שבשנים האחרונות פועל מחוץ לקנון האמנות המקומית מתוך בחירה. הוא מגבש ומנסח את תפיסת עולמו בספר מקיף, יצירת אמנות מרשימה בפני עצמה. הוא מעניק למילים ולעיצוב הגרפי מעמד מוביל בעשייתו האמנותית, ובימים שבהם מתעצמת ביותר האקסטנציה הקיברנטית–דיגיטלית של האדם, ביקורתו של דוד שוילי נראית כקריאה הומניסטית שבטרם אובדן.
הספר – תוצר של קרוב לעשר שנות עבודה – מכונן על מערכת דיפרנציאלית של קודים: מערכת המשתנה מקורא לקורא במהלך ה״שיטוט״ בו, כשכל קורא בורא לעצמו את הרכב הספר הפרטי שלו, או יוצר את היסטיו הפרטיים מתוך דגם מושלם שאינו קיים. ה״היסט״, מונח שתבע שוילי, הוא הסטייה מהכלל הקובע, הסטייה מנוסחת הסדר והמשמעות. ובלשונו של שוילי: ״כינוסם של ׳רעשים׳ אל תוך תבנית ׳מוגדרת׳.
״ההיסטים חלים על הכול, הן ברמת המיקרו והן ברמת המקרו. אין ההכרה בוחנת את מושאיה בבחינת מצלמה הסובבת את האובייקט הנצפה, אלא היא זו היוצרת את מושאי–החקירה… אך התובנה המעניינת היא שההיסטים אינם חדלים להתרחש, ומחוללים הן את ההכרה והן את מושאיה!״
הספר, בן 586 העמודים, יצא לאור בשפה האנגלית ומצורף אליו סי. די. ובו הגרסה העברית. הספר מלווה במאמר מאת ד״ר גדעון עפרת.
