״תערוכת יחיד משותפת״ כך מגדירה האוצרת יעל קיני את התערוכה ״צבאות וקרקסים״ של איילה לנדאו וליאור פינסקי, שתיפתח ב ־16.3 בגלריה הקיבוץ בתל אביב. התערוכה משלבת פיסול, ציור, ומיצב סאונד. את החלל הראשון בגלריה תופסים כ ־15 ציורי מסכות גדולים, מצויירים בצבעוניות עזה, יצירי כילאיים של מסכות פולחן, קרב ומשחק. הדמויות החלולות עטופות באורנמנטיקה עמוסה באלמנטים קישוטיים ומסורות מלאכה. הציורים מלאי התשוקה מצוירים בצבעי שמן וגירי פנדה על נייר, בשילוב עם בדים מצוירים ורקומים ואפליקציות של חרוזים, מראות, פאייטים ופעמונים.
בחלל הפנימי של הגלריה מתפרש מיצב סאונד, המותיר רק מסדרון צר עבור הצופה להסתובב סביב העבודה (6.5מ׳ אורכה, 2מ׳ רוחבה, 2.5מ׳ גובהה). המיצב מורכב ממערך של שטיחים צבעוניים עשויים קרטון, מצוירים, רקומים ומשובצים ב״אבני חן״. על השטיחים מוצבים פסלים קינטיים שכמו עולים וצומחים מתוך מארג השטיחים. אופי הפסלים נע בין ארכיטקטוני לאורגני ובתוכם מכאנזימים המייצרים קולות וצלילים בעודם נעים בתזוזה איטית, מונוטונית, המשרה תחושה של ריכוז עמוק והתכנסות.
במובן מסויים, כל חלקי התערוכה סובבים סביב הניסיון לפענח את הפעולה האמנותית אל מול מסורות טקסיות ומשמעויותיהן. המסכות משחקות בתפקיד כפול – כצבא של שדים מחד וכקמעות הגנה מאידך. המיצב בחלל הפנימי לעומת זאת, מייצר מתחם אליו הצופה אינו רשאי להיכנס – חסימה המייצרת כמיהה והשתאות. אלה עומדות בסתירה לחומרים הפשוטים והתפאורתיים שמהם הוא עשוי.
במהלך התערוכה יתקיים בחלל הגלריה אירוע מוסיקלי מסדרת ״סיסטמטיקה״ למוסיקה ניסיונית באוצרות ערן זקס וליאור פינסקי, שיוקדש ליצירת הקשרים בתוך המשולש פיסול ־פרפורמאנס ־סאונד. בין המופיעים, אמני הסאונד אדם שפלן, אלכס דרול, יוני סילבר וערן זקס.
