Quantcast
Channel: מגזין פורטפוליו
Viewing all articles
Browse latest Browse all 3234

גיא פוגל מלמד את שרמן מבוא לתורת הקומבינה

0
0

יובל:

הי גיא, מה שלומך? איך עוברת עליך תקופת הקורונה ומה המצב בברלין בימים אלו?

גיא:

אני בסדר, העיר לאט לאט חוזרת למסלול שלה. אפילו הצליחו לקיים כנס אנימה בסוף השבוע האחרון, אבל עם הרבה הגבלות, כמובן. אני עובד מהבית בשגרה ברובע שהוא בשולי העיר, סוג של פרבר שאף פעם לא קורה בו כלום גם ככה, אז לא מרגיש לי שונה בהרבה מהרגיל. כמו בארץ, הרבה כנסים שהייתי אמור להשתתף בהם באירופה בוטלו ואני חושב שכל מאייר בעולם ניסה למצוא או לשדרג את כישורי השיווק הדיגיטלי שלו

יובל:

כמה זמן אתה כבר בברלין? ואיך התגלגלת אליה?

גיא:

אני בברלין כבר שנתיים וחצי. חשתי איזשהו מיצוי בארץ – יש כאן ביקוש, הקהל פה נהדר, אבל מה לעשות, הוא קטן. יש אולי שמונה כנסים בשנה בארץ שאפשר לשווק בהם. תרבות מימון ההמונים עדיין קצת בחיתוליה, אנשים מעדיפים לחכות חצי שנה ולאסוף את הקומיקס שלך בכנס מלשלם תוספת משלוח ולחכות שדואר ישראל ישלח להם.

אז אם אני באמת רוצה להפוך קומיקס למקצוע שלי הייתי חייב להתמקם אחרת. יש לי דרכון של האיחוד וכמה קשרים משפחתיים שיכולתי לנצל – וברלין היא היעד הכי מתועד להגירה ישראלית. הנחתי שאני אמצא סצנה יותר גדולה של חובבי קומיקס וכנסים פה בעיר – אחר כך הסתבר שזה פחות העניין, אבל ברלין היא עדיין במרכז של מרכז אירופה, ושכר הדירה היה עדיין סביר כשעברתי. אז עדיין חצי צדקתי.

ברלין כשלעצמה היא עיר טובה ליצור אמנות אבל לא למכור אותה

יובל:

וואלה. אז זו הסיבה שאתה נאמן לתרבות מימון ההמונים?

גיא:

התכוונתי להיכנס לסצנה הזו כבר לפני שנים, אבל רציתי להריץ את הקומיקס שלי כשיש לי משהו סולידי להריץ – קיקסטארטר על גיליון כפול כמו שעשיתי בשנה שעברה או על ספר שלם כמו עכשיו, לא על גליונות בודדים. וכמובן הקורונה טרפה לכולם את הקלפים.

כמו כן גיליתי שאמנם השכירות לדוכן על כנס באירופה דומה רוב הזמן לכנס בישראל, אבל ישראל מדינה קטנה, ובאירופה חייבים להזמין טיסות פנימיות ולילות בבתי מלון כשטסים לכנס, זה כבר לא שעה מהבית יותר. הגעתי למצב שאני מוכר יפה – במיוחד ביחס למגבלות השפה שלי כאן – ועדיין בקושי מכסה את הוצאות הכנס. ידעתי שהייתי חייב למצוא דרך שיווק יותר ידידותית לכיס. הקורונה פשוט… הקדימה את לוח הזמנים

גיא פוגל. צילום: מ״ל

יובל:

אז בוא נדבר על הפרויקט הנוכחי: האוגדן החגיגי של הבור של שרמן, שהתחיל מתי, 2012?

גיא:

כן, שרמן עבר דרך ארוכה. את הגיליון הראשון התחלתי כפרויקט גמר בבצלאל ב־2012. טכנית, עשיתי את הסקיצות הראשונות כבר בשנה ב׳, זה רעיון שהתגבש לאט לאט עוד מתקופת הצבא, ובשנה ב׳ כבר ידעתי שעל זה אעשה את פרויקט הגמר.

אני זוכר שמרב סלומון, ראש מסלול איור דאז, הייתה בספק אם אני יכול לקחת על עצמי גיליון מלא כי עברתי למסלול איור די מאוחר, ותיק העבודות שלי עד אז לא הראה משהו עד כדי כך שאפתני. אז אחרי שהבאתי לה בריף לפרויקט אפילו יותר שאפתני, היא אמרה לי כבר ללכת על שרמן

יובל:

אז מיהו שרמן ומה קרה לו בעשור האחרון

גיא:

אז שרמן הוא טוראי ג׳ובניק בצה״ל, שאחרי ארבעה חודשים בקרבי – שאותם הוא לא זוכר בכלל – יש לו אמנזיה. הוא משובץ איכשהו לתפקיד משרדי בבור הסודי ביותר של צה״ל, זה עם כל התכניות הסודיות. במהלך הגיליון הראשון אנחנו גם מגלים שהוא שומע מוסיקה מהקירות וכנראה סובל מעוד כמה בעיות – אבל המפקדים שלו לא יודעים שום דבר מזה.

העניין הוא שהרבה מהדמויות שהוא פוגש בבור הם אנשים עם הפרעות כאלה ואחרות – האפסנאי קלסטרופוב, הפקידות נגררות למלחמה ממשית, הרס״ר פדנט (איזה רס״ר לא פדנט) וכו׳ – וחוץ מזה, חלק מההזיות מתחברות בהמשך כרמז לקונספירציה ממשית, אז שרמן לא יודע אם הוא באמת משוגע או שהוא באמת שומע ורואה דברים קיימים שאחרים לא

יובל:

ואיך התקבל הגליון הראשון? מה היו התגובות?

גיא:

אז זהו, שלפני שהתחלתי עם הדוכנים – זה היה ממש הקומיקס הראשון שאי פעם ניסיתי למכור – הייתי בטוח שאף אחד לא ירצה לקנות משהו כזה. זה לא גיבורי על, זה לא צבעוני, זה מוזר; אבל אמיתי סנדי שם אותי בנקודה ממש בולטת באנימיקס 2012 ככה שכל מי שעבר, עבר אצלי.

צדקתי כשחשבתי שזה לא לכולם, אבל כן נגעתי באיזושהי חוויה קולקטיבית ישראלית. הצבא הוא משהו כמו 70 אחוז תומכי לחימה ועובדי מנהלה ו־30 אחוז קרביים. רוב האנשים ששירתו בצבא היו ג׳ובניקים, ואין כל כך הרבה סדרות, ספרים וסרטים שמראים את הצד הזה של השירות, ואם כן, זו קומדיה, כי ג׳ובניק הוא תמיד דמות סטריאוטיפית כזו של מפונק ״אוי שברתי ציפורן בוא נוציא גימלים״ או שבחמש וחצי טסים החוצה מהמשרד חזרה לבית של אמא.

לא רציתי לשחק על הסטריאוטיפ: רציתי לכתוב את זה ככל היותר נאמן למקור. והתגובות שקיבלתי מחיילים ומחיילים לשעבר זה על האותנטיות: יו ככה נראים החיים שלי, זה תרחיש מאוד סביר (בקשר לחייל המשתגע), השתגעת, ציירת את הבור בדיוק איך שהוא נראה, איך לא עצרו אותך עדיין?

לא רציתי לשחק על הסטריאוטיפ: רציתי לכתוב את זה ככל היותר נאמן למקור. והתגובות שקיבלתי מחיילים ומחיילים לשעבר זה על האותנטיות: יו ככה נראים החיים שלי, זה תרחיש מאוד סביר (בקשר לחייל המשתגע), השתגעת, ציירת את הבור בדיוק איך שהוא נראה, איך לא עצרו אותך עדיין?

מדי פעם זה גם היה בשליליות: מה באת לבאס אותי עכשיו, אני לא צריך תזכורת כמה החיים שלי גרועים

יובל:

איך מפה צמחו עוד גליונות?

גיא:

בשעה שעבדתי בכל מיני עבודות ידעתי שיש קהל ושווה להמשיך עם זה בטווח הארוך. עד סתיו 2013 כבר היה גיליון שני, שפר הופעתך, שבו שרמן מתעמת עם הרס״ר בפעם הראשונה מני רבות, וזה גם סוג של טוטוריאל למשפטים צבאיים. זה הצליח, אבל כמו כל מאייר קומיקס מתחיל, זה לא בדיוק שילם את החשבונות, אז לקח זמן מה עד שניגשתי למספר 3, מלחמת הפקידות.

ב־2014 הרצתי קמפיין מימון המונים באתר הדסטארט עוד לפני שהתחלתי לצייר והצלחתי איכשהו לגייס בדיוק את כל הסכום. ואז נתקלתי בבעיה רצינית, כי הייתי באמצע הסבה מקצועית לתוכנה, ואז הייתי צריך להשקיע בעבודה הראשונה שלי את כל הזמן שיש, ואיכשהו, ההפקה של גיליון 3 נמרחה עד תחילת 2016. בסופו של דבר כל מי שתרם לקמפיין קיבל הכל, אבל באיחור של שנתיים.

זה נתן לי שיעור חשוב באתיקה של מימון המונים: אם הפרויקט לא מוכן או קרוב למוכן, זה לא הגיוני להריץ קמפיין

יובל:

אז הגליון הרביעי כבר מוכן אני מניח. מה יקרה בו? תגלה?

גיא:

הגיליון הרביעי נמצא באמצע שלב האינק, כששלב העפרונות והתסריט הושלם לגמרי. הכל יהיה מוכן עד חנוכה, אני מעריך.

בגיליון 4 יש עלילה אחת ראשית של שרמן לומד מבוא לתורת הקומבינה. המפקד שלו נתן לו משימה בלתי אפשרית, לחתום על 30 עמדות מחשב ולהביא אותם לחמ״ל החדש, והוא לא מצליח למצוא אנשים שיעזרו לו לסחוב, אז הוא מוצא את עצמו עושה טובות תמורת טובות עבור חיילים אחרים בבור, נתקל במבוך בירוקרטי ומנווט בו.

מתחת לזה, יש פרט קטן שקשור לתעלומה הראשית, אותה מוסיקה מהקירות – הסירנות – והמקור שממנו הן באות. יותר מזה יהיה ספוילר

יובל:

נמתין בסבלנות. תגיד, מה אתה מציע בקמפיין? אתה מדפיס מחדש את גליונות העבר? איך זה עובד?

גיא:

דבר ראשון, מי שקנה את כל שלוש החוברות עד עכשיו ויכול לשלוח לי איזה תמונה או הוכחה כלשהי, יקבל את הספר הדיגיטלי מתנה, רק בגלל שהם באמת חיכו המון זמן.

אני גם מציע כפרס בכל מקרה את סדרת הקומיקס השניה שלי, סוניקה. זו סדרה על גיבורת־על ישראלית שיש לה כבר שני גליונות (ואגש לשלישי ברגע שאסיים עם הספר של שרמן), ומגוון פרינטים ופוסטרים שקשורים לסוניקה או לשרמן.

וכמובן, כל הגליונות גם בפי.די.אף במחיר נמוך יותר מפרינט. כרגע היעד הבסיסי של הקיקסטארטר הוא 2,500 יורו ונועד לכסות את ההדפסה האנגלית ומשלוח. הגרסה העברית תהיה בכל מקרה בפורמט דיגיטלי, אבל אם הקמפיין יגיע ל־4,000 יורו אוכל לכסות גם הדפסה בעברית.

בכל מקרה הגליונות הקודמים יושבים יפה יפה בארגז של חברי קבוצת יצירת קומיקס בארץ ומחכים למשלוח

יובל:

תגיד, מה התגובות של קוראי האנגלית? כי זה הרי מאוד ישראלי אבל אני מניח שיש לזה גם הבט אוניברסלי

גיא:

בגרמניה הרבה אנשים מחפשים דברים מוזרים ושונים לקרוא, ואין הרבה קומיקסים שנראים כמו הבור של שרמן. סוניקה עדיין מוכרת פי שתיים משרמן בהיותה כותר גיבורי על צבעוני ושמח והכל, אבל ז׳אנר המתח והאימה הולך כאן חזק מאוד, במיוחד אצל הקוראים הבוגרים.

יש כמה vets מצבאות זרים שהתחברו מאוד. יש כאלה שישר מזהים את העברית וכזה ״היי, כן הייתי בטיול שם שנה שעברה!״. יש אנשים שפותחים איתי שיחה לגבי זה שאני דומה לגיבור שציירתי והאם זו אוטוביוגרפיה. 

אני מנסה לתאר את זה כתעלומה צבאית אפלה, בלי להזכיר מיד את ישראל, כי אני לא יודע איך אנשים יגיבו לזה, למרות שזה די בולט – אף מטורף מהאלט־רייט עדיין לא הופיע בדוכן שלי, אבל אני לא בטוח שכדאי לי בדיוק לתלות דגל כחול לבן גדול עליו ולראות מה קורה. לא נתקלתי בשום שנאה או אנטישמיות עדיין, כנסים זה מקום די מתורבת באירופה

יובל:

עדיין… נחזיק אצבעות שזה גם ימשיך ככה. מה עוד? משהו חשוב נוסף להגיד לפני שמסיימים?

גיא:

אני רוצה להזכיר את הקולקטיב שלי, קבוצת יצירת קומיקס, שמלא בקומיקסאים וקומיקסאיות תותחים. הוא מבוסס בארץ והם משווקים את הבור של שרמן ואת סוניקה בעברית, אבל אני משווק חלק מספרי הקומיקס שלהם (אלה שתורגמו לאנגלית) באירופה. חנות האונליין החדשה שלהם היא המקום הכי זמין להשיג את הקומיקס שלי בעברית.

אני אשמח גם לייצג ולשווק יוצרים ישראלים אחרים באותו אופן; אי אפשר לדעת לאן הקומיקס שלך יגיע, בשנה שעברה מכרתי את חשבון של הנפש של נמרוד פרידמן וגיא לנמן עבורם בקומיק־קונים בשטוטגרט ובפראג ונגמרו לי העותקים. 

ובלי קשר להצלחה של הקמפיינים, אני אמשיך לעבוד ולהפיץ את הקומיקסים, לסוניקה יהיו המשכים, לשרמן יהיו המשכים, קורונה או לא קורונה, פוגי קומיקס ממשיך לבעוט

The post גיא פוגל מלמד את שרמן מבוא לתורת הקומבינה appeared first on מגזין פורטפוליו.


Viewing all articles
Browse latest Browse all 3234

Latest Images

Untitled

Untitled

Trending Articles


Dibujos para colorear de Ben 10


Pintar a Ben 10


Libros para colorear


Dibujos para colorear de perros


Pintar a Ben 10


Happiness Quotes


Best Papa jack Love Quotes


I love Quotes – Life Quotes


Tagalog Love Quotes | Best Tagalog Sad Love Quotes


Long Distance Relationship Tagalog Love Quotes


Untitled


Dibujos para colorear de Sonic


Mandalas de flores para colorear


Koala para colorear


Crush Quotes , pagibig Quotes


Confidence Quotes – Confident Quotes


Break up Quotes Tagalog Love Quote – Broken Hearted Quotes Tagalog


Quotes About LOVE : Tagalog love Quotes


Tagalog Valentine’s Day Quotes | Tagalog Sad Valentine’s Quotes


Love Quotes Tagalog