לוח שנה לכולן: עברי, לועזי, נוצרי, מוסלמי, דרוזי, פמיניסטי

הי רז, הי יהלי. מה שלומכן? ואיך עובר עליכן הקיץ הכאוטי של 2020?

הי! וואו, איזה קיץ. הכל קרה וקורה בו. עם ילדה בת שבע בדרך לכיתה ב׳, ילדה בת ארבעה חודשים בדרך ממשטח פעילות לרצפה, העבודה לקראת צבע טרי, העבודה על לוח השנה הפמיניסטי, הפגנות שבת על הגשר ועוד פרויקטים (!) אני מרגישה שאין לי לילה או יום. אבל בסך הכל אני שמחה ומודה על כך שאני בעשייה

הי! בתחושה שלי כל החודשים מאז מרץ הפכו לעיסה אחת. אבל הערבוביה של הקיץ האחרון מעניינת במיוחד. היו דברים טובים ומרגשים: התחתנתי, עבדתי על פרויקט מגזרות מרגש לתערוכה במוזאון הטבע, ועוד כמה פרויקטים שמאוד נהניתי מהם ואני ממש שמחה שאני ממשיכה לעשות את מה שאני כל כך אוהבת גם כשהכל מטורף מסביב. לצד הדברים האלו אי אפשר שלא לחשוב על הייאוש והתסכול מהמצב של המדינה והממשלה

ילדה בת ארבעה חודשים, חתונה! אני שמח לשמוע שיש נקודות אור.

ובואו נדבר על לוח השנה: מי יכולה לעשות לנו תקציר הפרקים הקודמים, מה זה הלוח הזה ומי עומדות מאחוריו

לוח השנה הפמיניסטי, 2020/1. צילום: מ״ל

אני אשמח! זו השנה הרביעית שלוח השנה הפמיניסטי של עמותת כולן יוצא לאור. כחלק מההתנדבות שלי בעמותה, אני חושבת על קונספט יחד עם צוות ההפקה המדהים שלהן ופונה למאיירת לעשות איתה שיתוף פעולה.

השנה זכיתי – וזו זכייה מטורפת! לעשות אותו עם יהלי. יצרנו לוח שנה שהוא סוג של מורה נבוכים למושגי יסוד בפמיניזם: האשמת הקורבן, סלאט שיימינג, האישי הוא פוליטי, החפצה… ניסחנו את המושגים האלו ויהלי יצרה להם איורים לא פחות ממושלמים

אני עוקבת הרבה זמן אחרי העשייה של העמותה, וממש התרגשתי שרז כתבה לי על לוח השנה, הרגשתי שזה ״מנט טו בי״

רגע לפני הזכייה… לטובת מי שלא מכירה, מה עושה עמותת כולן?

כולן היא תנועת שטח פמיניסטית הנאבקת למען ביטחונן וזכויותיהן של נשים, פועלת לקידום השיח הפמיניסטי בחברה הישראלית ומובילה את המאבק הציבורי בהאשמת נפגעות ונפגעי אלימות מינית. הן מנהלות ומניעות אלפי פעילות, מפיקות את צעדת השרמוטות השנתית ומשמיעות באופן יומיומי את קולן של נשים ונפגעות ברחובות, בתקשורת וברשתות החברתיות

אז יהלי: את מקבלת פנייה מרז, מתרגשת ו… איך מתחילים? ספרי קצת על תהליך העבודה מנקודת המבט שלך

קודם כל מתחילות מלחשוב על הקונספט: הצוות חשב על הרעיון שלוח השנה יעסוק הפעם במושגי יסוד עדכניים בפמיניזם. הרעיון לחבר את המושגים האלו לאיור הוא כדי לפשט ולהנגיש את הנושאים האלו, שלפעמים יכולים להישמע קצת עמומים למי שלא בקיאה בשיח הפמיניסטי. אז קודם כל רז והצוות החליטו על מספר מושגים שהן רוצות שייכנסו ללוח השנה, מתוכם אני בחרתי את אלו שהרגשתי מחוברת אליהם ואלו שיעבדו בצורה הכי נכונה ומעניינת כאיורים.

ואז? התחלת באיור מסוים והמשכת לשאר? עבדת על כולם במקביל?

כשאני עובדת עם לקוחות, לא משנה אם זה לקוח מסחרי או פרטי, אני אוהבת קודם כל להגיד במילים את הרעיון שלי לאיור, עוד לפני שאני מתחילה לשרבט או להכין סקיצה כזו או אחרת. כדי לראות שאנחנו באותו ראש ולהנגיש את הרעיון והמחשבה שלי למי שאני עובדת איתה. אז התחלנו מרשימת רעיונות ואסוציאציות מילוליות שהעליתי למושגים, חלק עבדו ממש מהשניה הראשונה ועל חלק היה צריך קצת לעשות יותר סיעור מוחין ולחשוב יחד איך מפשטות ומפרקות

אני חייבת להגיד שדרך העבודה הזו הייתה מעולה, כי היא איפשרה לנו להיסגר על הדברים ולדייק אותם לפני שיהלי ניגשה לצייר. וזה הוכיח את עצמו, כי באמת כשקיבלתי את האיורים עצמם הם היו ממש בול

אחרי הרעיונות המילוליים, עברנו לסקיצות בקו כדי להראות את הקומפוזיציה והכיוון של כל אחד מהאיורים. מלכתחילה היה לנו חשוב שהאיורים יהיו מינימליסטיים ופשוטים, וליצור סצנות מאוד מדויקות ונקודתיות. אחרי שהסקיצות אושרו, התחלתי לעבוד על האיורים הסופיים בצבע. התחלתי מהרעיונות שהכי אהבתי, והתקדמתי לאט לאט לכל השאר

בואו תנו דוגמה לאיור או שנים מבחינת התהליך והתוצר

צווארון ורוד

יהלי זיו. צילום: יעל רסנר

היו כאלו שזה היה מייד מושלם. צווארון ורוד לדוגמה: יהלי כתבה את התיאור שלה לאיור ממש בארבע מילים ״שלישיית עובדות – מנקה, אחות, קופאית״, ואני כתבתי בתגובה – מעולה

זה האיור שאני הכי אוהבת והוא גם עומד בשער של לוח השנה. המושג הזה, צווארון ורוד, מתאר מקצועות שנחשבים נשיים כמו הוראה, סיעוד, עבודה סוציאלית, נקיון – שבדרך כלל מאוישים על ידי נשים ולצערנו גם המשכורות בהם נמוכות יותר בהתאמה. האיור הזה היה מאתגר כי יש כל מיני מקצועות שקצת קשה להראות אותם בלי להשתמש בסממנים מאוד מדויקים.

יהלי זיו: אחות, אפשר בקלות להראות עם מדי אחות. מנקה – מחזיקה מוצרי ניקוי בזמן העבודה. אבל איך מאיירות מורה? איך מאיירות עובדת סוציאלית? זה היה קצת מורכב אבל פיצחנו את זה, ומשהו באיור הזה נוגע לי ללב במיוחד

לדוגמה, אחות, אפשר בקלות להראות עם מדי אחות. מנקה – מחזיקה מוצרי ניקוי בזמן העבודה. אבל איך מאיירות מורה? איך מאיירות עובדת סוציאלית? זה היה קצת מורכב למצוא את ה״אקססורי״ שיתאים גם לדמות של המורה – אבל פיצחנו את זה, ומשהו באיור הזה נוגע לי ללב במיוחד.

אני מאוד מחבב את הסגברה. ואני לא אסביר לכן למה…

חההה יובל!

לו״ז אונס היה מושג מאתגר. המושג מתייחס להתאמות ושינויים שנשים יוצרות בלו״ז שלהן כדי להימנע מאונס והטרדות. נגיד, לא ללכת לבד מאוחר בלילה. האתגר היה גם ממש מבחינה צורנית – איך לגשת לזה וגם, או יותר נכון בעיקר, איך ליצור משהו שגם יהיה נעים להסתכל עליו ולא יהיה נורא עצוב ומבאס. בסופו של דבר זה איור שעומד לך מול הפנים חודש שלם…

חששתי מהמושג הזה בגלל השם שלו, וגם בגלל שהוא יחסית פתוח ופחות קולע בול מהשאר. החויה שמתוארת מילולית במושג מוכרת, לצערי, לכל אחת. ניסיתי למצוא אובייקטים ואלמנטים שיוכלו לרמוז ולהזכיר את הנושא הזה בצורה שעדיין תישאר גרפית ומינילמיסטית, ותתן לכל אחת מקום לחשוב איפה זה פוגש אותה

הסגברה

אז זה בדיוק מה שרציתי לשאול: העולם מאחור המושגים שאתן מציגות לא בדיוק ורוד ומשמח, ובכל זאת זה לוח שנה שפתוח חודש וגם הוא היה ליום אחד, המטרה היא לקרה ולא להרחיק. ובסוף הכל שם נעים, עם ורוד. איך מתמודדות עם האתגר הזה?

אני חושבת שאחד הדברים שהיינו צריכות לפצח עם כל מושג זה איך להעביר אותו בצורה שהיא לא דידקטית מדי ולשלב בו מעט הומור. אפשר לראות את זה מעולה במושג החפצה, שם דמות האישה בפרסומת מחזיקה נייר דבק, מה שמגחיך את השימוש בגוף הנשי החשוף.

ולפעמים זה ממש במבטים של הדמויות – שזה דבר שיהלי עשתה בצורה כל כך חכמה, לדוגמה במושגים הסגברה ואפקט מטילדה, ממש אפשר לשמוע את הנשים נוחרות בבוז ולראות אותן מגלגלות עיניים

טוב, יש לי המון מה לומר על זה כי חשבתי על זה הרבה תוך כדי. אני חייבת לומר שגם העבודה על הפרויקט היתה לי מורכבת לפעמים, כי הרגשתי שהכל מאוד קרוב ורלוונטי לי באופן אישי ולא רק כמאיירת שעובדת על פרויקט שהוא ״העבודה שלי״.

ניסיתי לייצר הבדל ניכר בין האופן שבו המושגים האלו נקראים מילולית, והאופן שבו הם נחווים רגשית כשמתבוננים באיורים. מבחינת השפה החזותית – השפה והסגנון שלי נקי ומינימליסטי, עם פלטה צבעונית חזקה ומצוצמת, ויותר מהכל – מאוד חשוב לי ליצור דמויות שאפשר להזדהות ולהבין אותן.

אחת המטרות הכי חשובות מבחינתי, כמאיירת, בלוח שנה הפמיניסטי, הוא לספר סיפור של הרבה נשים דרך המושגים האלו. נשים שהן שונות אחת מהשניה ולתת להן נוכחות, פנים ומקום. היה לי חשוב לייצג בלוח השנה מגוון של צבעי עור, גדלים וסוגים של נשים. זה משהו שחשוב לי בכל פרויקט שאני עושה, ובפרויקט כזה – עוד יותר.

ולגבי הצבע הוורוד – אני חושבת שזה צבע שמאוד מזוהה עם העבודות שלי ואני אוהבת להשתמש בו. אני לא חושבת שלקחתי אותו לפלטה בגלל ההקשר הנשי או כדי ״לעשות נעים״. רציתי לקחת את הפרויקט הזה, עם הכובד והמורכבות שבו, לעולם החזותי שלי, לאיורים שאני אוהבת ליצור

גם הלוגו של העמותה הוא ורוד… בכלל, אנחנו עושות ריקליימינג לורוד. ורוד זה לוהט

ריקליימינג: זאת המילה שחיפשתי!

תמיד פה בשבילך

זה ברור, למען הסדר הטוב אני רק אציין שהלוגו של פורטפוליו ורוד כבר 10 שנים…

החפצה

רז שפירא. צילום: מ״ל

ואחרי כל זה, אתן אופטימיות? ביחס לפרויקט, למה שעומד מאחוריו, למה שקורה בעולם? כי כמו שאתן יודעות המצב לא מזהיר

זו שאלה מורכבת והתשובה היא מורכבת. אני מתנדבת בעמותת כולן שלוש שנים ונחשפת לדברים נוראים. נוראים ממש. יש ימים שבהם אני מטורגרת ברמות שקשה לי להכיל. אבל אני כן יכולה להגיד בזהירות רבה שיש שינוי. שהשיח משתנה. משהו מתעורר.

הכוח שלנו הפמיניסטיות מתגבר ויותר ויותר א.נשים מבינות שנעשה פה עוול עצום ואפליה מחרידה – ממוסדת, בחסות מערכות החוק, המשפט, האכיפה, וצריך לומר די

רז שפירא: אני יכולה להגיד בזהירות רבה שיש שינוי. שהשיח משתנה. משהו מתעורר. הכוח שלנו הפמיניסטיות מתגבר, ויותר א.נשים מבינות שנעשה פה עוול עצום ואפליה מחרידה – ממוסדת, בחסות מערכות החוק, המשפט, האכיפה, וצריך לומר די

קשה לי להשתמש במילה אופטימית כי קורים פה דברים רעים מאוד. כל הזמן. וההרגשה היא שההנהגה וה״מבוגרים האחראיים״ לא לוקחים ברצינות את העובדה שנשים נמצאות במצב סיכון תמידי. ביום שנחשפה הפרשה על האונס באילת, זה היה ממש שניה לפני שלוח השנה יצא לדרך. 

• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>

המינימום שיכלנו לעשות, ושעמותת כולן עושות כל הזמן – הוא להביע שוב ושוב את המסר של אמון ועמידה לצד הנפגעות. פרסמתי את האיור של ״מאמינה לך״ באותו בוקר והוא זכה למאות שיתופים באותו יום, אזֿ היתה נחמה קטנה שאולי המסר הזה פגש נשים ביום שהן היו מאוד זקוקות לו

וואו. ביום שהאיור של יהלי למאמינה לך עלה ברשתות וקיבל את מסת הפרסום והשיתופים הזו אנחנו היינו עם דמעות. מנכ״לית העמותה ברכה ברד התקשרה אליי בקול רועד, לספר לי איך לפני שנים היא עמדה עם שלט ״מאמינה לך״ מחוץ למשפט של אלון קסטיאל ושהיא בהתרגשות אדירה מסתכלת על כברת הדרך שהאמירה הזו עשתה

טוב, אתן באמת עושות עבודת קודש. בואו נזכיר עניינים טכניים: כמה עולה, איפה אפשר לקנות, לאן הכסף הולך

עולה 60 ש״ח במכירה מוקדמת שזה עכשיו! באתר האינטרנט של העמותה וכל ההכנסות יוקדשו למאבק בהאשמת נפגעות ונפגעי אלימות מינית

מה עוד? משהו חשוב נוסף להגיד לפני שנפרדות?

אני אשמח להוסיף שלוח השנה הוא רב־תרבותי ורב־לאומי ומציין את כל החגים והמועדים של כל הדתות ואת הימים שחשוב לזכור

לא יודעת אם זה רלוונטי להוסיף – אבל אני מרגישה שכמאיירת שכבר יחסית למודת לקוחות ופרויקטים – חווית העבודה המשותפת היתה ממש מרגשת. הפמיניזם הוא לא רק סיסמה, וכשיוצא לי לעבוד עם נשים שהעבודה המשותפת היא מפרה, מעניינת ומכבדת אותי כאשת מקצוע כל כך זה ממש משמח ולא מובן מאליו, מסתבר

תקרת הזכוכית

The post לוח שנה לכולן: עברי, לועזי, נוצרי, מוסלמי, דרוזי, פמיניסטי appeared first on מגזין פורטפוליו.