התערוכה תציג את השימושים השונים בנייר בארצות האסלאם, ותתמקדת בקליגרפיה הערבית – אחד מיסודות אמנות האסלאם. תרבות האסלאם הקדימה את אירופה בשימוש בנייר בחיי היום-יום והפיצה את סוד ייצור הנייר לעולם המערבי.
בתערוכה יוצגו עולם סודי של קמעות שנכתבו לצרכי הגנה ולריפוי, צירופי אותיות שיוחסו להם כוחות מאגיים, לצד יצירות בעלות תוכן דתי המציגות דמויות בכתב ציורי, וזאת למרות האיסור האסלאמי על ציור דמויות בהקשר דתי. עוד יוצגו דיוקנים ובעלי חיים מצוירים על דפי נייר באלבומים מיוחדים שנוצרו בעבור בתי המלוכה והאצולה. השימוש בקליגרפיה בולט גם במסמכים רשמיים. לדוגמה, תעודות נישואין יהודית ומוסלמית מפרס, המעוטרות באופן עשיר ודקורטיבי
לצד פריטים היסטוריים אלו יוצגו בתערוכה יצירות אמנות עכשוויות שמשלבות קליגרפיה מסורתית בפרשנות חדשה ואף מחאתית. האמנית שירין נשאט ילידת איראן, שמציגה תצלום מהסדרה ״Women of Allah״ – ״נשות אללה״ ובו נראות נשים איראניות, לבושות צ׳אדור ונושאות נשק, כשרגליהן מעוטרות בשירה של המשוררת האיראנית טאהרה ספארזאדה, מנשות המהפכה הראשונות שעטו את כיסוי הגוף מרצונן החופשי. שתי אמניות ישראלית העוסקות בקשר שבין עברית לערבית יציגו אף הן את עבודתן. לירון לביא-טורקניץ׳ עם ״ערברית״, עיצוב עכשווי של גופן המשלב כתב ערבי ועברי; ואלה פוניזובסקי ברגלסון, שבעבודתה אחד משמות האל המוזכרים בתנ״ך נכתב בכתב קליגרפי מסוגנן בעברית ובערבית על גבי רצועות נייר דק שנארגו לכדי יריעה אחת.
עוד יוצגו עבודותיו של האמן היפני שחי בישראל קזואו אישיאי, שממחיש את חשיבות המילים הכתובות במסורות עתיקות נוספות כמו יפן וסין, בהן אמנות הכתיבה משקפת את עולמו הפנימי של האמן. אישיאי יצר עבור התערוכה שתי עבודות ייחודיות המשלבות בין קליגרפיה לאמנות המדיטציה. אמנים נוספים המציגים בתערוכה הם פריד אבו-שקרה וקוטלו אטאמן.