״חתירה למגע״ הוא מושג שכיח בעגה הצבאית, המכוון ליוזמה, להתקרבות ולאקטיביות במפגש עם גורם אחר, בדרך כלל הבא לתקוף או הנחשד ככזה, והוא הפך למוסכמה בשיח הישראלי שצמח, בין השאר, מהתפיסה המושרשת של ״מעטים מול רבים״, ו״הקם להורגך, השכם להורגו״. בדומה למקרים תכופים המתרחשים באקלים פוליטי שתלטני ודכאני, ברור כי יש סכנת חיכוך־יתר בקרבה בין־אישית, כאשר צד אחד הוא תוקפן והצד השני נדרש או מתבקש להיכנע.
התערוכה ״חתירה למגע״ מעלה סוגיות של קרבה ״גדולה מדי״, הכורכת רצון לחום ואינטימיות מחד ולשליטה מאידך, עם פוטנציאל לאלימות. אותו עימות הרסני יכול להיות עצמי, או כלפי הזולת, הוא עשוי לנבוע מתנאי לחץ חברתיים־תחרותיים או הפנמה של היררכיות תרבותיות שמרניות, ולהיות מתועל לכדי פורקן דחפים יצריים ואפיקים גופניים לא הדדיים ומקרבנים.
משתתפים: אדר אביעם, אייל אגיבייב, מתי אלמליח, גיל בר, שירה גלזרמן, רקפת וינר־עומר, נורית ירדן, יעל כפרי, הילה ליזר־בג׳ה, כרם נאטור, מאיר סידי, בן סיימון, אלון קדם, סלי קריסטל־קרמברג, רתם רשף, עדי שמעוני
נעילה: 18.3
