אסי משולם ואסתר כהן בגלריה שכטר

אסי משולם / כל המתנות 

בתערוכה מציג אסי משולם סדרת פסלים, תבליטים, עבודת סאונד וספר מאויר, שמוצגים בגלריה שכטר לראשונה. בנוסף יוקרן ראיון בין האמן לאוצרת במבואה לתערוכה.

משולם מבצע ״שידוד מערכות״ ופורע סדרים של ארכיאולוגיה, אמנות, טקסטים מקודשים ומיתולוגיות מסורתיות. האל דיוניסוס, ציר מרכזי בתערוכה, מסמל העדר שליטה,  מתבטאת בתהלוכות ובתיאטרון יצריים.

פסליו של משולם מאזכרים פסלים ארכאולוגיים עם הבעה דמונית, פניהם מכוסים במסכות מעולם התיאטרון העתיק. שידוד המערכות מתבטא בהיברידיות של הפסלים ובחומרים שמהם הוא מפיק את היצורים. הבסיס לפסלים הוא פסלי גינה דקורטיביים מסחריים ובובות משחק בצורות אנושיות ושל בעלי חיים, המהווים ניגוד חריף לעולם האמנות המתוחכם. על גבי השלד הזה מפתח משולם פסלים מסתוריים, דוחים ומושכים בו זמנית המהווים יחד עם ספר המשלים את עולמו הייחודי של האמן.

הספר שיוצג בתערוכה מכיל משלים הכתובים בשפה המאזכרת את התנ״ך והברית החדשה. המשלים החדשים כתובים בסגנון פנטסטי, המחבר בין האינטלקט לדחפים יצירתיים.

אסי משולם, מתוך כל המתנות

מלבד פולחן דיוניסוס, מתקשרות המסכות שעוטות הדמויות המפוסלות גם לפולחן עתיק ומצמרר של הקרבת ילדים למולך, שהתרחש באתר פולחני בקרתגו, המושבה הפיניקית (כיום תוניסיה). מוטיב ההתחפשות, המגולם בתערוכה במסכות, קשור גם לאופן העבודה של משולם – המפסל על גבי שלדי בובות של ברבי ובן זוגה קן, צעצועי פלסטיק בצורת חיות ועופות, המשמשים כדחלילים, ופסלי גינה דמויי אבן.

בובות הברבי, שנהפכו תחת ידיו של משולם לצלמיות נשיות כמו אלו שנמצאו בשטחי ממלכות ישראל ויהודה הקדומות, מטשטשות את הגבול בין קטגוריות של קיטש, אוביקט נחות וזול, לבין אוביקט שנועד לציין קדושה, פוריות, מזל וברכה. כך מייצר משולם רליגיוזיות חלופית אישית, השואבת מארכיטיפים קדומים. לב העניין לגביו, הוא המפגש בין המשפחה, השגרה היום יומית, לבין החגיגי והפולחני. 

שם התערוכה, כל המתנות, מתייחס לתוכנה של תיבת פנדורה, שעליה היתה מופקדת פנדורה המיתולוגית, שהמשמעות המילולית של שמה היא ״כל״ (פַּנ־) ו״מתנות״ (דוֹרוֹן, ביוונית ובעברית כאחד, היא מתנה). פנדורה לא צייתה להוראתו של זאוס להשאיר את התיבה נעולה; בפותחהּ את התיבה, שחררה לעולם את כל הצרות והפורענויות הפוקדות את המין האנושי מאז ועד עתה. כל המתנות מרמז גם למנחות לאלים, שנתפסו בעולם הקדם כמתנות שנותנים בני האדם לאלוהיהם. 

אסתר כהן, יעלה לשרשה

אסתר כהן, אשרי האיש

אסתר כהן, ספירת העומר

אסתר כהן / בחינת שחרות 

אסתר כהן מציגה בקיר האמנות סדרה חדשה של רישומים בעט כדורי ובדיו, מיצב צמחי בושם, ועבודת וידאו. הסדרה נעשתה בימי הסגר האחרון ומוצגת במהלך הימים הנוראים של שנת תשפ״א. בסדרה ניכרים מוטיבים מעולם הקבלה והגוף האנושי, אותיות הא״ב ויש בה אף התייחסות לחלל בו היא מוצגת – הסורג החוזר בעבודות הוא הסורג הניצב לפני קיר האמנות עצמו.

הניירות עליה כהן רושמת בדיו ובעט כדורי חצויים לשניים – חלק ממושטר, מקובע ודחוס, ואילו חלקו השני משוחרר יחסית ומתאר צמחיה, שורשים ואף התייחסות לשלד אנושי. בין שני העולמות מרחפות אותיות הא״ב העבריות. כהן מתמסרת לסמליות של לוח השנה היהודי, למוטיבים קבליים ולחלל התצוגה עצמו, שבו נמצאת משרביית (סורג) אבן.

• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>

מלבד הדיו השחורה, המומרת בתערוכה מדיו של סופר סת״ם לכתיבת ספרי קודש לרישומי אמנות, מופיעים גם הצבעים כחול ואדום בחלק מן העבודות. הכחול־אינדיגו מרפרר לחוט התכלת של הטלית שהקבלה רואה בו המשך של תהליך הבריאה ויצירה. הצבע האדום הנראה ברישום ״פטל רימון ולשון של זהורית״ מתקשר לתהליך עבודת יום הכיפורים בבית המקדש, אז נקשרה לשון של זהורית אדומה (חוט צמר צבוע בצבע אדום המופק מתולעת השני) על ראש השעיר הנשלח לכפר על בני ישראל למדבר. 

אסי משולם – כל המתנות | אסתר כהן – בחינת שחרות
גלריית שכטר, מרכז נווה שכטר, רחוב שלוש 42 פינת רחוב אילת, נווה צדק, תל־אביב
פתיחה: חמישי 3.9 בשעה 19:30
נעילה: 21.11

The post אסי משולם ואסתר כהן בגלריה שכטר appeared first on מגזין פורטפוליו.