שינויים חברתיים ותרבותיים גלובליים שהתרחשו בעשורים האחרונים ושמושפעים מהקולוניאליזם באופנים שונים, חוללו שינויים מרחיקי לכת בתרבות החומרית המקומית בישראל ובעולם. שאלות רבות הנוגעות למערכת היחסים המורכבת בין הכובש לנכבש, מעסיקות חוקרי אמנות תרבות וחברה בעידן הפוסט-קולוניאלי. תקופה זו מסמנת מחד את ההשתחררות מהאימפריאליזם האירופאי, ומאידך זהו זמן של גלובליות כלכלית וטכנולוגית, שמוחקת ומשטיחה מסורות ותרבויות מקומיות. בעידן שבו מאפיינים כמו מקומיות ואותנטיות מפנים מקומם לטובת אוניברסליות ובינלאומיות, עולות השאלות האם מייצרת התקופה יחסי שולט-נשלט חדשים משלה, ומה בין מאפייני הקולוניאליזם ליחסי כח ושליטה כלכליים וגיאופוליטיים שמאפיינים את המאה ה-21?
התערוכה שמציגה פרשנות למציאות החברתית, הפוליטית והחומרית המקומית והגלובלית, מבקשת לענות על שאלות כמו: מהו פוסט-קולוניאליזם ומה הביטוי המקומי שלו? האם הכפר הגלובלי הכלכלי הוא פורמט חדש של הקולוניאליזם? מהם גבולות מקומיים בעידן הדיגיטלי? כיצד כובשת האתניות את מקומה מחדש בעידן הפוסט-קולוניאלי? מה בין יחסי כובש נכבש במאה ה-21 לבין קולוניאליזם תרבותי? וכיצד משפיעים כל אלו על היצירה האמנותית העכשווית?
במהלך חודש ימים סיירו המשתתפים ברחבי הארץ, פגשו אמנים ותושבים ישראלים ופלשתינאים, וביקרו במעברי גבול, במרכזי ערים, ובסדנאות ואקדמיות ברחבי הארץ. הפרויקט שהפגיש את האמנים עם שטח מקומי שאותו הם מכירים בעיקר מהמילה והדימוי הדיגיטלי, מממש הלכה למעשה את ההתמודדות עם שאלת תפישת המציאות ותהליך היצירה בעידן הגלובלי. באמצעות עבודות כמו אוהלי מחאה שהוקמו כתגובת נגד לכיבוש תרבותי, מבנה לבן וצח עטוף ברשת הסוואה כווילה בג׳ונגל, ״זרי מיקרופונים״ שמתחקים אחר הדימוי של זרי פרחים בלוויות, פאזל של זיכרון ומציאות מדומה, וענן עשן המשמש להקרנת פירסומות, עוסקים האמנים במושג ״פוסט-קולוניאליזם״ כשהם מעניקים לו פרשנות אישית ומקומית. בעבודתם מביאים האמנים לידי ביטוי גישות שונות של טכניקה וחומר, מציגים מגוון של אמירות ביקורתיות המושפעות מהמפגש הבלתי אמצעי של סיפור חייהם האישי והלאומי עם המציאות המקומית בישראל, כפי שחוו וחקרו אותה במהלך שהייתם בארץ.
את הפרויקט הבינלאומי אוצרת וונדי גרס (Wendy Gers), אוצרת עצמאית, חוקרת והיסטוריונית של האמנות בעלת רזומה מכובד של תערוכות קרמיקה בינלאומיות, עכשוויות ומוערכות. בין השאר שימשה גרס כאוצרת המוזיאון לאמנות ע״ש נלסון מנדלה, פורט אליזבת, דרום אפריקה בין השנים 1996-2001. גרס מתמחה בקשר בין תחומי קראפט בכלל וקרמיקה בפרט לבין מגמות חברתיות שונות כמו גלובליות ופוסט-קולוניאליזם והשפעתם על תרבויות חומריות מקומיות.
משתתפים: קורווין לנד (Corwyn Lund), פבלו פונס (Pablo Ponce); מודיסה מוטסומי (Modisa Motsomi); נהה קודצ׳דקר (Neha Kudchadkar); קטיה איזבל פילמוס (Katya Izabel Filmus); אנטוני סטלצ׳יו (Anthony Stellaccio); שרבני דס גופטה (Sharbani Das Gupta), רוק וונג (Rock Wang), דניאלה פיבסביץ טנר (Danijela Pivasevic Tenner), אילת זהר, טליה טוקטלי, מנל מורכוס, הגר מיטלפונקט, רונית צור, אורן ארבל ונועם טבנקין ארבל, אוה אבידר, מגדלנה חפץ, יהונתן הופ.
אקדמיות ובתי ספר המשתתפים בפרויקט ומארחים את האמנים מחו״ל: בצלאל – אקדמיה לאמנות ועיצוב (המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית) / מכללת אורנים / בית הספר לאמנויות – המכללה האקדמית תל חי / מרכז אמנות שיתופית גבעת חביבה / שנקר – הנדסה. עיצוב. אמנות / מכון טכנולוגי חולון / הגלריה לאמנות אום אל פאחם / הקובייה – מקום לאמנות / בית בנימיני – המרכז לקרמיקה עכשווית.
