בהיעדר תעשיית טקסטיל פעילה בארץ, בשנים האחרונות אפשר לראות בקרב הבוגרות במחלקה לעיצוב טקסטיל בשנקר נטייה לחקר שימושים, פיתוח חומרים חכמים ועיצוב מוצרים סופיים באמצעות תהליכי פיתוח בטקסטיל. שבעה פרויקטים שמביאים לידי ביטוי מגמות המעסיקות את הציבור והעולם שמחוץ לכותלי האקדמיה.
מיתר חכם | Nest Playful
המגמה השלטת של משיכה לטבע ולצמחייה והכנסתם למרחב הביתי, הובילה את מיתר חכם לחיפוש דרכים לשלב עבודת טקסטיל עם צמחייה חיה. התוצאה היא סדרת אוביקטים מיניאטוריים שובי לב, עשויים בד וספוג. השימוש בחומרים רכים וסופגים, במקום כלים נוקשים ומאסיביים, הוא חידוש מקורי ומרענן בחשיבה על גידול צמחייה ביתית – נושא שזוכה לפופולריות ולא טופל במיוחד בהבט של עיצוב מתקדם.
המערכת מעוצבת בהשראת משחק ״מחשבת״ וסידורי פרחים יפניים. נקודת המוצא הייתה כוונה ליצור מודל לפינה ביתית בגודל טבעי, אך בתהליך העבודה חל מהלך של הקטנה ומזעור, ונוצרה סביבה של מיניאטורות. האוביקטים הזעירים מעוצבים תוך חקירת יחסי צבע הנובעים מחיבורי האריגים. מבנה הפריט בוחן את הקומפוזיציות והיחס בין המיכל והצמח, לסביבה המיניאטורית הדינמית, שמזמינה התקרבות, חשיבה ומשחק.
מיתר חכם | Nest Playful. צילומים: רוני כנעני
נועה ישראלי | קונסומניה
נועה ישראלי מתבוננת בחברת השפע ומבקרת את התיאבון האינסופי של תרבות הצריכה. היא עיצבה חמישה תיקי קניות ענקיים, המהווים ייצוג ביקורתי של חברת צרכנים ושל חוויית קניות אובססיבית ועודפת. באמצעים פשוטים ומרשימים ישראלי מצביעה על תרבות של הגזמה בכל שלבי החיים של המוצר – בייצור, בשיווק ובקנייה – ומבטאת את חוסר האיזון שבין צורך לצריכה.
כל אחד מתיקי הענק מפגיש את הצופה עם הבט מסוים של דפוסי צריכה, כמו בחירת חומרים עמידים ומאריכי חיים, שימוש בסמל ולוגו שחוק, מיתוג דיגיטלי, שיווק כמוצר נחשק וכמענה לצורך רגשי, גם אם ללא צורך שימושי.
נועה ישראלי | קונסומניה. צילומים: רון כהן
עמית גלעדי | Uni.Q.form
הפרויקט של עמית גלעדי דן בשאלות של צריכה מהירה מול צריכה מדויקת, בעלת ביטוי אישי ובחירות אקולוגיות מודעות. גלעדי מציגה ניסיון לייצר ייחוד, בתוך מבנה אחיד ופשוט, כך שיריעת הבד כוללת בתוכה את כל מרכיבי הבגד העתידי.
היא יצרה סדרה של שלוש מערכות לבוש ארוגות, גזורות ותפורות ללא שאריות. מתוך מודעות לצמצום חומרי, היא משתמשת רק בחומר אחד (כותנה) ושואפת להציג פתרון ייצור מקורי ושונה מהמקובל.
עמית גלעדי | Uni.Q.form. צילומים: רוני כנעני
שני יוסף | נגישות בתנועה
עיצוב אופנה נגיש הוא דרך להעלות מודעות וייצוג הולם לקבוצות חברתיות שונות במרחב הציבורי. שני יוסף עיצבה סדרה של מערכות לבוש מעוצבות לזוג רקדנים פאראלימפיים. הבד והבגד עוצבו באופן ספציפי עבור ויטל זינגר – אתלטית הרוקדת בכיסא גלגלים, בנבחרת ישראל הפראלימפית לריקודים לטיניים – ולבן זוגה לריקוד, שון זיו.
מערכות הלבוש מעוצבות בהשראת הסרט מלך האריות, מבדי פוליאסטר, חוטי זהב, חרוזים ופויל. ברוח המופע והמוסיקה חומרי הבגד וההדפסים נבחרו ועוצבו כך שהם מעצימים את תנועות הריקוד.
שני יוסף | נגישות בתנועה. צילומים: אריאל מדינה
משי הדר | חיבור מקומי
בעבודה עדינה ומרגשת, הדר עיצבה סדרה של שלוש שמיכות פיקניק המתכתבות עם הנוף מקומי, בהשראת המשק החקלאי של הוריה. העבודה נעשתה בטכניקה של סובלימציה, רקמה וליבוד, בשאריות בדים ושקים, חוטי רקמה ושאריות צמר.
השמיכה מהווה ייצוג למקום ספציפי וקבוע מחד, ומאידך היא נודדת עם המשתמש – בכל מקום שבו היא נפרשת, נפרש מחדש ״סיפור המקום״ והמשתתפים בפיקניק מתחברים לחוויה של מקומיות. אמצעי העיצוב, רקמה ולבד, מוסיפים לתמונה דימויים וטקטיליות, מדגישים פרטים ומעניקים לשמיכה מרקם עשיר, רב מימדי ורך.
משי הדר | חיבור מקומי. צילומים: אריאל מדינה
שלווה גוטליב | קריאה חברתית
שלווה גוטליב יצרה קבוצת רהיטים רכים, קפיציים וגמישים, המיועדים למרחב קריאה ציבורי, ומעוצבים לתנוחה שבין ישיבה לשכיבה. האוביקטים עשויים חוטי במבוק וגומי, עץ וברזל, בטכניקה של סריגה במכונה תעשייתית שטוחה ודפוס רשת ידני. התוצאה היא רהיט שבין ערסל לפוף ישיבה, מרבץ בזולה המיועד לעודד אינטראקציה ולענות על הצורך האנושי בתחושה של חברה ושייכות לקהילה.
עיצוב האוביקטים ומיקומם בספריה תורמים להגדרה מחודשת של ספריה, כמרחב התכנסות ואינטראקציה חברתית ייחודית: הפריט המעוצב בין ערסל לכרית ענק, עוטף את הקורא בנוחות ואינטימיות מבודדת, ובמקביל משמש כריהוט מודולרי, המאפשר פעילות משתנה ומקדם את תפקיד הספרייה הציבורית, כמרכז קהילתי משותף ודינמי.
שלווה גוטליב | קריאה חברתית. צילומים שלוה ומוריה גוטליב
מאי בר לבב | Air We Wear – Protest To Protect
הפרויקט של מאי בר לבב החל כקריאה למודעות לזיהום האוויר ותופעות הקשורות למשבר האקלים, ועם פרוץ הקורונה הפך לאקטואלי במיוחד. בר לבב מציגה סדרה מגוונת של מסכות פה ואף במראה אורבני קשוח, הנראה כאילו שאב השראה מאופנת הפאנק.
• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>
במקור היא ייעדה את המסיכות להגנה מפני זיהום אוויר לאנשים המתניידים במרחב העירוני. משבר הקורונה פתח דלת לעיצוב המשלב בין שימוש ומחאה. עיצוב הטקסטיל, בחירת פתרונות סריגה וצבע הניבו תוצאה של טיפוסים שונים ומשונים של מסכות. הן מצויידות בבדי פילטר עשויים צמר וחלקן החיצוני עשוי בשילובים של חוטי אלוורה, ליוסל נחושת וגומי.
מאי בר לבב | Air We Wear – Protest To Protect. צילומים: רוני כנעני
צילום: מיכאל שבדרון
The post בוגרים 2020 // המחלקה לעיצוב טקסטיל, שנקר appeared first on מגזין פורטפוליו.
