Yuval:
הי הילה, בוקר טוב. מה שלומך?
Hila:
מעולה, תודה
Yuval:
מזל טוב על הכניסה לתחום חדש, מוצרים ואביזרים אישיים מעור. זה התבשל אצלך הרבה זמן?
Hila:
את התכשיטים אני עושה מאז 2009, ובשנה שעברה עברתי תהליך מסויים עם העסק: הגעתי לכל היעדים שהצבתי לעצמי לאורך השנים והם הלכו ואזלו. הייתי צריכה להקדיש מחשבה רבה לאן אני רוצה לגדול ולהתפתח, או אם תרצה – איפה אני רואה את המותג עוד חמש ועשר שנים. רציתי להשאר בתחום ה־personal accessories אבל להתרחב
Yuval:
וואלה. אני הכי לא כזה, מציב יעדים… זה משהו שהיה לך ברור כשהתחלת, שתוך שנה יש יעד אחד, ואחר איקס שנים יעדים אחרים, וכן הלאה?
Hila:
אני בן אדם יחסית מאורגן, או אם אהיה כנה, מאוד מאורגן. מעבר לכך זה שילוב של כמה גורמים: העסק הוא הפרנסה שלי אז הגדילה היא חיונית אחרת אני עומדת במקום. אנחנו חיים בחו״ל אז כדי להיות אמא ויזמית אני חייבת להיות סופר מאורגנת, ואפשר לקרוא לזה חלומות ולא יעדים, אז אולי זה ישמע קצת אחרת
☺
Yuval:
כשהחלטת להישאר בלונדון ולהתמקד בתכשיטים, מה היעד שהצבת לעצמך?
Hila:
בשנה הראשונה – לראות שיש בכלל שוק למוצר שלי. אחרי שהיה נראה שכן והיו לקוחות ראשונים אז כל שנה הייתי יושבת וחושבת על מטרות לאותה השנה: איזה תערוכות ובאיזה מדינות? חנות שאני רוצה להכנס אליה בכל מחיר, אחרי תקופה ארוכה של מכירה כמעט אך ורק לחנויות היה מאמץ גדול להתחיל למכור גם ישירות ללקוחות.
התיקים הגיעו קצת משמים. דברתי על הרצון לייצר תיקים כמה חודשים ואז באחת התערוכות שהצגתי בה, פגשתי בחורה צעירה שהציגה מותג של תיקים בדוכן לידי שהיה מאוד לטעמי. הסתבר לי שזה מותג שלה, אבל הוא מיוצר במפעל המשפחתי שלהם בטורקיה שמייצר לאחרים ואפילו ל־COS, H&M, & Other Stories. בסוף התערוכה קבענו שאבוא לבקר אצלם
Yuval:
נייס! וביקרת?
Hila:
כן, בוודאי. מדובר בעסק משפחתי מקסים, מפעל לא גדול של פחות מ־100 עובדים. הם מייצרים הכל בעבודת יד עם תשומת לב מטורפת לפרטים. הם אפילו מוציאים עבודה לנשים שרוצות להשלים הכנסה בבית במן פרויקט עזרה לקהילה. אנשים מיוחדים
Yuval:
ואיך היה המעבר מתכשיטים לתיקים? בכל זאת אלו חומרים שונים, קנה מידה אחר, יחס אחר לגוף
Hila:
נכון, זה מאוד שונה, אבל יש גם הרבה במשותף. ההתמקדות שלנו בכל המוצרים היא בשילובי חומרים מפתיעים, בטכנולוגיות מעניינות, וזה נותר זהה. מעל לכל אני מנסה לייצר פריטים שאני הייתי רוצה לקנות או לקבל, וזה לא השתנה. אל תשכח שבמקור אני מעצבת מוצר, התכשיטים קרו אחרי זה
Yuval:
אז יש מפעל, יש יעד חדש, יש מחשבות בראש. איך מתחילים?
Hila:
ממש כמו באוניברסיטה: בריינסטורמינג, ביקור בספריית החומרים בסוהו, סקיצות, התחלתי להסתכל המון מסביב בתערוכות לראות מה יש – מחקר על חומרים, מחירים, השראה. תענוג! היה ברור לי שהפריטים לא יוכלו להיות רק מחומר רך אז הייתה גם הרבה חשיבה על איזה חומר לשלב ואיך; מחשבה על אילו אלמנטים יקשרו את התיקים לקולקציית התכשיטים. הוצאנו גם חגורות והשאיפה בעונה הבאה היא להשתמש בשאריות עור מהייצור בעבור קו תכשיטים חדש
Yuval:
וואלה. ספרי אם כך על התוצאה הסופית, מה כוללת הקולקציה, מאיזה חומרים היא עשויה, כמה גדלים וכן הלאה
Hila:
הוצאנו שלוש וריאציות של תיק קלאצ׳ לצד שתי חגורות. התיקים עשויים עור ותפורים ביד לפנלים צידיים העשויים אלומיניום – רך וקשה, טבעי ותעשייתי. תיק אחד הוא קלאצ׳ פשוט, השני עם ידית והשלישי עם רצועה. המטרה היתה לייצר כמות קטנה ולהציג בתערוכות העונה בפאריז, לונדון וניו יורק בכדי לראות את התגובות. לשמחתי הן היו נהדרות!
Yuval:
אם התגובות נהדרות (ובצדק, אם יורשה לי), למה קיקסטארטר?
Hila:
כי הרצון הוא לא לייצר כל פעם 50 תיקים לפי הזמנה, למרות שזה בהחלט אפשרי. כבר אמרתי שאני בתחום החלומות הגדולים לא?
כדי לייצר כמות תיקים, לייצר את חלקי המתכת באופן חכם יותר, לפתח את קו המוצרים – צריך כסף, ובעסק גדל הכסף תמיד עסוק במימון הקיים. יכולתי למצוא פתרון אחר, אבל הרעיון של שיתוף הקהילה במימון הוא אדיר בעיני וכמובן מקבלים ככה פידבק על המוצרים וחשיפה, אז אדרבא
Yuval:
מכיוון שאת מוכרת לא רק באנגליה אלא במדינות נוספות, רציתי לשאול אם יש הבדל בתגובות שאת מקבלת
Hila:
בוודאי. אין ספק שבתערוכה בפאריז התגובות היו הכי אוהדות: אני מניחה שזה קשור גם לעובדה שזו תערוכת אופנה ולא מתנות אבל גם קשור לגישה הצרפתית לאפנה וחדשנות. בנוסף, יש בתערוכה הזו לקוחות מכל העולם ואלו שקונים מאתנו מאיטליה ומיפן היו הראשונים להזמין. מוזיאונים גדולים בארצות הברית היו נלהבים במיוחד גם כן; שילוב החומרים מצא חן בעיני אנשים, והתיק הכי פופוארי הוא בהחלט זה עם ידית המתכת
Yuval:
מה ההסבר שלך לזה שדווקא הוא הכי פופולרי?
Hila:
אני חושבת שהנראות שלו הכי שונה, הוא האהוב עלי גם כן… הקומפוזיציה חזקה מאוד, הוא תיק סטייטמנט
Yuval:
לגמרי.
חשבת שזה מה שיקרה? ובהקשר רחב יותר, מעניין אותי מה השתנה בהבנה שלך על עולם העיצוב ועל תחום העיסוק שלך מאז שפתחת את המותג שלך בלונדון אי שם לפני שבע־שמונה שנים? עד כמה התחום ממשיך להפתיע אותך ואיפה את יותר בטוחה בהתנהלות שלך (שאלה גדולה, אני יודע…)
Hila:
אם חשבתי שהוא יהיה הכי פופולארי? כן. בכל קולקציה יש לי ״ילדים מועדפים״, ובדרך כלל הם גם הבסט סלרז.
ולגבי ההשאלה השניה הגדולה: כן. המון השתנה, אני השתניתי והעולם השתנה או כל הזמן משתנה. אני מבינה היום היטב מה מוכר ומה לא, לפחות בעבורי. יודעת הרבה יותר על תערוכות, קניינים, מחירים, עלויות. אני עוסקת הרבה בניהול הצוות והעסק אבל מקדישה הרבה יותר זמן לדברים שלשמם הקמתי את העסק – עיצוב, פיתוח עסקי, שיתופי פעולה. אחד האתגרים הגדולים הוא שבכל פעם שאני חושבת שהבנו מה מתאים או עובד לנו, משהו קורה בעולם והכל משתנה. אבל זה גם הכיף הגדול: כל הזמן יש צורך להמציא את עצמך מחדש.
אחד הדברים הנהדרים מבחינתי הוא הקהילה של המעצבים שנבנית בתערוכות. אני בקשר עם קולגות מכל העולם וכמות המידע שעוברת בינינו מדהימה, זה מאפשר גדילה ולמידה אין־סופית. זה משהו שחסר לי מאוד כשעברתי לפה ולא היו לי כאן קולגות שאני מכירה או ידע על ספקים ונותני שירות
Yuval:
אמרת ניהול הצוות והעסק. מה זה אומר? כמה אנשים עובדים איתך?
Hila:
יש לי כרגע שישה עובדים, אבל זה משתנה כל הזמן. יש לנו ספקים בכל העולם ואת רוב החלקים והחומרים מייצרים במיוחד בשבילנו. יש לנו מפיצים בארצות הברית, אוסטרליה, איטליה וצרפת, ולקוחות בכל העולם לשמור איתם על קשר. אנחנו עושים תערוכות מקצועיות פעמיים בשנה בלונדון, בניו יורק, בפאריז ובברלין ותערוכות לקהל הרחב פה בלונדון לפחות 5-6 פעמים בשנה. הרבה עבודה
Yuval:
מדהים! באמת
Hila:
תודה!
Yuval:
בכיף. וגם מעורר השראה
Hila:
עבדתי כמו משוגעת להקים את זה, והיה לי הרבה מזל ותמיכה. בעלי עובד בתחום אחר לגמרי אבל גם לו יש עסק משלו והוא תומך בי בכל מה שקשור לתוכניות עסקיות, תמחור ואסטרגיית גדילה. בנוסף, זה לא סוד שאבא שלי מעצב כבר שנים, והידע שלו בחומרים, ספקים וכו׳ הוא בעל ערך רב מאוד, וכמובן הצוות שלי שמורכב מאנשים מכל העולם ומתחומי עיצוב שונים ומשונים
Yuval:
יפה!
