בצד הגב של שטר 200 שקלים מסדרה א׳ של השקל החדש, שהונפק בשנת 1992, טמון סוד. במבט ראשון קשה לזהות, אך במבט נוסף מגלים שמשמאל לילדה הצעירה שכותבת על שולחן הכתיבה בעודה עושה את צעדיה הראשונים בכיתה א׳, ממוקמת מונוגרמה טיפוגרפית, המרכיבה את המילה ״לגיא״.
מי שעיצב את צד הגב של השטר, שנושאו היה חינוך, הוא המעצב דרור בן דב (את צד הפנים עיצב משה פרג). על אף שהשטר הונפק על ידי בנק ישראל בשנת 1992, הוא עוצב שש שנים קודם לכן, ב־1986. אותו גיא, ששמו מופיע על גבי השטר שמוקדש לו, הוא סמ״ר גיא בן דב ז״ל, בן 21 בנופלו, בנם הבכור של נאורה ודרור בן דב.
שטר 200 שקלים, 1992. צילום: ויקיפדיה
גיא, יליד 1965, נפל בקרב בדרום לבנון בעת שירותו הצבאי כלוחם בגדוד 890 של חטיבת הצנחנים, ב־10 ביולי 1986. בעת שנפל היה אביו דרור באמצע תהליך עיצובו של השטר. בן דב התלבט האם להמשיך בתהליך העיצוב, לבסוף החליט להמשיך. בהמשך התהליך התבקש על ידי בנק ישראל לשלב בשטר מונוגרמה, שתפקידה מניעת זיוף שטרות. שילוב שמו של בנו בשטר, הייתה דרכו של האב להנציח את בנו שנפל. בינואר האחרון הלך דרור בן דב לעולמו, והוא בן 86.
הפרנסה ניצחה
דרור בן דב היה מעצב רב תחומי ואומן, בוגר המחלקה לגרפיקה שימושית בבצלאל וזוכה פרס העיצוב של משרד התרבות לשנת 2011. בנימוקי השופטים לקבלת הפרס כתבו שהפרס הוענק לו על תרומתו האדירה ורבת השנים לעיצוב הרב־תחומי בארץ, הכוללת עיצוב תערוכות, מטבעות, בולים וסמלים שהפכו לנכסי צאן ברזל של החברה הישראלית, כמו גם על השפעתו הרבה בהטמעתם של ערכים עיצוביים ואסתטיים בתרבות היום־יומית הישראלית.
הוא נולד ב־13 בינואר 1934 בקריית חיים. הוריו, צילה ומשה, אנשי העליה השלישית, היו ממייסדי הקריה. הוא למד בבית הספר העממי לילדי עובדים בקריה, ואת לימודיו התיכוניים סיים בבית הספר התיכון המקצועי בסמ״ת ליד הטכניון בחיפה. במהלך אותן שנים היה חניך תנועת הנוער התנועה המאוחדת. בשנת 1951 התגייס לצה״ל עם חבריו לתנועה, כגרעין נח״ל בקיבוץ חמדיה בעמק בית שאן.
באוקטובר 1954 החל את לימודיו במחלקה לגרפיקה שימושית בבצלאל, לאחר התלבטות בין מחלקה זו למחלקה לאמנות. מתוך כל השיקולים, הפרנסה ניצחה. במהלך שנים אלו היה בן דב רקדן בלהקת כרמון. בתקופת לימודיו בבצלאל עבד כמדריך חוגי ריקודי עם באוניברסיטה העברית ואף הדריך את להקת הסטודנטים.
בשנת 1958 סיים בן דב את הלימודים בבצלאל וחזר לחיפה, אך בהמשך החליט לחפש עבודה בתל אביב. בין חברותיו וחבריו לספסל הלימודים בבצלאל הייתה בתו של הקריקטוריסט יוסף בס, שהציעה לו לנסות להתקבל לעבודה בסטודיו לגרפיקה של אביה. בן דב ניסה, ואכן התקבל, וכך מצא עצמו במשך כשנה נוסע לעבודה מדי בוקר ברכבת מחיפה לתל אביב.
אצל בס עיצב בעיקר סמלים, כרזות ומודעות לעיתונים. כעבור שנה המשיך הלאה, וחבר לחברו לכיתה בבצלאל אליעזר ויסהוף. הוא עבד בסטודיו של ויסהוף בתל אביב, ולאחר כשנתיים, בשנת 1960, יצא לדרך חדשה והפך לעצמאי.
סמלי התאחדות התעשיינים ורמת אפעל
סקיצה מקורית לסמל עתלית
מדליית ארד מפעל הפיס, 1982
סקיצה מקורית להצעה לכרזת יום העצמאות, 1962
דרור בן דב על רקע כרזת יום העצמאות שעיצב, 1962
במהלך קריירת רבת השנים שלו יצר בן דב עבודות כמעצב רב־תחומי, כאומן וכמאייר ואף שימש כמחנך. הוא לימד קורסים בנושא עיצוב גרפי בין השאר בוויצו חיפה ובמכון טכנולוגי חולון. במסגרת עבודתו כמעצב גרפי, עיצב סמלים, כרזות, מדליות ממשלתיות ועוד.
בין המדליות החשובות בעיצובו היו מדליית פדיון הבן משנת 1982, שעליה מופיעים שבעת המינים, ומדליית אולימפיאדת אטלנטה משנת 1996, שציינה 100 שנה לקיום האולימפיאדות בעידן המודרני. בן דב גם עיצב תדמיות לחברות ומוסדות, בין הבולטות הייתה זו של מכון הייצוא הישראלי. הוא גם עיצב סמלים רבים למועצות מקומיות בישראל, בין השאר את אלה של קרית אונו, יקנעם, עתלית, רמת אפעל ועוד. פריט בולט נוסף שעיצב הוא פונט ״דרור״, שקרוי על שמו.
סופו של השוקו על הבולים
מקום מרכזי בתיק העבודות העשיר של בן דב תפסו הבולים, שעיצב בעבור השירות הבולאי הישראלי. הבולים היו גם אלה שהוא סבר שמייצגים אותו כמעצב יותר מכל העבודות שיצר. כ־30 בולים עיצב בן דב בין השנים 1992-1968, רובם במסגרת סדרות. בין הבולטות היו סדרת חגי ישראל בנושא חג הפסח משנת 1972 וסדרת מועדים לשמחה התשל״ו בנושא שופטי ישראל משנת 1975. את כולם עיצב באופן ידני ללא שימוש במחשב. מכנה משותף נוסף לכל אותם בולים היה העושר הגרפי והצבעוני שאיפיינו אותם.
סדרת הבולים הראשונה שעיצב הייתה סדרת בולי מועדים לשמחה התשכ״ט משנת 1968. את המכרז הוציא השירות הבולאי מיד לאחר מלחמת ששת הימים: הנושא היה ירושלים, ואת חמשת הדימויים בחר בן דב בעצמו. בסדרה, המונה חמישה בולים, מופיעים אתרים מירושלים העתיקה וגם מירושלים המודרנית.
מעטפות יום ראשון ,בולי מועדים התשמח והתשמט, 1987-1988, מאוסף רני רדזלי
פולדר בולי מועדים התשמ״ח, 1987, מאוסף רני רדזלי
מעטפות יום ראשון, בולי מועדים התשכט, 1968, מאוסף רני רדזלי
דרור בן דב מצייר את בולי מועדים התשכט, 1968
גם מאחורי בולים אלה טמון סיפור, וגם בו משתתף בנו גיא, אז ילד בן שלוש. ימים רבים עבד דרור בן דב בדירת המשפחה בפתח־תקווה על הפרזנטציה של ציור הבולים, שאותם ביצע בגואש על גבי נייר. בבוקר ההגשה התעורר גיא וניגש לאביו, אוחז בידו שקית שוקו. על השולחן ציורי הבולים. גיא התעניין בנעשה, התקרב, וסופו של השוקו על הבולים.
כל זאת שעות ספורות לפני מועד ההגשה. בן דב החליט לספר לאנשי השירות הבולאי את האמת כפי שהתרחשה. הסיטואציה הובנה והארכה של מספר ימים ניתנה. הציורים שוחזרו, גרסה נקיה ונטולת שוקו הוגשה לתחרות, והשאר היסטוריה.
אך בן דב לא הסתפק בדו־ממד, ובמשך השנים הרחיב את פעילותו גם לתלת־ממד. בשלב מסוים התמקדה מרבית פעילותו בעיצוב ובביצוע תערוכות, בתחילה בישראל ובהמשך גם בחו״ל. על מרבית פרויקטי התערוכות עבד עם שותפו נתן קירפיצ׳ניקוב. כ־100 פעמים טס בן דב להקים את התערוכות שעיצב, וזאת למספר רב של מדינות ברחבי העולם, החל באירופה, דרך ארצות הברית ועד קוריאה; אפילו באיראן ביקר.
התערוכות שעיצב בן דב היו בעבור גורמים רשמיים, כמו משרד החוץ, משרד החינוך והתרבות ורשות שדות התעופה, וגם בעבור חברות ישראליות כמו כור, טבע, אלביט ותדיראן. הוא אף עיצב חמש פעמים את הביתן הישראלי של הסלון האווירי בפריז, עבודה שנחשבה לאחת היוקרתיות ביותר בתחום עיצוב התערוכות. בשנת 1974 עיצב ותיכנן את הביתן הישראלי בתערוכה חקלאית בינלאומית ביוהנסבורג שבדרום אפריקה. על עיצוב זה זכה בפרס ראשון בתחרות עיצוב והוענקה לו מדליית זהב.
רישום ביתן התעשיה האווירית בסלון האווירי בפריז
ביתן התעשיה האווירית בסלון האווירי בפריז
ביתן רשות שדות התעופה בגני התערוכה בתל אביב, 1988
דגם ביתן משרד החינוך והתרבות, 1988
דגם ביתן משרד החינוך והתרבות, 1988
בנוסף עסק בן דב גם בעיצוב סביבתי ובתכנון מבנים, דוגמת מוזיאון לח״י בתל אביב, שנקרא גם ״בית יאיר״, על שם מפקד לח״י אברהם שטרן (״יאיר״), שאותו עיצב בן דב בעבור משרד הביטחון. בין השאר עיצב פסלים, כשאחד הבולטים היה פסל בנושא ראשית ההתיישבות שממוקם בכיכר בנס־ציונה.
• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>
לצד עבודתו כיוצר, נודע בן דב גם בזכות פעילותו ותרומתו כיו״ר אגודת המעצבים הגרפיים בישראל – תפקיד שבו כיהן בשנים 1990-1988. בעת כהונתו, יצא לאור הספר ״עיצוב גרפי בישראל 1989״, שבו מוצגות כ־350 עבודות עיצוב גרפי מגוונות, שעוצבו על ידי כ־100 מעצבות ומעצבים גרפיים מקומיים, כולם חברים באגודת המעצבים.
בן דב היה בין יוזמיו של הספר. העבודות נבחרו על ידי ועדות שיפוט, מתוך כ־1,000 עבודות שהוגשו. הוא שימש כיו״ר ועדת העריכה של הספר, שבו מוצגים בין השאר לוגואים, ספרים, כרזות, לוחות שנה, איורים, שילוט, תערוכות ועוד, שעיצבו מיטב המעצבים הצעירים והותיקים שחיו ופעלו באותה תקופה בישראל.
עוד בתקופתו של בן דב כיו״ר האגודה, התקיים בפעם היחידה בישראל כנס ה־Icograda – הקונגרס הבינלאומי של המעצבים הגרפיים, שהתקיים באוגוסט 1989, במשך שבוע ימים, ואליו הגיעו מעצבים מכל רחבי העולם. הכנס, שהיה הכנס ה־13 של הארגון, התקיים בשיתוף אוניברסיטת תל אביב. אייב רוזנפלד כיהן כיו״ר, ובול דואר, בעיצובו של גד אלמליח, הונפק על ידי השירות הבולאי לכבוד האירוע.
דרור בן דב, 2017, צילום: רני רדזלי
עיצוב גרפי בישראל, 1989, מאוסף רני רדזלי
The post דרור בן דב 1934-2020 appeared first on מגזין פורטפוליו.
