ינואר > אוניברסיטת תל אביב מחליפה לוגו
בדרך כלל החלפת לוגו או מיתוג חדש לא זוכים לדיון ציבורי, אולם זה לא היה המקרה עם התדמית החדשה והשנויה במחלוקת של אוניברסיטת תל אביב, שעיצבו אורי נווה וטל ברקוביץ׳. מהלך המיתוג מחדש הציף סוגיות רבות וחשובות בדיון הציבורי: האם העבר הוא פרה קדושה ואסור לגעת בו? האם בעידן הדיגיטלי שמשנה את חוקי המשחק עדיין נכון להיאחז במה שנעשה בעבר? עד כמה הרדיפה אחר העכשווי, המעודכן והצעיר מכתיבה החלטות כמו שינוי הלוגו של מוסד אקדמי? האם יש קשר בין הביקורת של קהילת המעצבים על מהלכי מיתוג לא מוצלחים לבין ההתקבלות שלהם בקרב הקהל הרחב? ועד כמה הקהל הרחב בכלל שם לב למהלכים האלו?
26.1 > דן הנדל מתמנה לאוצר העיצוב והאדריכלות של מוזיאון ישראל בירושלים
חצי שנה לאחר שפורסם הקול הקורא לתפקיד, וארבע שנים לאחר שנפתחה ״חוקרים במופלא״ -התערוכה האחרונה שאצר אלכס וורד ז״ל – פורסמה הידיעה שדן הנדל מונה לכהן כאוצר העיצוב והאדריכלות של מוזיאון ישראל. הנדל,יליד 1978, הוא אדריכל, מרצה במחלקה לאדריכלות בבצלאל, ואצר בין השאר את התערוכה ״נושאת מטוסים״ שהוצגה בביתן הישראלי בביאנלה ה־13 לאדריכלות בונציה (ולאחר מכן גם בניו יורק ובמוזיאון ישראל), ואת תערוכת הרטרוספקטיבה על האדריכל אברהם יסקי במוזיאון תל אביב. המינוי הוא זריקת מרץ חשובה לתחום ותרומה משמעותית לתחרות הבריאה שבין המוזיאונים המז׳וריים שמציגים עיצוב בישראל.
2017 > שלוש תערוכות עיצוב שיאצור הנדל יפתחו ב־2017. בחודש מרץ תיפתח תערוכה ניסיונית שתחשוף את אוספי המחלקה לעיצוב ואדריכלות כשכבות ארכאולוגיות של החלטות, התקשרויות וצירופי מקרים, ותעלה שאלות על ההגדרות המשתנות של עיצוב ודרכי התצוגה שלו. בחודש יוני תיפתח תערוכה על עבודותיו פורצות הדרך של המעצב הגרפי דן ריזינגר, שתדגים את המנעד המרשים של עבודתו העיצובית. ובחודש ספטמבר תיפתח תערוכה שתתמקד בפרגמנטים חומריים, קישוטיים ואדריכליים בירושלים, ותתבסס על עבודתו רבת השנים של האדריכל דוד קרויאנקר.
12.4 > אבן קיסר מציגה את The Restaurant, שיתוף הפעולה שלה עם טום דיקסון בשבוע העיצוב של מילאנו
גם השנה הציגה אבן קיסר, בפעם הרביעית ברציפות, שיתוף פעולה בינלאומי מרשים שזכה לכותרות בשבוע העיצוב של מילאנו. ״המסעדה״ של אבן קיסר וטום דיקסון כללה ארבעה מטבחים קונספטואליים ששאבו השראה מארבעת האלמנטים: אדמה, אש, מים ואוויר. היא מוקמה במוזיאון הילדים מילאנו (MUBA), שמורכב מארבעה אגפים ובכל אחד מהם הוצג מטבח קונספט שונה בעיצובו של דיקסון. לצד המטבחים שולבו פריטים שונים בעיצובו של דיקסון וכן שולחנות המיועדים לאכילה, שעליהם הוגשו מאכלים שבושלו בכל אחד מארבעת המטבחים, כאשר כל מאכל הותאם לקונספט של המטבח בו הוכן.
2017 > בשנה הקרובה אבן קיסר תשתף פעולה עם המעצב הספרדי חיימה חיון. המיצב הראשון יוצג בחודש ינואר בטורונטו תחת הכותרת Stone Age Folk, ויגיע לשיאו בשבוע העיצוב של מילאנו שיתקיים בחודש אפריל.
3.6 > תערוכת היחיד של דוד טרטקובר נפתחה במוזיאון תל אביב לאמנות
מתבקש להגיד על תערוכת היחיד של דוד טרטקובר במוזיאון תל אביב שהיא הייתה תערוכה חשובה; שזו הייתה הזדמנות חד פעמית להתרשם מהקף היצירה המרשים של המעצב והאמן, חתן פרס ישראל לעיצוב, ומהיכולת שלו לזקק אמירה פוליטית או חברתית לדימוי אחד. אולם מעבר להיותה חשובה, זו הייתה תערוכה יוצאת דופן, שהפגינה קודם כל את השליטה המושלמת של טרטקובר בתקשורת חזותית, לא משנה אם הוא מעצב כרזה או חושב על חלל תערוכה. והדבר בא לידי ביטוי בכל הבט: החל מהלייבלים, שהדבר הכי בולט בהם היה ציון השנה (מה שנתן את ההקשר הרלוונטי לעבודה), ועד לפיזור העבודות בחלל – החל מהעבודה בכניסה שנתנה את הטון – ״ישראל זה לא אמריקה״ – ועד הבחירה לתלות את כרזת ״שלום עכשיו״ הרחק מגובה העין, כאידיאל שאי אפשר להשיגו.
2017 > אחת מתערוכות העיצוב המסקרנות של השנים האחרונות תיפתח בחודש מרץ במוזיאון תל אביב. התערוכה, ״תגובה בונה לאסונות טבע״ שתאצור מאיה ויניצקי, תציג כ־25 פרויקטים מרחבי העולם שעניינם מיליוני אנשים שנעקרו בעשור האחרון מבתיהם בעקבות אסונות טבע רחבי היקף, ופליטי מלחמות וסכסוכי דמים פנים־מדינתיים. מיליונים מתמודדים עם סכנת מוות, מזג אוויר קיצוני, צמא, רעב וחרדה: מעֵבר למענה לצרכים המיידיים, בהבט רחב יותר אפשר לזהות שינוי באופן שיתוף הידע ובקשר העדין בין הקהילה לשדות מקצועיים דוגמת אדריכלות, עיצוב מוצר, עיצוב גרפי, הנדסת מבנים והנדסת חומרים.
7.6 > תערוכת הרטרוספקטיבה של סטודיו ננדו נפתחה במוזיאון העיצוב חולון
מוזיאון העיצוב חולון שם לזכותו השנה השג בינלאומי מרשים, עם פתיחת תערוכת הרטרוספקטיבה הראשונה בעולם של סטודיו ננדו, מהחשובים בעולם. 74 העבודות שהוצגו בתערוכה הציגו את האתגרים והפתרונות שבהם נתקל הסטודיו, תוך אינטראקציה עם הטיפולוגיות השונות של אוביקטים ושל האזורים הלא־נחקרים בהם, שבאופן לא מפתיע, את כולן איפיין מינימליזם יפני מפתיע, נחשק ויוצא דופן. התערוכה סימנה את עזיבתה של גלית גאון ממשרת האוצרת הראשית של המוזיאון, תפקיד שמילאה במשך חמש שנים מיום הקמת המוזיאון. לנעליה נכנסה מיה דבש כאוצרת ראשית בפועל, ומוקדם יותר החודש היא פתחה את ״מבט על״, התערוכה הראשונה במוזיאון תחת כהונתה.
2017 > המוזיאון עדין מצוי תחת סימן שאלה ללא מנכ״ל ואוצרת ראשית קבועים, אולם תכנית התערוכות ל־2017 כוללת שתי תערוכות מסקרנות. לאחר התערוכה הנוכחית שעוסקת בראייה, בחודש יוני עיצוב תיפתח תערוכה שתעסוק בסאונד בשילוב של פריטים היסטוריים, עכשוויים, אינטראקטיביים ומיצגים מקוריים שיעוצבו במיוחד בעבור התערוכה. בחודש דצמבר תיפתח תערוכת רטרוספקטיבה שתאצור חוקרת האופנה יערה קידר, ושתוקדש לזכרה של הבמאית, השחקנית, התסריטאית ואייקון האופנה רונית אלקבץ.
16.6 > הארץ המובתחת, תערוכת היחיד של זאב אנגלמאיר, נפתחה בבית העיר
אחד הדברים המפתיעים בתערוכת היחיד של זאב אנגלמאיר, שעדיין מוצגת בבית העיר, הוא עצם קיומה. באקלים התרבותי הנוכחי של צנזורה, שמרנות וניסיון ללכת על בטוח, מבלי להרגיז אף אחד – ועל אחת כמה וכמה כשמדובר במוסד עירוני – החגיגה הפרועה ומשובבת הנפש שמתקיימת במוזיאון היא דבר יוצא דופן ברוח הפלורליסטית שנושבת ממנה. מי שיבקר בתערוכה יזכה להצצה אל מוחו הקודח של אנגלמאיר, שממשיך למתוח את גבולות הטעם הטוב, לאתגר את המבקרים עם היחס שלהם לדת, לאומיות, מיניות ופורנוגרפיה, ולעמת אותנו עם צדדים שאנחנו נוטים להסתיר או להכחיש כמו אבסורד, וולגריות, ארוטיקה, פורנו וכו׳.
22.6 > פרופ׳ עזרי טרזי יכהן כראש התוכנית ללימודים מתקדמים בעיצוב תעשייתי בטכניון
עזרי טרזי הוא אחד האנשים המזוהים ביותר עם בצלאל, ודאי בתחום העיצוב התעשייתי:הוא החל את לימודיו בשנת 1986 במחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל, ועשור לאחר מכן (1996) נכנס לתפקיד ראש המחלקה. בשנת 2004 הוא ייסד את התוכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי בבצלאל ועמד בראשה עד לפני ארבע שנים. החל משנת הלימודים האקדמית הקרובה הוא יכהן כראש התוכנית ללימודים מתקדמים בעיצוב תעשייתי בטכניון (תואר שני ותואר שלישי), ויהיה אחראי על הקמת מעבדת עיצוב ומדיה שתעסוק במחקר, עיצוב ופיתוח של קונספטים עתידיים עתירי טכנולוגיה. ״בוגרים רבים בתחומי העיצוב השונים המשוועים לתוכנית ברמה בינלאומית ימצאו בטכניון שדה אינסופי של מחקר ועשייה בקצה הלא נודע של צרכי העתיד״, אמר טרזי לפורטפוליו בתגובה למינוי. ״זו התוכנית היחידה בישראל שמעניקה תואר שלישי (Phd) בעיצוב, ובישראל יש מחסור משמעותי של סגל אקדמי בכיר בעיצוב. העיצוב הוא המתווך והמאיץ, הממחיש והמנגיש את כל אותן טכנולוגיות לשימוש האדם, ואני שמח שהטכניון רואה בשדה העיצוב מרכיב משמעותי של העתיד״.
26.6 > ירון שין מבטל את פורמט ההגשות המוכר של פרויקטי הגמר בוויצו חיפה
בחודש יוני הודיע ראש המחלקה לתקשורת חזותית בוויצו חיפה, ירון שין, לסטודנטים שמסיימים את הלימודים, שהפורמט המוכר של הגשות סוף השנה לא יתקיים ובמקומו יגיעו כ־30 מבוגרי המחלקה לאורך השנים לשיחה בגובה עיניים בין מעצב בוגר לקולגה מקצועית. ״אני לא מוצא שום סיבה הגיונית שסטודנטים יעמדו רועדים מפחד מפני מבקר אימתני כזה או אחר, יגיעו לדמעות של תיסכול ולעיתים להתמוטטות בעקבות ביקורת קטלנית״, הוא אמר לפורטפוליו, ״וכל זה למרות שהעבודה שלהם זכתה לכל הדרך והתהליך לגיבוי וליווי מצוות המרצים של המוסד״. לפי שין התגובות למהלך היו מוצלחות במיוחד, ומעניין יהיה לראות האם הוא יצבור תאוצה ויורחב להגשות אחרות ומחלקות ובתי ספר נוספים.
16.9 > אנל מילר, יושבת הראש של אגודת המאיירים של ניו יורק, ביקרה בשבוע האיור השלישי של תל אביב
לכבוד שבוע האיור 2016 הגיעה לארץ כאורחת כבוד אנל מילר, יו״ר אגודת המאיירים של ניו יורק (Society of Illustrators), המכהנת בתפקיד במשך העשור האחרון. במשך שבוע שלם ביקרה מילר בעשרות תערוכות ופגשה מאיירים רבים, והתרשמה מסצינת האיור המקומית. מוקדם יותר החודש נודע ששישה ישראלים זכו השנה בפרסים מטעם האגודה, ביניהם עמית טריינין ועידו בק, על עבודות שהוצגו לראשונה בשבוע האיור 2016. ״ביקורה של מילר מעניק משנה תוקף לחשיבות הפלטפורמה שיצר שבוע האיור לאיור המקומי״, אמר יובל סער, האוצר הראשי של שבוע האיור והעורך הראשי של פורטפוליו. ״בשנים האחרונות זוכים מאיירים ישראלים בפרסים כמעט בכל תחרות בינלאומית חשובה, והביקור של אנל מילר בארץ מוכיח את העניין הרב שהאיור הישראלי זוכה לו ברחבי העולם. אני מקווה שביקורה של מילר יהווה סנונית ראשונה לשיתופי פעולה עתידיים״.
12.12 > מירי רגב קוראת לעצור את התקציבים לבצלאל
ימים לא פשוטים עברו החודש על בצלאל, ועל חופש הביטוי והיצירה האמנותית, לאחר שסטודנטית לאמנות בשנתה הראשונה בבצלאל נלקחה לחקירת משטרה בחשד להסתה בעקבות תרגיל שתלתה במסדרון, שבו הוצג דיוקן של בנימין נתניהו ליד חבל תלייה עם הכיתוב Rope (פראפרזה על כרזת הבחירות של ברק אובאמה עם הכיתוב Hope). ״השר בנט, הגיע הזמן שגם אתה תציב את הגבול בין אמנות להסתה ותעצור את התקציבים לבצלאל!״, כתבה שרת התרבות מירי רגב בעמוד הפייסבוק שלה.
בראיון שפורסם בשבוע שעבר בידיעות אחרונות הגיב לפרשה נשיא בצלאל, עדי שטרן, שאמר ״זו הייתה מתקפה בוטה, אפילו ברוטלית, של המשטר על בצלאל. אנחנו הופכים לחברה פחות ופחות נאורה. במדינה דמוקרטית כל אדם יכול למתוח ביקורת על הממשלה המכהנת. יש היום בישראל אווירה של שיסוי. אנחנו בדיוק המקום שבו הסטודנטים צריכים להתאמן, להתנסות, להעז, ליפול. הכל במסגרת הלימודים, במסגרת החממה הפנים־אקדמית. אין דרך אחרת ללמוד. בטח לא בלימודים מעשיים כמו בבצלאל, שהוא מוסד שמחנך למעורבות חברתית, למעורבות פוליטית. אני חושב שיוצרים, אמנים ומעצבים צריכים להיות מעורבים, צריכים להגיב, צריכים לשאוף להשפיע ולשנות. זו התפיסה החינוכית שלי״.
