בתערוכת היחיד Floating World, שתיפתח בגלריה נגא ב-8.9, אורי גרשט מציג סדרת עבודות חדשה, חלומית וחקרנית. אחד ההיבטים המרכזיים ביצירתו של גרשט הוא בחינת אופייה המשתנה והמתפתח של המצלמה. המצלמה, שבאופן מסורתי שימשה כמכשיר המתעד את מה שניצב מולו, הפכה למכשיר שמעצב ויוצר את עולמנו. המהפכה הדיגיטלית גרמה לכך שכיום ניתן לראות בזמן אמת דימויים של אירועים בעודם מתרחשים מעברו השני של העולם, הטכנולוגיה שמאפשרת זאת הפכה זמינה למיליוני אנשים. למצב זה השלכות עמוקות על האופן שבו אנו רואים וחווים את מה שנמצא סביבנו. שום דבר לא נותר קבוע לזמן רב; הכול נמצא בהשתנות מתמדת.
את שאלת המיידיות גרשט מעמת עם שאלת נצחיות הזמן, באמצעות סדרת עבודות שיצר בגני זן יפניים. בנובמבר 2015, שהה גרשט עשרה ימים ביפן, שבמהלכם צילם גני זן יפניים בקיוטו וסביבותיה. גנים אלה, שמטרתם לשקף את מהותו של הטבע (להבדיל מהופעתו הממשית) ולסייע למדיטציה, הם עולמות שלמים בפני עצמם; מקומות שבהם הזמן עומד מלכת. בעיני גרשט, מקומות אלה מייצגים אלטרנטיבה לעולמנו רווי הדימויים אשר נתון בשינוי ותנועה בלתי פוסקים.
גרשט צילם השתקפויות במים של צורות טבעיות בגנים. בהמשך, בתהליך נוסף, הפך גרשט את התצלומים שיצר ביפן והניח אותם זה על גבי זה. בדימויים שנוצרו מהשילובים, מופיעים חללים חדשים שמרחפים בין המציאות החומרית לזו הווירטואלית.
בתצלומים מסדרת Floating World מוצגת מציאות חדשה שנגישה לצופה רק דרך תיווכה של טכנולוגיה אופטית חדישה. בה בעת, גרשט מזכיר לנו שהבנתנו את המציאות החדשה הזו תלויה במערכת יחסים מתמשכת עם העולם הטבעי עצמו ועם השתקפותו באמנות.
גרשט יליד ישראל חי ועובד בלונדון. עבודותיו נכללות באוספים של מוזיאונים חשובים בעולם.