Yuval:
הי אלישע. מה שלומך?
Elisha:
בסדר גמור, בדיוק עובד על דברים חדשים לקיץ
Yuval:
גם הפעם רק לנשים?
Elisha:
כן, אני עובד על קולקציה נוספת לנשים. אני מקווה שקולקציית גברים תגיע בעתיד
Yuval:
מחזיק אצבעות!
בוא נתחיל עם הקולקציה הנוכחית, ובכלל אולי תספר קצת על עצמך בכמה מילים לטובת מי שלא מכיר, מתי סיימת ללמוד ואיפה ומה עשית מאז
Elisha:
אני בוגר המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר (2014). לפני שהתחלתי את התואר עבדתי בחברה שייבאה מותגי אופנה. לאחר מכן התקבלתי לקורס של משרד העבודה, שם התמחתי בטכנולוגיות תפירה, ומייד לאחר סיום הקורס התקבלתי לשנקר והתחלתי את הדרך. אני נמצא בתוך כול העשייה ולימודי האופנה מאז היותי בן 20 כך שיש ברשותי עשר שנים של נסיון
Yuval:
אז אתה מהמחזור של תצוגת האופנה והאזעקות…
Elisha:
כן, אני מהמחזור עם האזעקות. איך שנגמרה התצוגה זה התחיל…
Yuval:
כמעט שנתיים לאחר מכן – DRIFTER – קולקצייה חדשה. מה אתה יכול לספר עליה
Elisha:
הרבה מהקולקציה נולד כתוצאה מדו שיח עם מיכל פופובסקי (מרצה וחוקרת אופנה). הקולקציה משלבת טכניקות מחויטות ואלמנטים ספורטיביים, ובכל בגד יש התייחסות להדגשת קווי הגוף על ידי שימוש בחומרים אלסטיים או קווים שמדגישים את קווי המתאר של הגוף. רציתי לייצר קווים שמרחפים על הגוף ויוצרים צלליות חדשות, ומכאן נבע השם DRIFTER
Yuval:
וואלה. לקחתי אצל מיכל פופובסקי סמינרים בעיצוב בבצלאל אי שם לפני 13/14 שנים…
Elisha:
באמת, אתה מכיר את מיכל??
Yuval:
לגמרי. לקחתי אצלה שני סמינרים, אם אני לא טועה – פילוסופיה של עיצוב ותיאוריות של לבוש או משהו כזה… בכל זאת זה היה ב-2002/3/4. והיה ממש מעולה.
אתה יכול אולי להרחיב קצת יותר על דו השיח איתה? במה הוא בא לידי ביטוי?
Elisha:
כן. אנחנו נפגשים אחת לשבוע באופן קבוע ודנים בכל מיני נושאים, חלקם קשורים לעבודה שלי וחלקם קשורים לעולמות תוכן אחרים לגמרי. כשהראיתי לה את מה שאני עושה התחלנו לנתח את העבודה ולהשתמש במונחים שיכולים להבהיר את אופן העשייה שלי. אני זוכר שבאחת השיחות שלנו הסברתי לה על הקווים שבהם אני משתמש על מנת להגיע לגזרות, ועל האופן שבו אני רואה את זה, ואז היא ענתה לי ״אם כך אתה DRIFTER״.
השיחות בינינו עובדות קצת כמו חיפוש ברשת: אתה מוציא מילה אחת ואז היא מובילה אותך להרבה מקומות חדשים ואחרים, כשלמעשה הכול התחיל ממילה אחת. עניין של שוטטות אני מניח
Yuval:
אז אם לחזור לקולקציה, כשאני מסתכל על הצילומים, ומבלי למשש את הפריטים ביד ולראות מישהי לבושה בהם, אחד הדברים שבלטו לי לעין הוא השילוב בין מה שנראה טכנולוגיה עכשווית או חומרים עכשווויים לבין גזרות אולי מסורתיות יותר. אני צודק? או שהיית מנסח את זה אחרת?
Elisha:
הבדים מתחלקים לשניים: שימוש בסריגים ושימוש באריגים. המבט על הבגד יוצא מתוך ראייה על העתיד באופנה, איך הוא בא לידי ביטוי בשימוש בבדים חדשים והחיבור שלהם. הבסיס של הגזרות הוא אכן מסורתי, אך הן עוברות שינוי שיוצר אינטרפטציה חדשה
Yuval:
למה אתה מתכוון כשאתה אומר ״מתוך ראייה על העתיד באופנה״?
Elisha:
כמעצב צעיר אתה מנסה להביא את נקודת המבט שלך ולבנות אסתטיקה שמחדשת, ולאו דווקא קיימת כרגע. ולכן אני חושב שאומנם אני פועל בהווה אך הראייה והעשייה שלי מדברות על העתיד, על איך נשים אמורות להיראות, ולנסות לקחת את זה קדימה
Yuval:
אז בוא נדבר על זה באמת: על הצורך לחדש. זה נראה לי על גבול הבלתי אפשרי בעידן הזה, במרוץ האינסופי, בתחושה שהכל כבר נעשה. אז ברור לי שזה לא נכון, והנה – כל שנה מסיימים עוד המוני סטודנטים לעיצוב מתוך מחשבה שהם יכולים לעשות משהו טוב יותר או יפה יותר – אבל איפה מתחילים? מאיפה מקבלים את האומץ הזה להגיד שאני רוצה ויכול (לנסות) לחדש
Elisha:
אני חושב שדווקא בעידן הזה אפשר בהחלט לחדש!
תחשוב על זה: החידוש פשוט אמור להגיע ממקומות חדשים כמו טכנולוגיה. כמו שאתה בטח יודע, בעידן שאנו חיים בו הכל הוא טכנולוגי וזה משפיע גם על אופנה ועל הנראות. תראה לדוגמה את הבגדים של מותגי הספורט הגדולים בעולם: החומרים שלהם חכמים ומתקשרים עם הגוף בצורה בלתי רגילה, זה דבר חדש שלא היה כמותו בעבר. הכל הופך להיות קל יותר, הולך עם הגוף ותומך בו. אני חושב שתעשיית הספורט, והפיתוחים הטכנולוגיים שהם הביאו איתם, השפיעו בצורה חדה על התפיסה האופנתית של אנשים היום.
העניין שלי כמעצב הוא ליצור בדיוק את ההכלאה הזו בין משהו חדש למשהו מסורתי, ולכן אני מקפיד על שימוש בשני העולמות האלה. אני מאמין שהכלאות מהסוג הזה יכולת להוליד משהו חדש, ואני מנסה לשמור שהערכים של הבגד לא יעלמו מצד אחד, ומצד שני החומרים וההשפעה של הגזרות יצליחו לחדש מבחינת הנראות
Yuval:
מצד אחד אתה לגמרי צודק, אבל מצד שני אני רוצה לשאול – עד כמה הטכנולוגיה משפיעה על האסתטיקה, גם באופן כללי וגם במקרה שלך. כלומר, עד כמה אתה מחליט מה לעשות איתה ועד כמה היא מכתיבה לך איך ייראה התוצר הסופי
Elisha:
הטכנולוגיה היא כלי עזר, היא מאפשרת ליצור נראות חדשה על ידי שימוש בחומרים אחרים, אך היא לא מכתיבה לי כיצד לעבוד. אני זה ששולט בה ומחליט מתי היא נכונה לבגד וכיצד אני רוצה שהוא יראה, ולכן, כמו שאמרתי, אני מקפיד על שימוש בשני העולמות, המסורתי והחדש. אך שניהם עומדים לרשותי באופן שבו אני מחליט שנכון לבגד
Yuval:
והחיבור לעולם האמנות? ההשקה תתקיים בסטודיו של איילת כרמי ומירב הימן, הצילומים הנהדרים הם של דוד עדיקא. איפה זה נכנס למשוואה?
Elisha:
את מירב ואיילת הכרתי כשהצגתי את הקולקציה שלי במוזיאון תל אביב במסגרת אירוע ״המחר כבר כאן״. הן סיפרו לי שהן ראו את הווידאו ארט שהכנתי ושהן רוצות להתייעץ איתי על התלבושות לווידאו שהן עושות. כך זה קרה, נפגשנו ונוצר ביננו חיבור מיידי. שמחתי לקחת חלק בעבודה איתן על יצירת הדמויות ולהיות אחראי על התאמת הבגדים שתשרת את המטרה שלהן.
את דוד עדיקא פגשתי כשהייתי לקראת סיום הקולקציה. שאלתי אותו אם הוא מעוניין שנצלם את הקולקציה החדשה ואת התוצאה אתה רואה 
העבודה איתו הייתה מרתקת: האופן שבו הוא דייק בכל בחירה שנעשתה, בכל צילום, הוא דבר יוצא דופן בעבורי. הבחירה של הדוגמנית והאופן שבו היא מחזיקה את הבגד מצליחים להעביר את הנראות שרציתי להשיג בצורה מדוייקת
Yuval:
יפה! אז מה הדבר הבא? גם אצלך וגם באופן כללי – מה נראה לך שנראה יותר ב-2016 שלא ראינו קודם, או שראינו קצת ונראה הרבה יותר?
Elisha:
הקולקציה הבאה שלי תצא לקראת תחילת אפריל. אני מקווה שהיא תהייה הדבר הבא ואני מקווה שב-2016 נראה יותר איכות ופחות כמות
Yuval:
לא נראה לי שזה יקרה (לא הקולקציה הבאה, ענין האיכות ובכמות…). ובנימה אופטימית – משהו חשוב נוסף להגיד לפני שמסיימים?
Elisha:
שאני אשמח לראות אותך ב-18-20 לחודש באירוע המכירה שיתקיים בסטודיו של אילת כרמי ומירב הימן (ריבל 26, קומה 3, תל אביב(
Yuval:
למרות שאני לא קהל היעד יש לגמרי מצב שזה יקרה… וזהו, נראה לי
Elisha:
אתה יכול להיות מופתע ☺
