סדרת הרשת הדוקומנטרית י(ו)צרים היא יוזמה של האמנית שחף דקל, שביקשה ליצור פורמט חדש לתוכן באינטרנט שיעסוק בתרבות החזותית בישראל. הסדרה מורכבת מראיונות אודיו על רקע צילומי סטילס של המפגשים של דקל עם היוצרים בחלל העבודה שלהם, מתחומי יצירה שונים ומגוונים: אמנות פלסטית, אמנויות הבמה, שירה, אמנות רשת, עיצוב תעשייתי, עיצוב גרפי, איור, אנימציה, עיצוב אופנה, אדריכלות ועוד. בתערוכה יציג כל יוצר שהשתתף בסדרה עבודה אחת, ויוקרנו פרקי הסדרה על מסכים שונים.
Yuval:
הי שחף, מה שלומך?
Shachaf:
מצוין ☺ מה איתך?
Yuval:
לא רע בכלל. עונת תערוכות הבוגרים: קצת מתיש אבל מאד מספק
Shachaf:
בטוח
Yuval:
ומה איתך? מתכוננת לתערוכה בחנינא? ואיך בכלל הופכים פרויקט של שנתיים ו-40 פרקים לתערוכה???
Shachaf:
שאלה טובה. זה מאוד מאוד מרגש.
הרגשתי צורך אחרי תקופה כל כך ארוכה של נוכחות וירטואלית בלבד, לצאת מהקופסה וליצר מפגש עם היצירות המדוברות והיוצרים. שיתוף הפעולה עם חנינא נכון לפעילות שלי ושמחתי שהם הסכימו ושמחו על כך
Yuval:
אז בואי נתחיל מהתחלה ותספרי על הפרויקט: איך הוא התחיל בכלל ומה הוא כולל
Shachaf:
זו סדרת רשת דוקומנטרית שנקראת י(ו)צרים. הסדרה מכילה כיום יותר מ-40 פרקים של מפגשי סטודיו שלי עם יוצרים מכל תחומי היצירה, שחיים ועובדים בארץ. כל פרק הוא 2-3 דקות שזה בערך מקסימום הסבלנות של משתמשים ברשתות החברתיות והוא מועלה ליוטיוב ולפייסבוק.
התחלתי את הפרויקט כי חשבתי שזה נחוץ שתהיה פלטפורמה שתחשוף יצירה ישראלית בארץ ובחו״ל ופיתחתי פורמט חדש בכלים שלי. הפורמט משתמש בצילום סטילס מתוך המפגשים שלי בסטודיו וברקע שומעים את האמן מסביר על תהליך העבודה שלו ועל התכנים שהוא עוסק בהם מתוך השיחה שהקלטתי
Yuval:
וככה סתם פשוט התחלת?
Shachaf:
כן. החלטתי לבדוק את זה וביקשתי מניבי אלרואי המקסימה לעשות עליה ניסוי ☺
היא הסכימה ומתוך העבודה על הווידאו שלה חידדתי את הפורמט, ומאז פשוט המשכתי. התגובות היו כל כך מעודדות שהרגשתי שחשוב שאמשיך. אחרי שנה של פעילות עצמאית לחלוטין קיבלתי סיוע ממועצת התרבות של מפעל הפיס וגם ממחלקת Israeli culture buzz של משרד החוץ. אז קיבלתי את הרוח הגבית שחיפשתי והפרויקט קיבל חשיפה גדולה יותר בארץ ובחו״ל. השותפים שלי במשרד החוץ, שבראשם עומד יורם מורד, מעודדים ועוזרים וזה חשוב לי מאוד
Yuval:
מה למדת על הפורמט בשנתיים האלו? מה שינית או חידדת עם הזמן? מה ההבדל בין הסרטון הראשון לאחרון?
Shachaf:
אחרי מספר לא קטן של סרטים אני באה מאוד מפוקסת לראיון. אני לא עיתונאית ולכן השיחה מאוד מאוד אישית. אנחנו מדברים כחצי שעה עד שעה בידיעה שרוב הדברים לא יכנסו לסרט. בגדול אני יכולה להכניס מקסימום שלושה משפטים מלאים בווידאו של עד שלוש דקות, וזה כלום יחסית לכל מה שנאמר.
אז היום אני יודעת יותר למה אני מכוונת בשיחה. בזמן שאנחנו מדברים אני מנסה להוביל למקומות שבהם אני יודעת שיש משהו שנאמר והוא חשוב, מעניין ומתומצת מספיק כדי שאוכל להשתמש בו. עריכת הסאונד, היא השלב הקשה ביותר בעריכה: למצוא את החוט המקשר בין הדברים הנאמרים ואחרי זה להתאים את הצילומים שצילמתי בסטודיו.
אני לא משתמשת בחומרים של צלמים אחרים אז תמיד אני מבקשת מראש שכמה שיותר עבודות יהיו בסטודיו. בחירת העבודות שיכנסו לסרט תלויה לרוב במה שבסוף נאמר ועובר את העריכה. זה מורכב ומעניין. אני נהנית לפגוש את היוצרים האלה ואני לומדת מהם בעצמי כיוצרת ☺
Yuval:
אהבתי את ״אני לא עיתונאית״…
Shachaf:
חחחחח
אבל זה נכון. אני ניגשת אליהם כקולגה וזה עוזר לשיחה. הם לא חוששים ממני, הם סומכים עלי. חלק מכירים אותי או פשוט ראו מה עשיתי בחומרים ואיזה סרטים יצאו, והם מרגישים שאני מכבדת אותם ואת מה שהם עושים. אלה לא סרטי יח״צ כמובן, זה נעשה מנקודת המבט שלי ומתוך מפגש אישי, וזה מה שעוזר לווידאו להיות כל כך אינטימי ולרגש
Yuval:
ועכשיו תערוכה: מה מתוכנן שם?
Shachaf:
התערוכה היא חגיגה, זאת לא תערוכה עם קונספט אוצרותי. הזמנתי את כל מי שמשתתף בסדרה להציג עבודה אחת, בעדיפות לעבודה שמוצגת בווידאו, ולשמחתי הרוב המכריע של היוצרים משתפים פעולה. התערוכה תכיל פיסול, ציור, איור, צילום, מיצב, עיצוב אופנה, טיפוגרפיה, עיצוב גרפי, ספרי שירה ועוד. בנוסף יוקרנו הסרטים מהסדרה על מסך ואפשר יהיה לשמוע את האמנים מדברים מתוך הסרטים בחלל התערוכה.
איריס ארז והרקדנים שלה התנדבו להציג בפתיחה בארבעה באוגוסט קטע מתוך המופע שלה, ״תכף אשוב״, שצולם בסרט שעשיתי עליה, ויהיו עוד הפתעות. זאת באמת חגיגה של יצירה ישראלית עכשווית מתחום האמנות הפלסטית, עיצוב ובמה. זה מרגש מאוד
Yuval:
אז מי שיראה עכשיו את כל 40 הסרטים ברצף, מה הוא יבין על היוצרים המקומיים? על היצירה המקומית?
Shachaf:
הסדרה מיועדת לקהל הרחב בארץ ובעולם; לאנשים שלא נחשפים לתרבות המקומית מעבר למה שמוצג בחללים הממסדיים כמו מוזיאונים ותיאטראות גדולים. היוצרים שמוצגים הם בשלבי קריירה שונים, כולם ממוקדים בעשייה שלהם ויוצרים לרוב ללא תמיכה כלשהי.
הם המראה שלנו: הם נוגעים בנושאים שמעסיקים את כולנו בין אם אישיים ובין אם חברתיים, פוליטיים או מדיניים. היצירה הזאת באה לידי ביטוי בכל התחומים שנחשפים בסדרה, וחשובה מבחינתי גם החשיפה בחו״ל: להשתמש בכלים של המדיה החברתית ולאפשר לאנשים שלא מכירים את התרבות הישראלית ״לפגוש״ וירטואלית, גם אם זה לזמן קצר, את האנשים האמיצים שמייצרים פה תרבות כל כך מגוונת ועכשווית שיש לה מקום בשיח הבינלאומי. שיידעו שאנחנו לא רק נקודה במזרח התיכון שיש בה מלחמות, ופיגועים, שחיתויות וכו׳. יש פה תרבות וחשוב לחשוף אותה, ואני מקווה שהסדרה הזאת עוזרת בזה...
Yuval:
ומבחינת שפה אמנותית? אפשר לדבר על אסתטיקה או על מאפיינים מקומיים? והאם זו שאלה שאפשר בכלל לענות עליה ב-2016 כשהכל (?) גלובלי ואוניברסלי
Shachaf:
אני חושבת שהשפה זה הדבר שמעניין אותי בעיקר בעבודה על הסדרה. זה תחום שאני גם חוקרת ביצירה האישית שלי בשנים האחרונות.
בסדרה אני חוקרת את השפה האמנותית שהיא כמובן חשובה להבנת עבודת אמנות. על כך אני מדברת הרבה עם היוצרים, לנסות להסביר לצופה מה השפה האמנותית שמתפתחת אצל כל אחד באופן אינדיבידואלי במהלך הקריירה שלו. אני חושבת שאפשר להבין בכל וידאו בשילוב בין הדיבור והתמונות.
אם אתה שואל אותי באופן כללי על מאפיינים מקומיים, אז לדעתי אין שפה משותפת גורפת בארץ, וטוב שכך. כל אחד והשפה הייחודית לו, אבל יותר ויותר יוצרים מעיזים לזגזג בין המדיומים השונים ונעשים יותר ויותר רב תחומיים. זאת המגמה בשנים האחרונות וזה משמח מאוד.
כך אני חונכתי כשעשיתי את התואר הראשון שלי בריטפלד באמסטרדם: המדיום לא חשוב. הרעיון והנושא שחוקר האמן הוא הפוקוס ומתוך כך המדיום משרת את העבודה ולא חשוב באיזה מדיום משתמשים. יוצרים היום מרגישים בנוח להתנסות בחומרים שונים ויש גם הרבה שיתופי פעולה שמניבים יצירות מרתקות. יש רצון עז לצאת מהקוביה הלבנה וההגדרות הממסדיות וזה חלק מהעידן החדש. זה מרתק לדעתי
Yuval:
את יכולה לתת 2-3 דוגמאות מתוך היוצרים שפגשת על מפגשים שהפתיעו אותך? שאת זוכרת במיוחד?
Shachaf:
וואו, זה קשה. כולם מדהימים לדעתי. אני יכולה לתת דוגמה בעיצוב אופנה, הריאיון עם מיכל הידש. חיפשתי מעצב/ת אופנה שיש בו משהו מעבר לתוצר השימושי של הבגדים. כשנתקלתי בפרויקט של מיכל, ״ברידג׳ינג״, הופתעתי מכמה רחוק ועמוק יכול להגיע פרויקט עיצוב.
מיכל רצתה ליצר שיתוף פעולה עם יוצר מעזה. לקח לה הרבה מאוד זמן עד שהצליחה ליצר תקשורת עם ארכיטקט מעזה ששמח על ההזדמנות לשתף פעולה בפרויקט עיצוב עם ישראלית. הווידאו שעשיתי עליה חושף את הפרויקט הזה שהוא התוצר של שיתוף פעולה לא מובן מאליו בכלל. הם תקשרו רק באמצעות פייסבוק וסקייפ, הוא צייר מבנים יפהפיים שהיה חולם לבנות וכמובן שאין באפשרותו לעשות זאת, והיא לקחה את הציורים שלו ויצרה מהם הדפסים מרהיבים לבדים וסדרה שלמה של בגדים שהם לא רק יפים ולבישים, הם ממש עבודת אמנות עוצרת נשימה. מיכל תציג את אחד מהבגדים האלה בתערוכה.
Yuval:
אז עוד דוגמה בבקשה (ואני יודע שזה קשה…)
Shachaf:
הריאיון עם ערן הדס, משורר ואמן רשת. האיש גאון ואמן מוכשר. הכרתי את עבודותיו בעבר אבל המפגש איתו היה כל כך מרתק והביא אותי להבנה שיש עוד הרבה מה ללמוד ממנו. הוא משתמש ביכולותיו בתכנות לייצר מכונות שכותבות שירה על פי מחקרים ואלגוריתמים שהוא מתכנן. הוא מייצר מכונות שיכולות לתקשר על נושאים מגוונים, הוא משתמש בתכנות לבחון את השפה המקראית, הוא עושה המון דברים, והוא כמעט תמיד עושה שיתופי פעולה עם יוצרים מתחומים שונים, וזה מה שרק מעשיר את הפרויקטים שלו.
ויש את הריאיון עם ויקטוריה חנה שאיתה עברתי חוויה מאוד מאוד מוזרה בזמן הצילומים
Yuval:
ספרי!
Shachaf:
התלבטתי מאוד כיצד לצלם את ויקטוריה שהיא אמנית קול, זה תחום שונה מיתר היוצרים בסדרה מבחינת חומרים ויזואליים. אז דיברנו, והיא הציעה שאראיין אותה בביתה בירושלים ואז נלך לצלם במערת צדקיהו שליד שער שכם. התקופה היתה ממש לפני אינתיפאדת הסכינים (או איך שקוראים לזה) והיה מאוד מתוח באזור, אבל בכל זאת החלטנו ללכת לשם כי ויקטוריה העבירה שם הרבה סדנאות והיא מאוד מחוברת למקום.
נכנסנו למערה המדהימה הזאת, לא הייתי שם עד אותו היום. זאת מערה ענקית שחודרת עמוק עמוק לתוך האדמה ולהיסטוריה של המקום. הלכנו בשקט של החלל וויקטוריה שרה ודיברה. זה היה באמת מרגש להיות איתה שם ולדבר על הקול ולשמוע אותה ואת הקול שלה בתוך המערה ולהבין באמת לעומק מאיפה היצירה שלה באה. היא כישרון אדיר ונכס לאומי לדעתי.
כשיצאנו משם לרחוב נתקלנו שוב בתחושה הקשה של האזור הזה. ממש חששנו להסתובב שם. יומיים אחר כך היתה שם הדקירה המזעזעת שהתחילה את גל הטרור האחרון ושער שכם הפך למוקד הסכסוך. הוידאו שיצא מאוד שונה מיתר הסרטים כי החוויה שלי היתה שם שונה. אני מקווה שמי שצפה בוידאו חש זאת
Yuval:
הצלחת לסקרן…
Shachaf:
☺ אני שמחה
Yuval:
אז מה עכשיו? כלומר, אחרי התערוכה? ממשיכה כרגיל עם הפרויקט?
Shachaf:
כן, בינתיים התוכנית שלי להמשיך בפרויקט. יש עוד יוצרים חשובים שחשוב לי לחשוף, וגם תחומים נוספים כמו מוזיקה לדוגמה. אז כן, אני עובדת על הסרטים במקביל ליצירה שלי ונהנית מכל רגע
Yuval:
מגניב! משהו חשוב נוסף להגיד לפני שמסיימים?
Shachaf:
אשמח שכולם יבואו לפתיחה, לפגוש ולדבר עם מי שמתעניין בסדרה. הסדרה ברשת ומי שמעוניין לצפות בה מוזמן להכנס לאתר הסדרה ולעקוב בפייסבוק כדי לקבל עדכונים על ארועים והסרטים החדשים שעולים
