עונת התערוכות 2016/17 של הגלריה במרכז האקדמי ויצו חיפה נפתחת עם תערוכת יחיד של אמן הטקסטיל איתמר שגיא ״רעב למתוק״. התערוכה, שתיפתח ב-9.10, מקבלת את פני הבאים בעושר צבעוני אשר עשוי להיראות מתוק במבט ראשון, אך רק למראית עין. רוב העבודות נוצרו במיוחד עבור מרחב הגלריה, והטקסטילים המרכיבים אותן נאספו ״מהבוידעם״ של משפחה וחברים או חברי-פייסבוק של שגיא. פריטי לבוש, מצעים ושאר פריטי טקסטיל ביתיים, עברו תהליך של פירוק והרכבה מחדש.
שגיא, מעצב טקסטיל ואמן רקמה, מנחה במחלקה לעיצוב אופנה בויצו חיפה את הקורס ׳מרקמים אישיים׳. הוא עוסק כבר שנים במה שהוא מכנה ״רקמה ישראלית חדשה״, ומנסה להצמיח ענף רענן במלאכה המסורתית, שמשוייכת בתודעה הקולקטיבית לתחום המלאכות הנשיות, הביתיות וחסרות ההדר. בעבודותיו ובמפגשיו עם הסטודנטים שגיא שואף לחדד משהו בתרבות מלאכת המחט והאמנויות הרכות: לא עוד שלטון לדגם המסורתי ולרקמת העמים, כי אם פיתוח שפות ביטוי אישיות על ידי הרוקמים והטענת העבודות בגורם סיפורי. הוא מסיט את התפקיד הקלאסי של הרקמה מקישוט גרידא אל העמוק והאישי, ומציג אותו כזרם תרבותי-מקומי עכשווי.
בתערוכה נותן שגיא דגש לנוכחותם של עלים תפורים כצמחיית-בד, אותםן הוא מכנה יהודי נודד, והם מייצגים את הנדודים בחייו ובתולדות משפחתו. בנייר אדריכלים משומש הוא עושה שימוש כחומר גלם סמלי לחיפוש עוגן, בית ושלווה. העיסוק בחלומות ואשליות של אהבה והורות, שאפשר שלא יתממשו עוד מחוץ לחדר המלאכה של הדמיון, בא לידי ביטוי באוסף העבודות ובפתקי השיר הנוספים עליהן.
בעבודה המרכזית בתערוכה הוא יוצר מפל שבו כ-22,000 עלים, שנגזרו ונתפרו אל יותר מקילומטר של ענפי (רצועות) בד, כולם ממיחזור פריטי טקסטיל. עוד בתערוכה: כיסוי מיטה ענק החורג ממידות שמיכת הטלאים המקובלות, עבודות טקסט בתפירה ורקמה ועבודות אקריליק על תבניות ולוח עץ, בשילוב עם צעצועים וכלי בית רדי-מייד שלוקטו מבית ומשוק הפשפשים.
לצד עבודת ההוראה והאמנות האישית, שגיא יוצר פריטי טקסטיל אמנותיים בהזמנה. לאחרונה רקם מעיל ספר תורה עבור תצוגת הקבע החדשה של בית התפוצות.
