אורית טוכמן דואר מסתערת על הבד. כך לפחות נראים ציוריה לאחר מעשה. בתערוכת היחיד ״בחוץ דבר אינו חוץ, בפנים דבר אינו פנים״, המוצגת בגלריה רביעיית פלורנטין, היא נהנית מהבטון החשוף, משתעשעת במצע הקירות הפצועים והתקרה הגבוהה, שואבת כוחות מהחלל הפתוח. הגלריה הזו היא מרחב לימינאלי, מעין לימבו בין העבר הנטוש לעתיד המסחרי והמסודר שמצפה לו. מצב הביניים הזה והקירות הללו הולמים את עבודותיה של טוכמן דואר כיריב ספורטיבי ראוי, שנותן להן את משקל הנגד הנכון.
אפשר לחשוב שבמהלך היום היא אוגרת בשקט – מחשבות, שיחות, דימויים, רגשות – את כל אלה היא כורכת יחד בתהליך אלכימי ומייצרת מהם אנרגיה, שמתפרקת במחוות של צבע על בדי הקנבס הגדולים
טוכמן דואר מזיזה הרים בעוצמה שקטה. גם בציור שלה נראה כאילו האדמה זעה, לוחות טקטוניים נמצאים בתנועה בדיוק ברגע זה, או שרק עכשיו נרגעו. הציורים נהנים ממחסה המופשט, אך למעשה הם מתארים נופים שכאילו צמחו מתוכה. עולם של נופים שבורים, שמבין סדקיהם בוקעת לעתים זעקה כאובה ולעתים מתגנב אור ונובטת אופטימיות.
העבודות העזות נראות כמעט מנוגדות לאגביות הנינוחה שמקרינה טוכמן דואר. אפשר לחשוב שבמהלך היום היא אוגרת בשקט – מחשבות, שיחות, דימויים, רגשות – את כל אלה היא כורכת יחד בתהליך אלכימי ומייצרת מהם אנרגיה, שמתפרקת במחוות של צבע על בדי הקנבס הגדולים. בשלוש השנים האחרונות תיעלה טוכמן דואר הרבה מהאנרגיה הזו להקמתו וניהולו של מקום לאמנות בקריית המלאכה. עמותת האמנים קרמה עור וגידים וסחפה שותפים לדרך, אבל איפשהו בתהליך המורכב של הטיפול בבייבי העצום שלה נדחקה האמנות האישית של טוכמן דואר הצידה. כעת, בתערוכת יחיד ראשונה אחרי מספר שנים, היא משחררת ומניחה לזרמים העוברים בין ראשה לידיה לשטוף את הבד.
עבורי הכתמים, הצורות וחיפוש הקומפוזיציה משמשים לביטוי התנועות ההפוכות שבמצב האנושי כיום. מחד – האחדה של המרחב הגלובלי, מאידך – פירוק ושיסוע אידאולוגי/דתי, ניכור והתבדלות. בכל זאת הכל מתארגן ומוכל בתוך הקנבס
״בעבודותיה של אורית טוכמן דואר השבור, הנע והמשוסע נוכחים אל מול השלם, היציב וההרמוני. דרך קומפוזיציות רחבות מידה, בשמן על בד, טוכמן דואר מבקשת לשקף את האתגר שבקיום בתקופה הנעדרת אמיתות ברורות. העבודות כמו מזמינות את הצופה לאבד אוריינטציה, שומטות את המציאות, מביאות רגע של ספק. כל כתם או קו, כל משיחת מכחול מוחקים את אלו שלפניהם, כל צעד בטוח קדימה הוא צעד אל חוסר וודאות״, כך מתאר האוצר ניר הרמט את המהלך המנטלי והציורי שהיא פורסת בתערוכה.
״עבורי הכתמים, הצורות וחיפוש הקומפוזיציה משמשים לביטוי התנועות ההפוכות שבמצב האנושי כיום. מחד – האחדה של המרחב הגלובלי, מאידך – פירוק ושיסוע אידאולוגי/דתי, ניכור והתבדלות. בכל זאת הכל מתארגן ומוכל בתוך הקנבס״, היא אומרת.
כותרת התערוכה שאולה משיר של ישראל אלירז ״זה הזמן לצאת מבלי להזיז דבר / בחוץ דבר אינו חוץ, בפנים / דבר אינו פנים / מה עוד יש לעשות״. עבודותיה של טוכמן דואר נעות במרחב הלא פנים לא חוץ – מאפשרות קריאות שונות – של טבע או של נוף אורבני מסחרר; של רעש אדמה מערער על פי תהום או של השקט שאחרי הסערות.
