קשה לשים את האצבע על הסיבה המובהקת שגרמה לתורים הארוכים שהשתרכו בכניסה לתערוכות ותצוגות רבות בשבוע העיצוב של מילאנו, שהתקיים בחודש אפריל האחרון. זה היה מחזה שלא נראה בשנים האחרונות, וכמעט עשור לאחר פרוץ המשבר הכלכלי של 2008, שאותותיו עדיין מורגשים בעולם העיצוב, אפשר היה לראות בכך הפגנת כוח של אירוע העיצוב החשוב ביותר בעולם. רחובות העיר המו מבקרים: יותר מ־343 אלף איש מ־165 מדינות ביקרו במרוצת שישה ימים בסלון הרהיטים, עלייה של 10% לעומת השנה שעברה; רבים מהם היו חלק מקבוצות מאורגנות שהגיעו מסין.
וכשהם עזבו את מרכז הירידים שבו מוצג הסלון והגיעו למרכז העיר, הם מצאו את עצמם עומדים בתורים, לעתים אף יותר משעה, לאירועים שונים ובהם, בין השאר, מיצב רב־חושי של מותג האופנה השבדי COS, עם בועות סבון מיוחדות שהיה אפשר לשחק איתן בעזרת כפפות; תצוגה של מגזין ״Elle Decor״, שעסקה בחוויית השופינג העתידית; התצוגה המרשימה של מותג העיצוב ההולנדי moooi, שנבנה כבית מלון; חלל התצוגה של בית האופנה הצרפתי לואי ויטון, שהציג פעם נוספת חפצי ״נדודים״ במהדורה מוגבלת של מעצבים מובילים; ותצוגת התכלית מעוררת ההשראה של סטודיו ננדו היפני.
כבכל שנה, אם ביריד המסחרי ואם בתצוגות האקספרימנטליות ברחבי העיר, היה אפשר להבחין גם בכמה פריטים יוצאי דופן מבחינת העיסוק בחומר או בצורה, שהצליחו לבלוט על רקע הטרנדים העונתיים (הפעם למשל היו אלה הצבעים ורוד מילניאל וירוק אמרלד, שהוכתרו כשחור החדש). העובדה שעומדים מאחוריהם כמה מהשמות המוכרים בעולם העיצוב אינה מפתיעה, ויהיה מעניין לראות כיצד יתקבלו אצל הקהל הרחב בעתיד, ולא רק במגזיני העיצוב ואולמות התצוגה.
מאובנים מחיים קודמים > פול קוקסדג׳
כשהמעצב הבריטי פול קוקסדג׳ נאלץ לפנות את הסטודיו שלו בשכונת האקני במזרח המתפתח של לונדון לטובת פרויקט נדל״ן חדש שתוכנן במקום, הוא החליט ״לקחת״ את הסטודיו איתו. לאחר סריקה יסודית של יסודות הבניין הוא קדח ברצפת הבטון של הסטודיו, ששימש בעבר הרחוק אורווה, וגילה שהשכבה הראשונה של הבטון הסתירה את הלבנים הוויקטוריאניות שנותרו מהחיים הקודמים של הבניין.
קוקסדג׳ יצר את פרויקט העיצוב EXCAVATION: Evicted – חמישה פריטי ריהוט יוצאי דופן בשילוב שנעשה בין החומרים שלהם, שממחישים את ההיסטוריה הרב־שכבתית של לונדון. הקולקציה מציגה, בין היתר, שולחן זכוכית עגול, שלו בסיס עשוי מעמודי בטון בגדלים שונים; שולחן עשוי זכוכית מלבנית הנתמכת על שני דיסקים זקופים, שצדם האחד עשוי ממשטח רצפת הבטון וצדם האחר מציג את רצפת הלבנים הישנה; שולחן בעל בסיס עגול מוצק; ויחידת מדפים נתמכת על עמודים גליליים שנחצבו גם הם.
בין הסיבים > מקס לאמב ל־Really
במבט ראשון, 12 הספסלים בעלי החזות הגיאומטרית שעיצב מקס לאמב ל־Really נראים כמו אלפי פריטי ריהוט אחרים שאפשר להיתקל בהם בשבוע העיצוב. ההפתעה מתגלה רק אם מתעכבים לרגע על החומר המיוחד שממנו הם עשויים: שאריות של צמר וכותנה שעברו תהליך עיבוד חדשני. הספסלים מציגים את הפוטנציאל הגדול הגלום בחומר החדש, וזו גם הסיבה לכך שחודש לפני שנפתח שבוע העיצוב נודע שיצרנית הטקסטיל הדנית הידועה Kvadrat החליטה לרכוש 52% מ־Really, סטארט־אפ שהוקם רק לפני ארבע שנים. בתהליך לכאורה פשוט, שאריות רכות של תעשיית הטקסטיל, וגם ביגוד יד שנייה, נהפכים לחומר גולמי: לוחות טקסטיל מוצקים. תהליך הייצור החדש והחסכוני כולל, בין היתר, כרסום טקסטיל לסיבים קטנים וערבוב שגורם להם לא להתנוון בשימוש חוזר. ומכיוון ששאריות הטקסטיל כוללות במקור גם צבע, תהליך הייצור אינו כרוך בשימוש בצבעים נוספים, מים או כימיקלים רעילים.
מחקר באור > Formafantasma
מאז 2010, אז סיימו צמד המעצבים האיטלקים אנדראה טרימארקי וסימונה פארזין את לימודי התואר השני באקדמיה לעיצוב באיינדהובן והקימו את סטודיו פורמהפנטזמה (באיטלקית: צורה בלתי נראית או צורה מדומיינת), הם סומנו כאחת ההבטחות של עולם העיצוב. ואמנם, בכל שנה הם מציגים עיצוב אקספרימנטלי מסקרן, תוצאה של מחקר חומרי וקונספטואלי. השנה הציגו השניים לראשונה שיתוף פעולה מסחרי – עם ענקית התאורה Flos. כדי לציין את המאורע הם הקימו תערוכה שכללה 16 גופי תאורה בנושאים גיאומטריה, צבע, אור וצל, ושזכתה בתואר תערוכת השנה של שבוע העיצוב.
עם גופי התאורה בתערוכה נמנו, בין השאר, ״מנורת הטבעת״ (Wire Ring Lamp), שכוללת טבעת LED מרכזית שמחוברת לקיר ומצוידת בכבל חשמל שטוח המהווה תמיכה פיסולית לגוף התאורה, ו״מנורת הסומק״ (Blush Lamp) בעלת ההשתקפויות הססגוניות, שההשראה לה היתה ״הרגשה של ימי קיץ ארוכים״ לנוכח חוסר הצבע במרוצת חודשי החורף באירופה.
לקבל את הפליטים > אולפור אליאסון למורוסו
האמן הדני־איסלנדי אולפור אליאסון הוא אחד האמנים העכשוויים הידועים והמעניינים שפועלים כיום בעולם. הוא הציג את ״פרויקט מזג האוויר״ באולם הטורבינות של מוזיאון הטייט בלונדון, בנה ארבעה מפלי ענק לאורך האיסט ריבר בניו יורק, שיתף פעולה עם לואי ויטון וב.מ.וו, ועבודתו ״והיתה הקשת״ מקבלת את פני המבקרים במוזיאון ישראל. כעת הוא יכול להוסיף לקורות החיים שלו גם את התואר מעצב רהיטים, לאחר שבשבוע העיצוב במילאנו הציגה חברת מורוסו אבות־טיפוס של שולחן ומערכת מדפים בעיצובו.
אלה נולדו בהשראת פרויקט חברתי של אליאסון, שהושק בשנה שעברה באוסטריה. האמן הזמין פליטים ומבקשי מקלט להשתתף בייצור קהילתי של גופי תאורה וריהוט. ״Green Light״, השולחן ומערכת המדפים שהוצגו במילאנו, נבנו מלוחות המבוססים על הצורניות הגיאומטרית של מודול האור הירוק: מבנים בצורת משולשים שאפשר לחבר יחדיו לכדי פריטי ריהוט מודולריים, שהחיבור ביניהם יכול להניב שלוש צורות שונות – משושה, זיגזג או כוכב.
נמוגים באוויר > סטודיו ננדו
כבכל שנה גם הפעם היתה התצוגה של סטודיו ננדו אחת המרשימות ומעוררות ההשראה. תחת הכותרת ״מתווים בלתי נראים״ (Invisible Outlines) הוצגו בחלל הלבן והמינימליסטי שיתופי הפעולה האחרונים של ננדו עם חברות כמו קפליני, פלוס וגלאס איטליה, לצד עיצובים אקספרימנטליים ופרויקטים אישיים של הסטודיו. המשותף לכולם היה התפיסה שאובייקטים עם קווי מתאר מעורפלים לא תמיד יכולים להיות מזוהים ככאלה, ואילו כשקווי המתאר שלהם גלויים, המידע שאינו גלוי יכול להתווסף באופן בלתי מודע למוחו של הצופה.
בעזרת מניפולציות שנעשו על קווי מתאר הציג הסטודיו, בין השאר, 30 אגרטלי סיליקון בדמות מדוזות השוחות בתוך אקווריום מלא במים; מיצב מרשים במיוחד שבו נפרשו כמו אקורדיונים 80 לוחות קאפה שנחתכו בלייזר, ונדמו לפסגות הרים מושלגות; וקולקציית Traces, שכללה 12 הצעות לארונות צד ושידות מעץ, שרצועות ברזל יצאו מהם ורמזו על המִפְתָּח של הדלתות והמגירות בכל רהיט.
—
פורסם במקור במוסף הנדל״ן של כלכליסט
The post מילאנו 2017: העולם שמתחת לסטודיו appeared first on פורטפוליו.
