תערוכת הזוכים ואוטופיה סינית במוזיאון הרצליה

26 אמנים ויוצרים זכו בפרסי משרד התרבות והספורט לאמנות ועיצוב לשנת 2015, ועבודותיהם יוצגו החל מ-29.9 בתערוכה רחבת היקף במוזיאון הרצליה. הפרסים ניתנים בארבע קטגוריות: פרס מפעל חיים בתחום האמנות הפלסטית, פרס שרת התרבות והספורט לאמנות פלסטית, פרס האמן הצעיר ופרס העיצוב. בהתאם לכך, התערוכה כוללת אמנים מוכרים ומבוססים לצד אמנים בתחילת דרכם. היא מאפשרת להתוודע לריבוי זהויות, שפות, גישות ופרקטיקות אמנותיות ביצירה הישראלית העכשווית.

מקום נרחב מוקדש בתערוכה לעבודתו של המאייר דני קרמן, זוכה פרס מפעל חיים. לאורך שישים שנות יצירה מלווים איוריו של קרמן, בסגנונו הייחודי, ספרים קאנוניים בישראל. הזכייה בפרס היא הזדמנות לחשוף את מפעלו המגוון והממושך גם מזוויות פחות מוכרות, ולהציג את בנייתה של שפתו האיורית הייחודית, שהיא חדה, חריפה ורבת הומור.

בפרס השרה לאמנות פלסטית זכו אניסה אשקר, צחי בוחבוט, יהושע בורקובסקי, שרון גלזברג, מיכל היימן, מיכאל חלאק, רמי מימון, אהד פישוף, אנג׳לה קליין וטל שוחט. בפרס האמן הצעיר זכו ורד אהרונוביץ, מיכל בראור, נועה גור, ציון אברהם חזן, שחר פרדי כסלו, ורד נסים, להלי פרילינג, אלעד רוזן, סמאח שחאדה וליהי תורג׳מן. בפרס העיצוב זכו עירית אבא, איתי אהלי, ניל ננר, עמית צורן ודינה שהם.

רוב האמנים והמעצבים בחרו להציג בתערוכה עבודות חדשות, שנוצרו במהלך השנה האחרונה וחלקם אף יצרו עבודות במיוחד לתערוכה.  יש המציגים דווקא עבודות במדיום שלא מזוהה עמם, אחדים נותנים ביטוי ראשוני ואקספרימנטלי לעבודה בתהליך, ואחרים יצרו עבודה ספציפית לחלל.

אופן ההצבה של העבודות בחללי המוזיאון נמנע מתיחום דיסציפלינרי בין אמנות, אומנות ועיצוב, ומאפשר מפגשים דינמיים בין רעיונות שימושיים ומופשטים, בין עיצוב ודימוי חזותי, בין פרקטיקה ואסתטיקה.

אוטופיה רחוקה

במקביל נפתחת במוזיאון הרצליה תערוכת יחיד לאמן הסיני דזונג נינג. את התערוכה ״קולות האוטופיה״ אצרו במשותף צוי צאנצאן ונטע גל-עצמון, והיא נערכת בשיתוף פלטפורמת האמנות Blue Mountain.

דזונג נינג, בן 32, נולד במונגוליה והוא חי ויוצר בבייג׳ינג. הוא יוצר מיצבים גדולי ממדים המשלבים ציור, צילום ואובייקטים מצויים (found objects), ולעתים קרובות הוא גם מלווה אותם במיצגים. עבודותיו מושתתות על עולם מושגים השאוב מהתרבות הסינית, אך יונקות גם מתרבות המערב. אזכורי התרבות שעליה גדל והדגשת ראיית העולם הסינית-מסורתית משמשים אותו ב״הפוך על הפוך״, למתיחת ביקורת נוקבת על החברה הסינית המודרנית ועל אופני התמודדותה עם נושאים שונים, כמו התרחקות מערכי המשפחה, הבדלי מעמדות, זילות חיי אדם, נהייה אחר חומרנות והתרחקות מהטבע.

המיצב שהקים במוזיאון הרצליה מדמה גן סיני מסורתי – גן המוקף חומה, שכולל צמחייה, נוף סלעי ומקור מים. הוא מזמין את הצופה לחוות אותו תוך כדי הליכה, כחלק מתהליך המתהווה מחדש בכל רגע נתון, הן בעולם סביבו והן בעולמו הפנימי.