אי וייויי, מן האמנים החשובים והמוערכים בעולם, יציג לראשונה בישראל, תערוכה מקיפה שתיפתח במוזיאון ישראל ב־2.6 ותוצג עד 28.10. הוא התפרסם בעולם בזכות יצירותיו המונומנטליות, אשר משלבות מיצבים אדירי ממדים ומלאכות יד סיניות מסורתיות. אך אלה מתחרות על תשומת הלב עם הפרסום שהסבה לו פעילותו הפוליטיות והאידיאולוגית, שגררה רדיפה והתנכלות של המשטר בסין כלפיו, מעצרים, משפט בו הואשם בהעלמות מס בהיקף מיליוני דולרים, ואיסור לצאת מבייג׳ינג לתקופה ארוכה. כל אלה לא עצרו את שטף העבודה המרשים שהפיק והציג ברחבי העולם גם ב״שלט רחוק״, במהלך שנות היעדרותו האישית מהזירה הבינלאומית. בשנתיים האחרונות, מאז שיצא מסין, הציג תערוכות ענק בין היתר בלונדון, בברלין ובניו יורק, וכעת גם בישראל, בתערוכה ״אולי, אולי לא״, שאצרה מירה לפידות, האוצרת הראשית לאמנויות במוזיאון.
בתערוכה יוצגו עבודות שנוצרו על פני כמה עשורים, חלקן מרהיבות, חלקן מתריסות ויש בהן גם כאלה המפתיעות בעדינותן. מעבר ליופיין וייחודיותן, עבודותיו נוגעות בסוגיות אוניברסליות בוערות, חברתיות ואנושיות, כמו זכויות אדם, חופש הביטוי, היחס למהגרים ולפליטים, תנאי עבודה וייצור וצנזורה. כותרת התערוכה קוראת לצופים לפתח את חוש הביקורת, להביע עמדה, להטיל ספק ולא לקבל דבר כמובן מאליו.
אי ווייוויי נולד בבייג׳ינג ב־1957, למשפחת אינטלקטואלים. אביו היה משורר והוגה דעות מוערך, אשר הוגלה יחד עם משפחתו למחנה עבודה לצורך ״חינוך מחדש״, בתקופת מהפכת התרבות. כשבגר פנה ללימוד אמנות ובשנות ה־80 היגר לארה״ב וחי בניו יורק, עד שחזר לסין ב־1993 עקב מצבו הרפואי של אביו. יחסיו עם השלטונות ידעו עליות ומורדות, שאחד משיאיהן היה כשתכנן יחד עם משרד האדריכלים הרצוג ודה מרון את האיצטדיון האולימפי לאולימפיאדת בייג׳ינג 2008. האיצטדיון המרשים המוכר בכינוי ״קן הציפור״ הוקם, אך אי ווייוויי הפך לאחד ממתנגדיו הגדולים, כאשר התברר שלצורך הקמתו ״גילחה״ הממשלה שכונה שלמה ללא פיצוי הולם לאלפי התושבים העקורים.
לצורך עבודות האמנות שלו הוא נעזר רבות בבעלי מלאכה סיניים ובדרך זו משמר מסורות סיניות נדירות, שהולכות ונכחדות עקב הפיתוח המואץ בסין ובעולם. בין העבודות שיוצגו בתערוכה יהיו 3 טונות של גרעיני החמניה העשויים מחרסינה – חומר אשר הומצא במאה ה־14 בסין. הגרעינים, שהוצגו לראשונה בסדרת יוניליבר של הטייט מודרן בלונדון, יוצרו ונצבעו ידנית על ידי 1,600 אומנים בעיר שכל עיסוקה בייצור מוצרי חרסינה. אלה נותנים משמעות חדשה לביטוי MADE IN CHINA.
בגן האמנות של מוזיאון ישראל, בין שיחי הרוזמרין, ימוקמו שני עצי ברזל אשר שוקלים כל אחד 14 טון ומתנשאים לגובה 7 מטרים. העצים מורכבים מיציקות ברזל של חלקי עצים שנפגעו בעקבות פיתוח תשתיות בדרום סין. אחת העבודות המרגשות שיוצגו היא שטיח באורך 35 מטרים השוקל כ־2 טון, שמחקה באופן מדויק את רצפת אריחי השיש של המשכן לאמנות במינכן – בניין שנבנה בתקופת הרייך השלישי ונחנך ב־1937 כ״משכן לאמנות גרמנית״, בתערוכה שתפקידה היה להציג את האמנות הגרמנית הנשגבת ולהדגיש את עליונות הגזע הארי. הצגת העבודה בירושלים מטעינה אותה במשמעות חדשה.
