XYZT חומרי חקירה
אוצרות: קרן נבנהויז, שלומית באומן
התערוכה ״XYZT חומרי חקירה״ היא פרי שיתוף פעולה בין בית בנימיני למעבדה לארכיאולוגיה חישובית שבאוניברסיטה העברית. שיתוף פעולה זה מעלה שאלות לגבי שימושים שונים בכלים טכנולוגיים דומים, בשני שדות ידע בעלי השקה רבת עניין, שהרי הארכיאולוגים לומדים על הבטים שונים של החברה האנושית באמצעות שרידים של תרבות חומרית מהעבר, ואילו המעצבים הם המתכננים של התרבות החומרית בימינו.
המחקרים במעבדה לארכיאולוגיה חישובית מתבססים על סריקות בתלת־ממד של ממצאים מכל התקופות. מודלים דיגיטליים אלה מאפשרים לחוקרים לקבל נתונים גאומטריים מדויקים של הפריטים שנסרקו.
לאחר מכן, תוכנות ייחודיות שפותחו במעבדה מנתחות את הנתונים שנאספו בכדי לתת מענה לשאלות ארכיאולוגיות שלא היו נגישות בעבר; בין היתר, המחקרים במעבדה נועדו להתחקות אחר טכנולוגיות עתיקות, להבדיל בין אסכולות ייצור שונות, ואף לאפיין מהי ״טביעת האצבע״ האישית של בני אדם שונים שיצרו כלים לפני אלפי ואף מאות אלפי שנים.
שיתוף הפעולה בין המעבדה לבין בית בנימיני מתמקד בהשלכות התרבותיות של המחקר הארכיאולוגי החישובי, ובשימוש בטכנולוגיות דומות לפיתוח מושגים המרחיבים את גבולות המוכר. כמו כן, שיתוף פעולה זה מפגיש בין ארכיאולוגים למעצבים העוסקים בשאלות דומות על העבר, על ההווה ואולי גם על העתיד של התרבות החומרית.
בין היתר, נובעות מהתערוכה שאלות כמו: כיצד טכנולוגיה מתקדמת יכולה לסייע לשחזר את העבר ולשאול שאלות על ההווה? האם ניתן להתייחס לחקר העבר כמדע מדויק? כיום, כשניתן לסרוק, להעתיק ולשכפל ממצאים ארכיאולוגיים נדירים, או חפצי מעצבים יידועי שם, כיצד הדבר משפיע על מעמדם? מה תהיה ההשפעה של ״קוד פתוח״ על הידע האנושי ועל התרבות? מה יכולות שתי דיסציפלינות אלו, של קונסטרוקציה ודה־קונסטרוקציה, ללמוד זו מזו?
התערוכה מספקת לארכיאולוגים הזדמנות להתבונן בהיבטים תרבותיים־עכשוויים של עשייתם המחקרית, ובמקביל מספקת ליוצרים הזדמנות לעסוק בחפצים מנקודת מבט מחקרית וטכנולוגית. העבודות שיוצגו בתערוכה עוסקות כולן בחיבור שבין טכנולוגיות חדשות לתרבות חומרית, בעבר ובהווה, ומציעות תגובה אמנותית או עיצובית לסוגיות שעולות מהמחקר הארכיאולוגי ומהעיצוב העכשוויים.
משתתפים: מאיה בן דוד, דב גנשרוא, ליאור גרוסמן, לנה דובינסקי, אריאל הכהן, אורטל הרוש, גדי הרצלינגר, פרנצ׳סקו ולטה, טליה ישוב, אופיר זמודזיאק, עוזי סמילנסקי, שרה קמינקר, אבשלום קרסיק, שרן אלרן
תאיר אלמור, שירה ברקני, חן סיון. צילום: אופק אבשלום
תחנה בזמן: בוגרות מלגת סטודיו ראשון 2020
אוצרת: רוית לצר
מלגת סטודיו ראשון זימנה לזוכות בה – חן סיון, שירה ברקני ותאיר אלמור – הרפתקה אנושית וחומרית כאחד. שנת המלגה פתחה עבורן את האפשרות להתמחות ולהתמקצע בתחומים שונים: קדרות, בניית יד, פיסול פיגורטיבי, מחקר טכנולוגי, ניהול סטודיו ועוד.
המפגש עם מרצות ומרצי בית הספר ועם אורחי תכנית שהות אמן בבית בנימיני מזמן התבוננות ולמידה מעמיקה של אופני הוראה שונים ומגוונים ובחינה של מהלכי חשיבה ויצירה של אמניות ואמנים פעילים בתחום. במשך שנת המלגה לצד העבודה והלמידה בבית הספר המשיכו השלוש להתפתח וליצור גוף עבודות שעבור חלקן הוא המשך ישיר של תקופת הלימודים ועבור אחרות גוף עבודות חדש.
חן סיון, בוגרת המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית בבצלאל, מחפשת את הדרך האישית, אינטימית שלה אל החומר, אל מסורות עתיקות ומתהוות, אל ההגדרה המדויקת, אם ניתן, להיותה יוצרת/ קדרית/ מייקרית בחומר.
בשנה לא פשוטה של יציאה מהאקדמיה, מגפה עולמית שנמצאת רחוק וכל כך קרוב, בסביבה נשית, מקבלת ותומכת, הצמיחה סיון כלים שימושיים על הגלגל, ניסתה והעזה לקבל את שלא אפשרה לעצמה עד לא מזמן ולהפנים את היותה קדרית, יוצרת חפצים בהרמוניה וברכות עם החומר והגלגל, עם הגלזורות ועבור המשתמש.ת.
שירה ברקני, בוגרת המחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר, אוספת זיכרונות, רגעים חולפים, נופים ומקומות אל תוך ארכיון ויזואלי המשמש כחומר הגלם לעבודותיה. אל תוך פרקטיקות העיצוב שבהן השתמשה בלימודיה, התווסף לאורך שנת המלגה ידע חומרי רב שאיפשר שימוש בחומרים ובטכניקות מסורתיות וחיבורם לכדי גוף עבודות אחד.
הכלים שיצרה, הדימויים שבהם השתמשה והשימוש הצבעוני במלחים (סולפטים) שונים מעבירים בצורה פיוטית את מוטיב הזמן דרך השתנות פני השמיים והמים בבוהק כחלחל שקוף, מקרינים את חווית הזריחה והשקיעה והשתנותו המתמדת של הטבע.
• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>
תאיר אלמור, בוגרת המחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר, בוחנת את מקומה כמעצבת תעשייתית שהתמחתה בחומר הקרמי בשנת המלגה, ובוחרת להשתמש בפירוק ובשיבוש ככלי עבודה ליצירת סדרת ספלי חומר.
אלמור יוצאת לפעולה תוך התבוננות מעמיקה בספל גנרי, טיפוסי. היא מזהה את הפרטים, האיכויות והאיברים המרכיבים את הספל, מפעילה מנגנוני שיבוש על כל אחד מהם בנפרד ומעצבת מהם אוביקט חדש המשמר את זיכרון הספל המקורי. היא בוחרת להקצין את פעולת השיבוש עד כדי שחרור מפתיע מהחומר הקרמי אל חומר ״מדמה״ הנושא בחובו זיכרון חרסיות שונות.
בית בנימיני, המרכז לקרמיקה עכשווית
רחוב העמל 17, תל אביב
יום עיון: 16.10
נעילה: 17.10
The post חומרי חקירה וסטודיו ראשון בבית בנימיני appeared first on מגזין פורטפוליו.
