קרניאל היה חבר בהנהלה של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו בדרגת סמנכ״ל ושותף להקמה של הארגון. כיהן כיועץ משפטי של הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, העוסקת בין היתר בקידום היצירה, וידאו ארט וקולנוע ניסויי ותיעודי. באקדמיה עסק בין היתר ביסוד הקמה וניהול של החטיבה למשפט, תקשורת וטכנולוגיה – ניהול תכנית לימודים, אישור תכנית הלימודים מול המל״ג, הקמה ואישור של תכנית הלימודים של המכללה למשפט ועסקים (אז המכללה האקדמית למשפטים), וכן ביסוד תכנית לתואר שני בניהול תקשורת.
מאז 2007 משמש קרניאל כמרצה בכיר במרכז הבינתחומי הרצליה, שם היה שותף להקמת בית הספר לתקשורת (היום בהיקף של כ-1,000 סטודנטים). קרניאל מנהל במשותף מאז 2009 את חממת התוכן (גוף העוסק ביצירת תכנים חזותיים חדשניים, ופיתוח פורמטים בפלטפורמות השונות של המדיה), במסגרת ההתמחות בתוכן ויזואלי של בית הספר.
קרניאל כיהן כחבר מליאת רשות השידור, יו״ר ועדות וחבר דירקטוריון בגופים גדולים כמו בזק, תאגיד מי מודיעין, ועדת חינוך במודיעין, יו״ר של ארגונים כמו ״קשב – המרכז הישראלי להגנת הדמוקרטיה״ ומייסד וחבר הנהלה של ארגונים כמו ״התנועה לחופש המידע״ ו״ישראל חופשית״. כמו כן היה חבר מייסד בפורום לשימור הזיכרון האודיו ויזואלי, פורום יוצרים שהוקם כדי לקדם את השימור של נכסי היצירה והתרבות בתחומי הטלוויזיה, הקולנוע, הצילום, הארכיטקטורה. במסגרת זו גם מונה כשופט בפסטיבל הקולנוע של ירושלים, בתחום התיעודי, ודובר בולט של הפורום הציבורי בכנסים ובאירועים של הפורום.
תחומי ההוראה והמחקר שלקרניאל נוגעים בתרבות דיגיטלית, לרבות נושאים כמו זכויות יוצרים בעולמות וירטואליים, אבדן הפרטיות, גבולות חופש הביטוי האמנותי, וכן השפעה של תרבות פופולארית על ערכים ואידיאולוגיות, וייצוג של מיעוטים וערכים במדיה ויזואלית. תחום ההתמחות העיקרי הוא אתיקה, אחריות חברתית של יוצרים ואמנים לעשייה שלהם, לתוצאותיה ומשמעויותיה. קרניאל פרסם שלושה ספרים ולמעלה מ-50 מאמרים מדעיים.