מעטים המעצבים בעלי קריירה ארוכת שנים שחצו את גיל 70, ושתרומתם לשדה העיצוב נותרה חיונית ורלוונטית מתמיד, לא רק במחוזותינו אלא גם מעבר לים. פרופסור ירום ורדימון הוא אחד מיחידי הסגולה הללו. במשך שישה עשורים ורדימון פועל כמעצב רב־תחומי, כאוצר, כמרצה וכמחנך לעיצוב. הוא כיהן, בין היתר, כראש המחלקה לעיצוב גרפי בבצלאל וכנשיא אגודת המעצבים הגרפיים בישראל, וכבר למעלה מעשור הוא נושא במשרת דיקן הפקולטה לעיצוב בשנקר. ורדימון זכה להכרה בין־לאומית יוצאת דופן הודות לשפת העיצוב המקורית שיצר, ובשנת 2007 הוענק לו תואר חתן פרס ישראל בתחום העיצוב.
עבודותיו של ורדימון ניחנות בשפת עיצוב מינימליסטית וקונספטואלית ייחודית, שמאופיינת בשימוש חוזר ונשנה בצבעי יסוד ובצורות גאומטריות בסיסיות, בהשראת הבאוהאוס והמודרניזם, ובדיאלוג מתמיד עם תמורות סגנוניות בעולם העיצוב. בתפיסה האסתטית שלו יש נימה של רעננות, אופטימיות, משחקיות והומור, המביעים אנושיות ואמפתיה. מיומנותו בתמצות קונפליקטים חברתיים, פוליטיים ואתניים – וניסוחם באופן חזותי – הפכה את עבודותיו למראה מדויקת של המציאות הישראלית.
התערוכה – המתקיימת ביוזמת מכללת שנקר ומכון שנקר לתיעוד וחקר העיצוב בישראל – מוקירה את פועלו העשיר ורב ההשפעה של ורדימון באמצעות חגיגת יצירה בהשתתפותם של מיטב האמנים, המאיירים והמעצבים בארץ. אוצרי התערוכה, איציק רנרט ויובל סער, הזמינו כ־30 יוצרים וביקשו מהם להגיב, להעניק פרשנות או להציע קריאה מחודשת לאחת מעבודותיו של ורדימון. חלק מהעבודות החדשות פועלות בשדה התקשורת החזותית, ואחרות מגיעות מתחומים אחרים של עיצוב ומאמנות. רבים מהיוצרים – קולגות וסטודנטים של ורדימון בעבר ובהווה – הביעו את הערכתם אליו ביצירת עבודה המעוררת לחיים את הדיאלוג שלהם עמו, שבעבור חלקם החל כבר בתקופת לימודיהם וממשיך להיות נוכח ביצירתם. ורדימון, שבמקביל להיותו איש אקדמיה הוא גם מעצב פעיל, יצר עבודות חדשות במיוחד לתערוכה, המוצגות לצד כרזות שעיצב בשנים האחרונות.
כך, התערוכה מהווה המשך לקריירה המפוארת של ורדימון בשדה העיצוב המקומי והבין־לאומי, שבמהלכה עבד מול גופים מסחריים, פרטיים וציבוריים, ועסק בתחומי עיצוב מגוונים – העיקרי שבהם עיצוב גרפי – החל מעיצוב למוסדות תרבות, הוצאות ספרים ומוסדות להשכלה גבוהה, כגון בצלאל ושנקר, וכלה בבניית מותגים ועיצוב לפרסום. גוף עבודותיו כולל סמלילים איקוניים ציבוריים ולאומיים, כרזות פוליטיות וחברתיות (כרזת ״שמאל ימין בום״ בכניסה לרייכסטאג בברלין), כרזות לאירועי תרבות (פסטיבל ישראל), עיצוב תדמיות (האוניברסיטה הפתוחה, עלית ובנק המזרחי) ושילוב תקשורת חזותית במיתוג אדריכלות ציבורית (המרכז הרפואי הדסה, מרכז רבין ומתחם יד ושם). ורדימון השתתף באין־ספור תערוכות בארץ ובעולם, ועבודותיו נמצאות כיום באוספים חשובים, בהם המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק, מרכז פומפידו בפריז ומוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון.
ורדימון הוביל וקידם את תהליך האקדמיזציה של מקצועות העיצוב בישראל, ובין השאר ייסד את תכנית התואר השני לעיצוב בשנקר. כמרצה במוסדות אקדמיים בישראל וכן באירופה ובארצות הברית, השפיע ורדימון על דורות של מעצבים, מרצים וסטודנטים. בכישרונו הנדיר ובמנהיגותו מעוררת ההשראה, הנחיל ורדימון הבנה עמוקה באשר לערכיו של מעצב לעתיד: דבקות במטרה, חקר האמת וביסוסה, יצירתיות, מקוריות, גישה ערכית ומוסרית, והבנה עמוקה של המתח התמידי בין פונקציונליות לביטוי אישי ולחזון אמנותי.
רשימת המשתתפים המלאה (לפי סדר ה-א״ב): לארי אברמסון, נוי אלון, זאב אנגלמאיר, דקל בוברוב, דרורית ברזילי, נדב ברקן, יואב גתי, אדה ורדימון, מושון זר־אביב, צבי טולקובסקי, עזרי טרזי, רותו מודן, אורי סאמט, מיכל סהר, שרון פוליאקין, ירמי פינקוס, קובי פרנקו, מירב פרץ, קובי פרץ, יעקב קאופמן, אברהם קורנפלד, ורד קמינסקי, דן ריזינגר, איציק רנרט, דגנית שטרן־שוקן, טרי שרויאר, דניאלה שריה
פתיחה: 12.1; נעילה: 2.2
שנקר, גלריה לורבר, רח׳ ידע עם 8, רמת גן
