היכן נפגשים צלחת חומוס, סוכת מציל, חתול, הברווז של דודו גבע, בניין מלון שרתון ודמותו של בן גוריון במצג של עמידת ראש, התרגיל שהקפיד לבצע מידי יום? זה אולי נשמע כמו פתיח לבדיחה מהז׳אנר של ״אמריקאי, סקוטי והודי נפגשים״, אבל התשובה היא שאוביקטים אלה ועוד 44 נוספים נפגשים בצלחת.
הצלחת היא TLV אייקון, שעשויה מפורצלן ומעוטרת באיורים מינימליסטיים־מעודנים של אייקונים תל אביביים. מי ״שמגיש״ אותה הוא פראג רוקח, המייסד והבעלים של היבינו, גלריה וחנות לעיצוב יפני, ובשנתיים האחרונות גם נורדי.
רוקח הוא יפנופיל מוצהר, ותל אביב אייקון נוצרה ועוצבה בהשראת ״טוקיו אייקון״, צלחת מעוטרת באייקונים מייצגים מסוג זה שבה נתקל באחת מגיחותיו הרבות לארץ השמש העולה האהובה עליו. הרעיון להשיק לה גרסה תל אביבית נולד, לדבריו, כשרצה לציין עשור לפעילותה של היבינו.
״רציתי לבטא סוג של ׳קלוז׳ר׳ לעשר שנות העשייה שלי בגלריה, ועל הדרך יצא שהתזמון הצטלב עם ציון 100 שנות באוהאוס בתל אביב, כך שיש בכך גם מחווה לעיר. המחשבה הייתה שיש מקום למשהו שיסמל את תל אביב, את הנשמה ואת האנרגיה שמייחדות אותה, אבל לא רציתי משהו קלישאתי ברוח הסובנירים הטיפוסיים שאפשר למצוא בערים בעולם, וזו הייתה הזדמנות לתרגם את טוקיו אייקון לסיפור מקומי. לא היה בכך אתגר כלכלי אלא עשייה לנפש ולנשמה, שמחברת את אהבתי ליפן ואת היותי תל אביבי, וכל התהליך ההפקה היה מבחינתי הנאה צרופה״.
המחשבה הייתה שיש מקום למשהו שיסמל את תל אביב, את הנשמה ואת האנרגיה שמייחדות אותה, אבל לא רציתי משהו קלישאתי ברוח הסובנירים הטיפוסיים שאפשר למצוא בערים בעולם, וזו הייתה הזדמנות לתרגם את טוקיו אייקון לסיפור מקומי
TLV אייקון היא צלחת הגשה לכל דבר ועניין, ומחירה 190 ש״ח. היא נועדה, לדברי רוקח, לשימוש ולאו דווקא כצלחת נוי לתלייה על הקיר. ההפקה שלה הייתה פרויקט של ממש, ומאז שרוקח גמר אומר להוציא אותו אל הפועל התהליך ארך מעל לשנה. בחיפושיו אחר שותף לצד הביצועי של הפרויקט הוא פגש במאייר פול קורן, שלפני שמונה שנים עלה לארץ מוונקובר, קנדה, ומתחזק את עמוד האינסטגרם drawingtelaviv@, שבו הוא מתעד את רשמיו מהעיר שבה בחר לחיות.
״נתקלתי בפול בפייסבוק ונוצרה בינינו כימיה טובה. היו הרבה החלטות שצריך היה לקבל על מנת לדייק את עיצוב הצלחת, כמו בחירת האייקונים או גיבוש השפה הציורית, ובמסגרת התהליך שעברנו גנזנו שבע צלחות עד שהשמינית הניחה את דעתנו. ניהלנו המון שיחות ודיונים ובחנו הרבה כיוונים כיצד לספר את תל אביב באמצעות הדימויים, ואיך לתעדף את בחירתם כך שילכדו את הרוח שלה ויבטאו את מכלול הרבדים שהופכים אותה למה שהיא״.
פראג רוקח
היבינו
״רבדים היסטוריים ועכשוויים, אדריכלות, נוסטלגיה, כאוס עירוני וגם קריצת הומור. כמי שנמצא בארץ רק מספר שנים, לפול יש מבט מרענן על הסביבה התל אביבית שכל כך מוכרת למי שחי בה כל חייו, וזה ללא ספק תרם לעיצוב״.
הצד היצרני של הצלחת התנהל ביפן והופקד בידי מאסטרים מומחים של קיהארה, יצרנית ותיקה ומובילה בתחומה מהעיר אריטה, שנחשבת למעוז הפורצלן היפני. האתגר הגדול, מספר רוקח, ״היה המעבר מהאיורים שצוירו על דף לצלחת. לצורך העניין המאסטרים הקדישו שבועות לגיבוש שלוש תבניות פליז שונות, על מנת ליצור אב טיפוס שידייק את האיורים ללא כל פשרות. הייצור התבצע צלחת־צלחת בתהליך של הטבעה, וכך גם הגימור – הגלייזינג – שבוצע ידנית״.
ג׳פנדי: הכלאה בין יפני וסקנדינבי
בקסם היפני רוקח נשבה כשהיה סטודנט לראיית חשבון. ״לא נהניתי מהלימודים, ומצאתי את עצמי מתגנב לא פעם לשמוע הרצאות במדעי הרוח שדיברו אלי יותר. באותה תקופה נסעתי לטייל ביפן, מה שהשלים מבחינתי מהלך, כי כשחזרתי עזבתי את ראיית החשבון לטובת לימודי פילוסופיה ובלשנות, והמשכתי ללימודי תואר שני בלימודי מזרח אסיה עם התמחות ביפן.
״היום אני יודע שהמשיכה ליפן התחילה אצלי עוד כילד בבית ההורים, כשצפיתי בסרטים יפניים. מסתבר שהמצלול הבלשני נותר אצלי בראש וכשהגעתי לשם הוא פרץ בגדול״.
הנסיעות ליפן הפכו מאז אותה נסיעה ראשונה לחלק בלתי נפרד משגרת חייו, ובאחת מהן, בעת שביקר בגלריה אהובה עליו במיוחד בטוקיו, גמלה בו ההחלטה להביא לארץ את תרבות האסתטיקה היפנית והוא פתח את היבינו.
הנסיעות גם חושפות אותו בכל פעם מחדש לעוד ועוד מטענים אסתטיים ומזמנות לו גילויים חדשים. איה קב־מריטה, העובדת היפנית שפועלת לצדו מאז פתח את היבינו, עושה בעבורו ״שיעורי בית״ ומכינה לו לוח פגישות סדור, כי ביפן, לדבריו, ״דברים לא קורים בהפתעה.
״אי אפשר לנחות כך פתאום, והכול צריך להיות מאורגן מראש. אני לא הולך לירידים אלא למפעלים ולבתי מלאכה של יוצרים קטנים, בעיקר כאלה שנמצאים בערים קטנות בדרום יפן, והקשרים שנרקמים איתם מדהימים. בביקורים האלה אני תמיד נתקל בדברים מעניינים, שלאו דווקא נמצאים בתצוגות הרשמיות וזה מרתק״.
מתוך תהליך הייצור ביפן
לפני שנתיים העשיר רוקח את ההצע היפני של היבינו עם עיצוב נורדי, בעיקר דני. למרות שדנמרק נכללה בלוח המסעות שלו בעולם, ההחלטה על כך גמלה בלבו דווקא ביפן, והרבה לפני שלשיח העיצובי־עכשווי חדר הסגנון המכונה ג׳פנדי, שעיקרו הכלאה בין עיצוב יפני ועיצוב סקנדינבי.
״האסימון נפל לי כשביקרתי באולם תצוגה של עיצוב סקנדינבי ששייך לרשת חנויות יפנית ידועה. אין ספק שהיפנים יודעים לספר סיפור וליצור חוויית חלל שאי אפשר לפרוט אותה למילים, ובאמת נשביתי והתחלתי לחקור את האסתטיקה הנורדית. שלוש שנים ישבתי בספריות עד שהבנתי איזה נרטיב וסיפור אני מעוניין לספר, והעיצוב הנורדי היה חלק ממנו. שתי התרבויות חולקות ערכים דומים וקלאסיקה שעומדת במבחן הזמן ומושתתת על איכות חומרית, קראפט, נוחות וארגונומיה״.
האסימון נפל לי כשביקרתי באולם תצוגה של עיצוב סקנדינבי ששייך לרשת חנויות יפנית ידועה. שתי התרבויות חולקות ערכים דומים וקלאסיקה שעומדת במבחן הזמן ומושתתת על איכות חומרית, קראפט, נוחות וארגונומיה
את האוביקטים שהוא מייבא – ובכלל זה פריטי ריהוט, תאורה, נוי, כלים, מוצרי נייר ואף אופנה – הוא בוחן באוריינטציה של התאמה לישראל ולאדם העושה בהם שימוש. שני מקורות היבוא קרובים ללבו, כל אחד בדרכו: ״יפן משרה עלי רוגע ושקט מחשבתי, ובדנמרק אני אוהב את החום ואת הפשטות האלגנטית״.
• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>
עכשיו, שבועות ספורים אחרי שהשיק את TLV אייקון, רוקח נהנה לראות איך אנשים נתפסים לצלחת ומנסים לזהות את האייקונים, שמוצגים גם בפוסטר שמגיע איתה בתוך קופסת קרטון המנגישה את המוצר. ״אני נזכר איך בזמנו, כשבמהלך מסע עבודה ליפן ראיתי איך ב׳קיהארה׳ יצרו את הצלחת, הייתי בהלם.
״זה היה מדהים איך הם הצליחו לבטא כל כך הרבה היסטוריה, תרבות, אסתטיקה ויופי באמצעות קווים כחולים פשוטים אך מתוחכמים, על צלחת פורצלן בקוטר 19 ס״מ. אני רוצה להאמין שגם אנחנו הצלחנו לבטא כך את תל אביב״.
The post פראג רוקח אוהב את יפן, חי בתל אביב appeared first on מגזין פורטפוליו.
