״עיצוב תכשיטים תעשייתי״, בהנחיית המעצבת בתיה ואנג, הוא אחד מקורסי הדגל של המחלקה לעיצוב תכשיטים בשנקר. בקורס זה מתמודדים הסטודנטים מדי שנה עם האתגר המיוחד של עיצוב ערכות שחמט (חיילים ולוח). הקורס מזמן לסטודנטים מכלול מורכב של אתגרים עיצוביים, רעיוניים וטכנולוגיים, המחדד ומתמצת את שאיפת המחלקה לחבר בין גישות ותפיסות תעשייתיות לביטוי אמנותי־אישי ומקוריות רעיונית. לסטודנטים ניתן חופש מוחלט לפתח שפה אישית של צורות, חומרים, צבעוניות וגישה רעיונית לעיצוב של ערכת השחמט, בעוד הנושא עצמו חייב אותם לחשוב במונחים של מערך צורות כולל המבטא היררכיה של תפקידים במסגרת חוקי משחק נתונים, ושתייחס לשאלות של הנדסת אנוש, תקשורת חזותית וקהל יעד.
את מכלול ההבטים הללו נדרשים התלמידים לפתח בכפוף להנחיה מרכזית בקורס, והיא לעצב את כל הערכה לייצור סדרתי־תעשייתי. עליהם לבחון מגוון רחב של אמצעי ייצור תעשייתיים וטכנולוגיות שכפול או שעתוק, מהמסורתיות ועד למתקדמות ביותר, במטרה להפנים את דרישותיהם אך גם לאתגר את גבולותיהם, כאשר המחקר הזה מהווה נדבך בלתי נפרד מהפיתוח הרעיוני־צורני.
בתערוכה יוצגו עבודות במגוון חומרים כמו ברזל, פליז, פלסטיק לסוגיו, עץ, נייר, בטון, פורמייקה, פורצלן, ועוד. אלה מיוצרים בסדרות, בטכנולוגיות תעשייתיות שונות כגון יציקה בשיטת שעווה נעלמת, יציקה לתבניות סיליקון, תבניות גבס, הדפסות תלת־ממד, חיתוכי לייזר, ולעיתים אף בעירוב של טכנולוגיות וחומרים.
אורי סאמט, ראש מחלקת עיצוב תכשיטים: ״אנחנו נמצאים בתקופה מיוחדת. יש המכנים אותה ׳המהפכה התעשייתית השלישית׳, זו של ה־Makers, העשיינים – אנשים/יוצרים, שבאמצעות טכנולוגיות חדשות, כמו גם ותיקות, מעצבים ומייצרים מוצרים בהתאמה אישית. תוצריו של הקורס הם פרי אותה גישה, המשלבת מסורת וחדשנות – חומרית, טכנולוגית ועיצובית – ומציגה ייצור הנע בגבול ההולך וקטן, שבין הייחודי לתעשייתי״.
