איך ייראה בית הספר בעתיד? מהי הסביבה הנכונה ללמידה, וכיצד יש להתאים את חלל בית הספר לאופיו ולאוכלוסיות שונות של תלמידים? ״מעצבים חינוך״ הוא הנושא שהוביל השנה את פרויקטי הגמר במסלולי עיצוב פנים ותקשורת חזותית במרחב של בית הספר לעיצוב וחדשנות במכללה למנהל.
בשיתוף עם מנהל החינוך בעיריית ירושלים, חקרו הסטודנטים בתי ספר מסוגים שונים, בכל רחבי העיר ומכל המגזרים. מתוך תערוכת הבוגרים, שמוצגת במוזיאון ישראל ונאצרה על ידי רכזת פרויקט הגמר האדריכלית טלי כהן־אנדרסון – לפניכן שבעה פרויקטים בולטים שחותרים לחבר בין עיצוב לפדגוגיה.
ענבר אברמוב / מרמלדה
פרויקט מרמלדה מציע שפה חזותית חדשה לבית הספר קדמה, ודרכים לשילובה באופן חזותי במרחב, תוך הטמעת האידיאולוגיה ההוליסטית של בית הספר בהבט העיצובי והפרקטי. דרכים אלה מאפשרות מתן ביטוי חזותי ומרחבי לאג׳נדה של בית הספר המבקשת לחבר, להפגיש ולקדם תלמידים, ומתייחסות לערך ההוליסטי, המכיל והמחבר.
בהתאם לכך, העיצוב מתבסס על טכניקת קולאז׳, המורכבת משכבות שונות שביחד מייצרות שלם צבעוני, שמח ותוסס. הקווים, הטקסטורות, הצורות והצבעים השונים משמשים כמטאפורה לקהילה המגוונת של בית הספר, והופכים כך לקולאז׳ אנושי.
הפרויקט מתמקד במסדרונות בית הספר הפורצים את גבולות המרחב, ומציע לשלב בשטחם מערכות ישיבה מגוונות העונות על הצורך של התלמידים והסגל לאזורי שהייה בלתי פורמליים; מקומות המאפשרים קיום מפגשים חברתיים וקבוצתיים או מפגשים בין אישיים בין מורים לתלמידים.
ענבר אברמוב / מרמלדה
פזית קוטיק / Seamless
Seamless הוא מרחב למידה אלטרנטיבי א־פורמלי, המוצע למרחבי החוץ של בית הספר התיכון הדתי מעלה. בית הספר מיועד לנוער שנשר מהמסגרת הקודמת שבה למד, כשרוב התלמידים נמצאים בבקרים בעבודה ומגיעים אחר הצהרים ללימודים.
הפרויקט מספק מענה לשתי בעיות קיימות, שעניינן זמן ומקום: בהבט המקום בבית הספר אין מספיק שטח בנוי, כשמנגד ישנם שטחי חוץ רבים שאינם מנוצלים. בהבט הזמן, חלק גדול מהתלמידים מגיע לבית הספר מוקדם, ומבלה מספר שעות בחוץ עד לתחילת השיעור. בהתייחס לכך הפרויקט מציע מרחב חדש הפורץ את גבולות בית הספר, ומאפשר למידה אלטרנטיבית המטשטשת את הגבולות בין החוץ לפנים ומייצרת חיבור לקהילה, לטבע ולנוף.
פזית קוטיק / Seamless
אוראל מזרחי / אלחוש
הפרויקט מציע מערכת ויסות חושי לילדים בגילאי 6-21 המוגדרים על הרצף האוטיסטי בבית ספר אלבסמה, שבמזרח ירושלים. מערכת אלחוש תוכננה ונבנתה מתוך הכרה בקיום מנעד אוטיסטי נרחב, וככזו מאפשרת גמישות מרחבית ותחושתית בסיטואציות שבהן ליקוי של האחד פוגש בגירוי של השני.
אוכלוסיית האוטיזם סובלת משלושה קשיים עיקרים: תקשורת, הצפת חושים והתפרצויות זעם, ובהתאמה לכך אלחוש מתמקדת בשלושה הבטי טיפול: פדגוגי, סנסורי ומוטורי. לכל אחד מהם המערכת מספקת מרחב מגוון לניתוקים תחושתיים המעניקים לילד את האופציה לבחור בדרך המרגיעה אותו, ללא התנתקות מהמרחב שבו הוא שוהה. המטרה היא לגרום לו לחזור למצב ויסות חושי תקין ככל האפשר מבלי להוציא אותו ממקום הימצאו, כך שיחוש נוחות מקסימלית.
אוראל מזרחי / אלחוש
נעמי הול / PIXEL
בבסיס הפרויקט, שחקר אף הוא את בית הספר אלבסמה, עמדה השאלה האם למידה משחקית משותפת יכולה לחזק את הקשר בין תלמידים על הרצף האוטיסטי, לבין תושבי השכונה שבה הוא ממוקם. פיקסל הינו מגרש משחקים חושי־קהילתי, שעיצובו המשחקי נבע מהרצון לחזק את הקשר בין בית הספר לקהילה, במטרה ליצור בקהילה סיטואציות חברתיות ספונטניות של הכלה וקבלת ״השונה״ מגיל צעיר.
ברחבי השכונה ובשטחי בתי הספר היסודיים מוקמו קופסאות משחק המשמשות כמעין גירוי של ״פירורי לחם״ למרחב המשחקי המרכזי שבבית הספר. כך, פיקסל הוא חלק מתמונה שלמה לצד היותו בעל קיום בפני עצמו; כמו חלקי מגרש המשחקים וקופסאות המשחק שכל אחד מהם הוא פיקסל בתמונה, כך כל ילד הוא פיקסל בתמונה השלמה, שהיא הקהילה.
נעמי הול / PIXEL
רון בובליל / עיצוב מלמד
פרויקט עיצוב מלמד עסק באיפכא, מרכז לחדשנות פדגוגית, שאליו מגיעים תלמידים ומורים אחת למספר חודשים כדי להתנסות בגישות לימוד חדשניות. השאלה שעמדה בבסיס הפרויקט הייתה האם פרקי הזמן החולפים בין ביקור לביקור מספיקים כדי לחולל שינוי משמעותי באופן הלמידה.
מכאן התקבלה השראה למערך אלמנטים חינוכיים־משחקיים מעוצבים, שתוכנן מתוך כוונה להתערב ולשנות את שיטת הלימוד המסורתית; להתאים את סביבות הלמידה לתלמידים הלומדים בהן, לקדם את התלמידים לעצמאות, לחקירה ולסקרנות, וליצור מרחב שבו התלמיד יוכל לחוש, להתעניין וללמוד מהקיים. האלמנטים השונים עוצבו בהסתמך על תיאוריות וראיונות עם מומחים בתחום החינוך, כשהם משלבים הבטים לימודיים שונים להעצמת יכולות קוגניטיביות ומוטוריות, כמו פיתוח זיכרון, הצלבות, עבודה בשיתוף פעולה, גבולות גוף, איזון ועוד.
את האלמנטים אפשר לפרוש בחלל בתבניות מגוונות ובתמהילים שונים, תוך התאמתם ליחידים, למשחק בזוגות או בקבוצות. הפעילות המשחקית תומכת כך בחוויית הלמידה, מעשירה את משמעות המרחב, ומעבר לכיתות המסורתיות מעניקה הזדמנויות למידה גם במסדרונות, במעברים, בחללי המתנה וכד׳.
רון בובליל / עיצוב מלמד
מאיה ליבני / INSIDEOUT
הפרויקט עוסק בסוגיית המרחב הבית ספרי בבית הספר ראשית – בית ספר אקולוגי ירוק, המשלב תלמידים מקבוצות חברתיות שונות ודוגל באינטגרציה חינוכית, כשאת הפעילות בו מנחים תחומי המוזיקה, האמנות והחקלאות.
הצעת התכנון בוחנת את חללי התווך דוגמת מסדרונות, מבואות, חצר וכו׳, שנמצאים בין האזורים המוגדרים – הכיתות – כשמטרתה היא להתערב בהם על מנת לטשטש את הגבולות בין למידה ומשחק, ולאפשר למידה חדשה בחללי התווך. כך היא עונה על צרכים לימודיים וחברתיים, כמו הרחבת אזורי הלמידה הכיתתית, תוספת של אזורי למידה אישיים/ קבוצתיים, של אזורי מנוחה חדשים, אזורי משחק, ספרייה, הרחבת אזורי הגינון והוספת גינות ירק.
• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>
התכנון נצמד לעובדה שבית הספר הוא אקולוגי, ודבק בו כמאפיין עיצובי לשילוב הטבע והחוץ עם חלל הפנים ושגרת ההתנהלות בו, על ידי יצירת מהלך סגור. מהלך, העובר בתוך המבנה, ממשיך באזור החצר ונכנס חזרה פנימה, כשהוא יוצר כך תנועתיות, מגדיר אזורים חדשים לצד שימושים חדשים ושונים באזורים שהיו נטולי הגדרה ותוכן, שם דגש על שימוש בחומרים טבעיים, ומכניס את הטבע לחלל בית הספר.
מאיה ליבני / INSIDEOUT
רינה זדביל / חממה חברתית
פרויקט חממה חברתית נוצר על מנת לגשר על פערי זהות, תקשורת ופערים לימודיים בתיכון מעלה, באמצעות שיטות הלמידה ודרך שינוי תדמית בית הספר. החממה היא מרחב למידה שיתופי וקהילתי, ששם דגש על התלמיד וצרכיו הפדגוגיים והרגשיים במטרה לחזק את הביטחון העצמי של התלמיד ואת תדמית בית הספר בעיניי הקהילה.
החממה נועדה לחבר את התלמידים לסביבה החיצונית דרך המרחב ואופן הלמידה, ותפעל על פי עקרונות האמצעים המבוקרים שנמצאים בחממות ובגנים בוטניים, כמו גם דרך החוויות האטרקטיביות במקומות אלו.
רינה זדביל / חממה חברתית
The post בוגרים 2020 // בית הספר לעיצוב וחדשנות, המכללה למנהל appeared first on מגזין פורטפוליו.
