Yuval:
הי מיכל, מה שלומך?
Michal:
נפלא 
Yuval:
קודם כל מזל טוב על הפרויקט המקסים הזה, שעוד לא יצא לי להיתקל בו ברחובות העיר, אבל אני שמח בלב שהוא שם…
Michal:
את האמת שגם אני לא הצלחתי לראות, כי אני בפריפרייה… אבל שלחו לי עדויות מהעיר הגדולה. אני גם שמחה שהפרויקט יצא לאור ושהוא תלוי ברחובות תל אביב, ירושלים ותיכף גם באשדוד. גם חיפה הייתה בתכנית אבל אז היתה השריפה הגדולה…
Yuval:
וואלה. אז בואי נתחיל מהתחלה: מה את יכולה לספר על הפרויקט, מה התבקשת לעשות?
Michal:
לפני כמה חודשים פנו אלי מהאקדמיה ללשון לעצב מילון שמפרסם מילים עבריות שחודשו בשנים האחרונות, זאת אחרי שבעבר עיצבתי שני מילונים מודפסים במסגרת סטודיו מיכל ודקל ל־60 שנה לישראל ו־100 שנים לאקדמיה ללשון. עיצוב המילון קיבל תפנית כשבמקום פורמט המילון המודפס הפעם הוא יוצג באמצעות כרזות רחוב שיתנוססו על עמודי הפרסום ברשויות המקומיות. הטוויסט של שינוי הפורמט יצר אתגר
אהבתי את הרעיון שבו המילה החדשה היא מרכז הכרזה; המחשבה על איך אתה הולך ברחוב ופוגש מילה חדשה שעוצרת אותך לרגע סיקרנה אותי. היה חשוב לי להביא את המילה הכתובה בצורה הכי פשוטה, נקייה וישירה שלה (פונט הדסה היה הבחירה הטבעית שלי בהקשר הזה). החזון הראשוני היה ליצור פרויקט רחב ולשתף בו מאיירים כמספר המילים, כך שלכל מילה מעבר לפירוש המילולי שהאקדמיה נתנה יופיע פירוש ויזואלי לאותה מילה שהוא הפירוש הישיר והאישי של אותו מאייר. בסוף יצרתי נבחרת מצומצמת אבל בהחלט לא פחות איכותית ומגוונת של ארבעה מאיירים וביחד יצרנו צוות
Yuval:
מי המאיירים ואיך בחרת אותם?
Michal:
היה חשוב לי לייצר נבחרת – מלשון מובחר – עם מארג עדין שבו מצד אחד יש תפישות וסגנונות שונים ומצד שני נוצר מרקם אחיד, גם אם הוא לא ברור מאליו. בחרתי בארבעה מאיירים צעירים ומוכשרים שלעבודות שלהם נחשפתי באינסטגרם: דידי כפיר, עינת צרפתי, עמרי כהן ועובדיה בנישו. בעבורי גם זו דרך חדשה ומסקרנת לבנות תהליך יצירתי. הבחירה הייתה במאיירים שהאיור שלהם מביא פרשנות ישירה, כמעט לקונית למילה; סגנון איור שמתכתב עם המילונים ההיסטוריים של האקדמיה ועם זאת נותן למילה אינטרפטציה אישית ועכשווית.
לאחר אינספור דיונים מעמיקים באקדמיה על רשימת המילים הסופית. הוחלט על 12 מילים: תְּגוּבִית (טוקבק) – ויש גם תְּגוּבָן (טוקבקיסט); תַּצְרֵף (פאזל); בְּשׂמֶת (ארומה); פְּתִיתוֹנִים (קוֹנְפֵטִי); מִרְעָשׁ (סנסציה); דְּשֹׁנֶת (קומפוסט); מַצָּעִית (פלייסמט); מַצְבֵּעַ (טוש, ״לורד״); רְכִינוֹעַ (סגוויי); קְצִיף (שייק); צַהֲלוּלִים (״קולולו״); ומִסְרוֹן (SMS)
Yuval:
מה את יכולה לספר על תהליך העבודה?
Michal:
המאיירים קיבלו בחירה חופשית במילים ומצחיק היה לגלות, שללא מילים, החיבור היה ברור וטבעי וכל מילה הגיעה למקומה המדוייק בלי שתדע על הבחירות האחרות. דידי כפיר בחרה את בשמת ודשנת ונתנה להם ארומה קסומה של פעם. עינת צרפתי בחרה את הפתיתונים והמצבע שיצרו חגיגה צבעונית מלאת תנועה. עמרי כהן היה על התגובית והרכינוע ויצר מהם דמויות איקוניות. ועם עובדיה בנישו הייתי בדיונים אינסופיים על מהות הקו-לו-לו, מי משתתף בהילולה ואיך זה נראה ונשמע, וגם על התצרף והקציף שלו שנראו כמו בועה מקומיקס.
ההתניידות שלנו בין הכבוד והרצינות שאנחנו נותנים לשפה העברית לבין החיוך וניחוח של פעם שמעלות המילים ומי שמשתמש בהן, יצרו תהליך משעשע – פינג פונג של רעיונות מקסימים שלא מעט נגרסו בחדר העריכה
Yuval:
נראה שהיה לכם כיף
Michal:
אני יכולה להגיד שלי זה היה הפרוייקט הכי כייפי, זורם ומלא שמחת נעורים שעשיתי בזמן האחרון, בלי להוריד מחשיבות ורצינות הנושא, וכל זאת תחת הלחץ מה״אח הגדול״ – האקדמיה ללשון – שמה ישתרבב איזה מושג בלועזית למייל (דוא״ל) שלהם, כי שם אנחנו מדברים על צְרוּפָה (atachment), מִזְכֶּה (קרדיט) וסַמְלִילים (לוגואים)…
Yuval:
את יכולה אולי להתייחס להבדלים יותר קונקרטיים בין הפורמט של המילון המודפס לבין פורמט מילון הרחוב?
Michal:
מילון הרחוב היה השלישי שעיצבתי בעבור האקדמיה. התהליך לא היה רציף (2008, 2012, 2017) ויש בו יופי של חיבור שמתבשל, מתפתח ומתעדכן. את התהליך התחלתי עם ערימה קסומה של מילונים מאויירים שיצאו באקדמיה מתחילת המאה הקודמת – מילון חזותי לכלי מטבח / מונחי לשון – הלבשה והנעלה / רשימת תבשילים (אפשר לראות את המילונים באתר האקדמיה) מה שגורם לך כמעצב לרצות לעשות בדיוק כזה, כמו פעם.
אבל דווקא בגלל ההנחייה שלהם לתת למילון חזות מעודכנת, אתה מחפש את הנתיב איפה אתה מביא את הישן, הקלאסי ונותן לו מעטפת ופרוש מעודכן. ההעברה של המילון למרחב הציבורי ולמרחב הדיגיטלי (באתר האקדמיה וברשתות החברתיות) יוצרת דינמיות משחקית חדשה שכשאתה הולך ברחוב אתה נתקל ב״מילה״, היא עוצרת אותך, אתה מנחש מה הפרוש שלה, משתעשע מהמילה עצמה ובמחשבה להשתמש בה וזה ממשיך ומג׳נגל בקשר בינה לפרוש החזותי שלה
Yuval:
מה היה חשוב לך בתוצאה הסופית
Michal:
באתי לפרוייקט הזה עם המון אהבה לשפה העברית. רציתי להעביר את זה הלאה ולו לרגע קצר: לעצור, להשתעשע ולהיזכר גם שיש לנו בתכל׳ס אחלה שפה, אי של שפיות קטן בתוך הבלאגן. חוץ מזה, שבתקופה האחרונה מעניינת אותי התנועה בין הפורמט המודפס האינטימי לממדים ומרחבים חדשים, והפרויקט הזה התאים לי בול
Yuval:
אז רגע לפני שאנחנו מסיימים, לא הבנתי מה זאת אומרת שסדרת הכרזות מפורסמת להצבעה? על מה מצביעים?
Michal:
זה לא באמת נראה לי חשוב על מה מצביעים. זה קיים במרחב הדיגיטלי ויש לזה עוד חשיפה – הם אמורים כל יום להעלות לאתר האקדמיה מילה חדשה. חוץ מזה כל החגיגה הזאת נעשה לכבוד יוֹם הָעִבְרִית (מסתבר שיש כזה) שיחול השנה ב־19 לינואר.
האקדמיה פותחת ביום הזה את שעריה לקהל הרחב, ימכרו שם את הכרזות עם המילים, מחברות ובתקווה שהם יזרמו איתי, כי אני מכורה לפרטים הקטנים, תיקיםף מגנטים ואולי גם חולצות. בקיצור – חגיגה עברית. ועל זה יאמרו צַהֲלוּלִים ויזרקו פְּתִיתוֹנִים
Yuval:
בהחלט! משהו חשוב נוסף שלא אמרנו?
Michal:
כן, בהחלט הייתי שמחה לתת כמה מזכים: קודם כל לאקדמיה וליוזמה הברוכה שלה, שיהיו לנו עוד מלא, תודה למאיירים המקסימים שבלעדיהם זה לא היה זה, ושנמשיך לחגוג בעברית. ולא ברור מאיפה נפלה עלי כל האופטימיות הזו
