בתפר שבין גילוי והסתרה חבוי עולם חמקמק. הסוד מכיל בתוכו פחד, פוטנציאל לחשיפה שעלולה לשנות את האופן שבו הסביבה תופסת אותנו, אולי אפילו להעמידנו בסכנה. מצד שני, ישנם פרטים המקבלים את יופיים וערכם מעצם היותם סמויים מן העין. היכן שוכנים אותם סודות נסתרים? דרך עבודותיהם של מעצבים ואמנים רב־תחומיים תתאפשר לצופה הזדמנות להתבוננות כנה, לעתים חושפנית או מציצנית, על דבר הסתר החבוי מן העין. בין קירות הגלריה נחבאים מכלים להסתרת סודות, כתבי סתרים מוצפנים, חללי הצצה ואף מרחבים המזמינים את המתבונן לתהליך חשיפה ווידוי.
ניצן סט עוסקת בעבודתה בתופעה ישראלית של יער נטוע המכסה על חורבות, דרך עיניה. היא מתייחסת לזיקה מרתקת והרסנית שנוצרה בארץ, בין שמירת הטבע וייעור לשם ״הפרחת השממה״ לבין טשטוש והסוואה של הריסות הנוף הפלסטיני. החינוך לייעור שעליו גדלנו, עם קופסת הפח של הקרן הקיימת והמאמץ האזרחי המשותף לאיסוף תרומות עבור המימוש של החזון הלאומי, הפכו ברבות השנים גם למכשירי שליטה משוכללים.
עבודה מותאמת חלל שנוצרה על ידי תומר ספיר, במיוחד בעבור חלל הגלריה בבית הנסן, היא חלק מסדרה של עבודות מותאמות חלל עם כותרת זהה, לרוב בעלות קנה מידה גדול יותר. לצורך יצירת עבודה זו, משתמש ספיר בפרי של עץ כוריזיה בקבוקית. כאשר פרי זה סגור הוא אוצר בתוכו אינפורמציה מורכבת ומרובדת המכילה זרעים וסיבים רבים. לפרי תכונה ביומכנית של התפשטות וחשיפת תוכנו הדחוס.
העבודה ״מרוסיה באהבה״ של ולריה מוניס, מאחדת שני עולמות מנוגדים אך בעלי חשיבות זהה בתרבות הרוסית. כלי הפורצלן מונחים באופן מסורתי בוויטרינה, כמעין מוצגים ויזואליים בלתי מושגים, מפתים בזכות צבעוניותם וערכם הקישוטי ושמורים בקפידה בשל ערכם הגבוה. בתרבות הכלא הסובייטי, הקעקועים משרתים שפה ייחודית, שהחוקים לקריאתה מועברים אך ורק בעל פה. כל כלי עשוי עבודת יד ומאגד בתוכו איורים ידניים הלקוחים מתצלומים, תיקי משטרה וסיפורים אישיים. בדיוק כמו קעקוע מקורי.
אריאל לאביאן משתמש בחומר בכדי לספר בעבודתו את סיפורה של דמות השומרת סודות. האוביקטים שיצר מתארים את השפעת הסודות על גופה ונפשה. עבודתם של דב גנשרוא ועמי דרך מציגה שלוש מגירות מתוך סדרה הנמצאת באוסף מוזיאון תל אביב לאמנות. הסדרה מתבוננת על מאפייני מגירות כמרכיביהן הטכניים, התפקודיים והסיפוריים שלהן. מה מסתתר בתוך המגירה? ויותר מזה, איך נגיע לאותו תוכן? כיצד תפתח המגירה? ומה הקשר בין האופן בו נעשה הגילוי לתוכן הנגלה?
שם עבודתו של חיים פרנס, ״פרח עציץ״, לקוח משיר של חיים נחמן ביאליק, וכמו השיר היא עוסקת בנקודת מבט ובהצצה. זו עבודת געגוע וסוד, שנוצרה בעת ששהה פרנס בלונדון ומשקפת הלך רוח של מהגר ללא בית וללא דלת משלו, ומכאן חור המנעול הנייד. בקולקציית הבגדים שיצרה בעבודות יד מסורתיות, הטמינה וועד חמאד סודות רקומים בצידם הפנימי של הבגדים. על עבודתה היא מספרת: ״עוד בילדותי סיפרה לי אמי על אוצר של שמלות רקומות שסבתי החביאה בארון, הרחק מהעין. הסיפור הזה גרם לי להרהר בדרך שבה אני מבקשת לשמר בהווה את מסורת הרקמה שירשתי מסבתי ואמי. החלטתי לרקום דווקא בפנים הבגד, עמוק בבטנה, כסוד חבוי הנשמר ביני לבין הבגד״.
בעבודת הסאונד המיועדת למאזין יחיד, נשמע קולה של היוצרת ענבל הרשטיג, מקריא ללא הפסקה ובאופן לאקוני שמות של ספרים הלקוחים כולם מתוך סדרת ״ליבידו״ שבהוצאת רסלינג, סדרה המתמקדת בספרות עיון מתורגמת, פילוסופיה, תאוריה וביקורת. זוהי רשימת תשוקה, המייצגת פטישיזם אינטלקטואלי לידע ולמעמד.
נעילה: 21.4.17
