רחבת סוזן דלל הייתה צרובת שמש וריקה כשהגעתי לראות את צילומי הפקות המחול של ״תל אביב דאנס״. קהל כבר לא מגיע לאולמות שכאן כבר יותר מחצי שנה, ורק כמה רקדנים ישבו בפינה להפסקת צהריים. אפילו בית הקפה של המרכז סגור מזה זמן.
תל אביב דאנס מעלה בכל שנה כעשר הפקות באורך מלא של יוצרים ישראליים ובינלאומיים, והשנה עקב סגירת האולמות, הפסטיבל עלה בפלטפורמה דיגיטלית. צוות צילום מיוחד עם מספר מצלמות צילם כל מופע ומנסה לתת חוויה רב ממדית של מחול. בכל ערב עולה באתר הפסטיבל יצירה חדשה, והיצירות יוצגו באתר עד לתום הפסטיבל ב־25 לספטמבר.
הניסיון להעלות פסטיבל מחול אונליין הוא מהחידושים שרוח הזמן מכתיבה, ומעניין לראות עד כמה הניסיון מצליח להעביר את חווית הצפייה שמאפשרת הנוכחות הפיזית באולם, ומה עוד מאפשרת מדיה זו. אתר הפסטיבל ברור וקל לניווט, והצפייה הביתית נשענת על נגן של וימאו ומאפשרת חווית צפייה נוחה וזורמת, ללא תקלות ועיכובים: פתיחה נעימה להתנסות החדשה.
טרילוגיה | שאדן אבו אל־עסל
היצירה ״טרילוגיה״ של שאדן אבו אל־עסל עוסקת במקום, בנקיפת הזמן ובשברי זיכרונות שצפים ומרכיבים את שלושת חלקיה. המדיה הדיגיטלית עובדת מצוין עבור יצירה זו, שספק אם אפשר היה להציג אותה באופן שגרתי, מאחר ושני חלקים ממנה צולמו מחוץ לבמה: חלקה הראשון של היצירה צולם על ידי צוות הצילום של הפסטיבל; חלקה השלישי הוא וידאו דאנס שהוכן על ידי אבו אל־עסל.
בחלקה הראשון של היצירה, שאורכה השלם כשעה, המחול של שאדן נודד בין הרחבות בסוזן דלל והשימוש במספר מצלמות נעות מאפשר לעקוב ולצפות בו מזוויות רבות. נגן כינור מנגן מנגינה עצובה־מתוקה ששוזרת בתוכה מוזיקה ערבית יחד עם שביבי מנגינת התקווה ושירים ישראליים.
חלקה השני של היצירה מורכב מדואט בין שתי רקדניות, שתי פנים של דמות אחת, והוא צולם על במת ירושלמי בסוזן דלל. דווקא כאן הצילום חלש יותר: תאורת הבמה שנראית טוב בעין הצופה, מקשה מאוד על צילום דיגיטלי, שרגיש הרבה פחות למנעד של עוצמות תאורה ולכן בחלק מהזמן הרקדניות מוארות יתר על המידה.
גם איזון הצבעים בין המצלמות השונות לא טופל מספיק, ובמעבר בין זוויות צילום שונות משתנה גוון הצבע באופן בלתי צפוי. אלו נראות כמחלות ילדות של התנסות בטכניקה חדשה, שבוודאי יטופלו טוב יותר באירועים עתידיים אם יהיו, ואינם פוגעות מהותית בחוויית הצפייה.
החלק השלישי הוא החזק ביותר במופע: זהו וידאו שצולם בסמטאות השוק של נצרת העתיקה, מקום החיים והפעולה של להקתה של שאדן. כאן בא לידי ביטוי עוצמתו הגדולה של של מדיום הווידאו. בניגוד לחלק הראשון שמתעד באופן רציף מופע חוץ מזויות שונות, בחלק השלישי המצלמה נעה וחוזרת, והעריכה משלבת קטעים כדי ליצור זרימת מחול מרתקת, לצלילי מוזיקה סוחפת.
שאדן אבו אל־עסל, טרילוגיה. צילומים: ענבל כהן חמו
ראיתי פרפר | רנה שינפלד
היצירה ״ראיתי פרפר״ של רנה שינפלד מורכבת מארבעה פרקים במשך 44 דקות, כולם על במה, חלקם סולו של שינפלד וחלקם מופע הכולל את להקת המחול שלה. שינפלד מגדירה את המופע כמחול ושירה: על רקע שירים שכתבה במהלך השנים ושהיא מקריאה בקולה, מתרחש המחול.
שינפלד, יוצרת ותיקה ומוערכת, ונפלא לראות אותה עדיין על הבמה בגיל 82, גמישה יותר מרובנו. היא אמנית השימוש בחפצים ועושה בהם שימוש יצירתי ורב קסם. עם זאת, נוכחות השירים לצד המחול מעמעמת את המחול והופכת אותו לאילוסטרציה לחרוזים.
הצילום של מופע זה סבל מפגמים רבים, שהמשמעותי בהם הוא צילום הבמה שצולם בגובה לא נכון, כך שדברים שקורים גבוה על הבמה פשוט חתוכים, ואילו ברגעים רבים אנו רואים חצי במה ריקה. גם קפיצות רבות בין זוויות צילום נתנו תחושה תזזיתית במקצת, שלא הוסיפה ערך.
רנה שינפלד, ראיתי פרפר. צילום: רוני דדון
רנה שינפלד, ראיתי פרפר. צילום: אגי בנדק
אורלי פורטל | פקרוני
אורלי פורטל מציגה את היצירה ״פקרוני״, המבוססת על הופעה חיה של אום כולתום. זו יצירה בשלה, שמשכה כשעה, אין בה מחווה אחת מיותרת. על רקע פסקול שלם של ההופעה של הזמרת האגדית, היא יוצרת מופע מחול לשלושה גברים, שאליו היא מצטרפת באמצעו. הגברים נוכחים בעוצמה, והריקוד שלהם, שלוקח תנועות אגן ומחוות של ריקודי בטן, ומזכיר לעיתים ריקוד סופי, סוחף וקשה להסיר ממנו את העיניים.
בתוך הריקוד שמשלב אוניסונו עם ריקוד אישי, בולטות המחוות הקטנות: המבט שנזרק הצידה לרגע בעייפות, הפנים רבות ההבעה של ארתור אסטמן. כשפורטל עצמה מצטרפת, מתחדד האופן שבו היא מבצעת את התנועות, שאצלה נראות נשיות ועדינות, ובין האופן שבו מופיעות אותן תנועות ומחוות אצל הרקדנים הגברים.
ביצירה זו הצילום מבוצע במיומנות, ומאפשר לראות גם את התמונה הכוללת וגם את המחוות הקטנות. ובכל זאת, דווקא כאן, נוכחות הרקדנים היא כזו, שהשתוקקתי להיות איתם באולם.
תל אביב דאנס 2020
להקות משתתפות: אלה רוטשילד, עדי בוטרוס, אנסמבל מחול קייזר אנטונינו, אורלי פורטל, רועי אסף, להקת שאדן למחול, שלומית פונדמינסקי, תיאטרון מחול רנה שינפלד, אנבל דביר.
יצירות חדשות יועלו מידי ערב בתאריכים 8-16 בספטמבר. צפייה באתר הפסטיבל עד 25 בספטמבר (כל יצירה זמינה לחמישה ימים בלבד).
ניהול אמנותי: נעמי פרלוב
אורלי פורטל, פקרוני. צילומים: רפי דלויה
The post ריקוד מצולם: תל אביב דאנס בעידן הקורונה appeared first on מגזין פורטפוליו.
